המיקום: מסעדת תאיו שף דגים על החוף הדרומי של בת ים. הזמן: יום ראשון, פעמיים כי טוב. האירוע: ארוחת טעימות לבלוגרים מטעם משרד יחסי הציבור של המסעדה. הצוות: כוח שפונדרה. המשימה: לאכול, לשתות ולדווח.
בהזמנה הבטיחו לנו חוף יפה ואכן מצאנו חוף לתפארת, כולל ים וחול. הפתעה גדולה היתה ההגעה הפשוטה והמהירה (כ-45 דקות) מעיר הבירה דרך כביש 431. דווקא הצוות הצפוני של שפונדרה סבל הפעם על נתיבי איילון ועל שאר מריעין ובישין הנקראים כבישים. חלק זה של בת ים אינו משופע במסעדות והשתעשענו לגלות שהמתחרה הגדולה ביותר של תאיו נמצאת במרחק רב ממנה ועונה לשם "פיצה פוצי".
המסעדה נמצאת במבנה חד קומתי המחולק למספר חללים בעלי עיצובים שונים. בחוץ יש שטח נוסף לישיבה נמוכה לאור הגלים עם מטבח ותפריט נפרדים. סוכות "האכלה" מוקמו בדרך אל הים ובמשך היום הן מציעות משקאות למתרחצים. היות והאירוע נערך ביום ראשון החלש באופן יחסי, המקום היה ריק למדי והישיבה היתה מרווחת ונעימה. והיות וישבנו על שפת החלון הפונה אל שפת הים, הישיבה היתה נעימה במיוחד. השקיעה הנראית בתצלום הכותרת צולמה דרך חלון זה תוך אכילה. כמו כן, למזלנו חלקנו את השולחן עם אנשים מעניינים ומשעשעים, ביניהם השובב הקולינרי ורעייתו, שנהנינו לבלות בחברתם את הערב. רק עודד סבל מוילון סורר שלא הפסיק להציק לו.
המסעדה קיימת כבר 6 שנים ולאחר הסופה הקשה של החורף שעבר היא שופצה כהוגן. על המטבח אחראי שף עופר בן ברוך. אחד משני בעלי המסעדה שכן אוהב דגים, רמי, נכח במקום, ענה על שאלות ואף שמח להיענות לבקשה מאוד מיוחדת של עודד. על כך בהמשך.
היות ותפריט היין המצומצם יחסית לא כלל יינות שעניינו אותנו, בחרנו לשתות בירת סטלה ארטואה. היתה זו בחירה טובה, הבירה קלה ומתאימה מאד לארוחת דגים וכך התחלנו להתכונן להגעת המנות הראשונות.
חציל בטחינה ומאחוריו ממרח כבד עוף פטריית פורטבלו ממולאת בגבינה
תחילה הגיעו צלוחיות מזטים. בלטו ביניהן גזר וסלק בתיבול מרוקאי זהה וטעים מאוד. מיד לאחר מכן החלו לזרום לשולחננו מנות ראשונות. דגמנו ממרח כבד עוף עם ריבת בצל שהיה בעל מרקם קרמי וטעם פלפלי. הוא נמרח יפה על לחמי הצ'בטה הפריכים והטריים שהגיעו לשולחן. חציל קלוי עם טחינה ורוטב עגבניות, מנה שמוצאים כיום כמעט בכל מסעדה באזור המרכז, היה סטנדרטי. דעות המומחים חלוקות לגבי מנת סביצ'ה הסלמון (או "סלומון", כפי שהתעקשה המלוצרית). דני אהב את העובדה שטעמה לא היה דגי ושלא ניכר בה טעמו החזק של הסלמון, אבל זו בדיוק הסיבה שעודד ויובל לא אהבו אותה. יובל הצביע על כך שקוביות הירקות שהיו במנה השתלטו קצת על הטעמים. לצערנו הסכמנו שלושתנו שקרפצ'יו הבקר סבל מעודף חומץ בלסמי, אשר גרם למנה נזק בלתי הפיך. מילא, הרי לא מגיעים למסעדת דגים כדי לאכול מו.
סביצ'ה סלמון קרפצ'יו
פטרית פורטבלו ממולאת גבינה עם רוטב פלפלים אדומים בצבע כתום זרחני היתה נחמדה ונראתה טוב על הצלחת. נדרכנו במיוחד לטעום את מנת הדגים האמיתית הראשונה שהגיעה בצורת ברבוניות קטנות מטוגנות בשמן עמוק (אלה עם הפס הצהוב) עם רוטב כוסברה. הטיגון הותיר את הדגים עסיסיים והם היו טעימים מאוד עם הרוטב. אין כמו כוסברה, אבל חייבים להודות שלאור התיעוב הרב שקיים במגזרים מסוימים לעשב התיבול הנפלא הזה, זו החלטה אמיצה להוסיף רוטב שכזה למנה זו ולמנות נוספות בתפריט.
שרימפס עם לימון
ברבוניות בטיגון עמוק
גם מנת שרימפס ברוטב לימון יצאה מוצלחת. כאן, כמו במנות שרימפס אחרות שטעמנו, הטבח הקפיץ את השרימפס במידה הנכונה. מנה ראשונה שהפתיעה אותנו היו קבבוני דניס עם טחינה ואותו רוטב כוסברה. ציפינו לטעם עדין מאוד המאפיין את הדניס, אבל המנה היתה מתובלת מאוד ובעלת טעם קבבי חזק. דני עדיין לא הצליח להחליט אם זה טוב או רע, אבל הוא לבטח היה מנסה את המנה הזאת פעם נוספת. יובל ציין שהטעם היה בשרי מדי ושהטחינה לא הועילה למנה. עודד חשב שהבשר היה רך במידה הנכונה ושהמנה היתה עסיסית וטעימה מאד.
קבבוני דניס
שרימפס עם כבד אווז
בשלב זה הציעו לנו תוספות, אבל גם המליצו לנו, ובצדק, להשאיר מקום לעיקריות. לקראת העיקריות עשה עודד מעשה אמיץ ושאל את רמי על מנת השרימפס עם כבד אווז המסקרנת, אשר מופיעה בתפריט המסעדה, אבל לא נכללה בתפריט ארוחת הטעימות. הודות לכך הגיעה לשולחננו מנה יוצאת דופן זו. למרות שאחד מיושבי השולחן הצהיר על היכרות עם השילוב של כבד אווז ופירות ים, אנחנו טרם נתקלנו בכך. מדובר בשני מרכיבים עדינים מאוד שאחד מהם (הכבד) התחבר היטב אל הדבלים שהיו במנה והשני (השרימפס) פחות התחבר. המנה היתה טובה, אבל יכול להיות שאם היו מורידים ממנה את השרימפס אף אחד לא היה מתלונן.
שרימפס ברוטב רוקפור
טרם חיסלנו את החסילונים והם הופיעו גם בצורת מנת שרימפס ברוטב רוקפור עם עגבניות מיובשות. גם כאן השרימפס היו עשויים במידה הנכונה והשילוב עם שאר מרכיבי המנה היה מוצלח. דני אהב מאוד את הרוטב.
פילה לברק מטוגן קדרת פירות ים
על השולחן נחתו שתי מנות דגים שנראו אותו הדבר: פילה לברק ופילה דניס בגריל. שניהם היו עשויים במידה הנכונה, אבל יובל טוען שהדניס היה טעים יותר. דני ועודד, שהיו עסוקים בצילומים, לא הצליחו להגיע אל הדניס, אבל מציינים לטובה את הלברק. מנות פשוטות ומוצלחות. המנה העיקרית המרשימה ביותר היתה קדרת פירות ים ברוטב שמנת, אשר כללה שרימפס גדולים ושלמים מסוג קריסטל, מולים וחלקי סרטן כחול. כל המרכיבים היו טובים, אבל הסרטן בלט במיוחד בבשרו הרך והעסיסי. יחד עם זאת, הרוטב התגלה כלהיט הגדול של המנה. הזמנו תוספת לחם, פרסנו אותו ופשוט השלכנו את הפרוסות אל תוך הרוטב. תענוג עילאי. חברה לשולחן אף הגדילה עשות וניסתה לשתות את הרוטב עם קשית בעודו באיבו.
שרימפס עם… לא, זה קדאיף תותים בננה תאיו קרמל
היינו מלאים, אבל כמובן שעם מנות אחרונות לא מתווכחים. גם כאן אפשרו לנו לטעום מבחר מנות אחרונות שמכין במקום קונדיטור המסעדה, קובי מלכו. המנות שטעמנו היו: בננה תאיו קרמל עם טוויל שקדים, קדאיף תותים, פרופיטרול (מנה שהיתה ידועה בעבר כפחזניות), טריפל שוקולד וטארט תפוחים. כל המנות היו טובות ולא תעשייתיות. קדאיף התותים כלל כמות נדיבה של קרם מסקרפונה, תוספת שמשדרגת כל מנה, והתותים טבלו ברוטב מתקתק שהציל את טעמם. הפחזניות היו ממולאות בקרם וניל והגיעו עם כדור גלידה וקרם שוקולד בלגי (ולא סירופ אפיכל, כפי שנהוג היה לחרב את המנה בשנות ה-80). זו היתה מנת רטרו אמיתית, אבל רטרו שלא אבד עליו הקלח ושהזכיר לדני אירוע מעצב מעברו שכלל אכילת 21 פחזניות תוך שעה. אולי המנה הטובה ביותר היה טריפל השוקולד, אשר כלל מעין קרמבואים בטעמי וניל, שוקולד ומוקה. שלושתם היו טעימים, אבל קרמבו המוקה הוציא אנחות הנאה מרובנו.
טריפל שוקולד פרופיטרול, הידוע גם כפחזנית
כשיצאנו מן המסעדה בשעה מאוחרת של הערב צעדנו על שביל העץ אל החניה (החינמית). השביל מואר בנורות כחולות המזכירות מסלול הסעה בשדה תעופה. זה עשוי להיות פתרון מצויין למציאת הדרך הביתה לאחר בילוי במתחמי החמארות של ת"א. מסלול ההסעה על חוף ימה הדרומי של בת ים מוביל אל מסעדה המציעה אופציה אטרקטיבית למי שרוצה לאכול דגים ופירות ים עם מגע ידו של שף בשולי גוש דן. שיטת התמחור של המסעדה נשענת לרוב על דילים הכוללים מנה ראשונה ומנה עיקרית. נאמר לנו שבמהלך עונת הרחצה החוף והמסעדה מלאים, כך שיש לקחת זאת בחשבון בחודשים הבאים.
להזמנות ופרטים נוספים:
הצילומים שווים את ההמתנה לביס, ישר כוח !
ניר, תודה שהמתנת.
בהחלט תודה לכולכם על הסבלנות. ככתוב, נהנינו לבלות איתך ועם השובבים את הערב.