כשהייתי ילד היו לנו שכנים טובים בשם הנרי וצביה. אנשים חביבים שופעי סימפטיה, שמשום מה התעקשתי לקרוא להם אַרני וצביקה. אמא שלי קיבלה מצביה מתכון לעוגיות גבינה מלוחות, שהפכו מיד לדיירות קבע בשיכון הצנצנות שלנו לעוגיות צעירות. חברים שמכירים את העוגיות האלה וקופצים מדי פעם לביקור יודעים לגשת קודם כל אל הצנצנת שלהן.
התלונה הנפוצה ביותר על העוגיות האלה היא שהן מלוחות מדי. תלונה מעט פחות נפוצה ביותר היא שקשה להפסיק לאכול אותן.
טיפ חשוב שאח שלי גילה באחת הפעמים שאפה אותן – הן טעימות יותר כשתאריך התפוגה של הגבינה חלף לו זה מכבר. אני לא מכוון לזה, אבל כמעט תמיד אני קונה את הגבינה, שוכח ממנה ונזכר בה רק אחרי שהתאריך חלף הלך לו. עוד לא היו מקרי תמותה באוכלוסיה בעקבות כך, למקרה שתהיתם.
אמל”ח
לבצק:
3 כוסות קמח
1 כפית מלח
2 כפיות סוכר
200 גרם חמאה, מותכת
250 גרם גבינת טוב טעם (זאת שמגיעה בשקית סגורה, או כל גבינה 5% שומן)
לפעמים אני מוסיף לבצק שומשום או תערובת עשבי תבלין יבשים
לציפוי:
ביצה, טרופה
מלח גס
שומשום
קצח
תו”ל
מערבבים את כל החומרים ולשים לבצק.
מקפלים נייר אפיה לגודל התבנית, מוציאים אותו למשטח העבודה, מחלקים את הבצק לשניים וכדררים כל חלק על גבי נייר פרטי משלו.
חותכים למעויינים/ריבועים/מתומנים. אני עושה את זה עם סכין פיצה.
בעזרת מברשת מורחים את הביצה ומפזרים למעלה מלח גס (לא יותר מדי!) ושומשום או קצח.
אופים ב-180 מ"צ עד שהעוגיות משחימות יפה. הן טעימות יותר כשהן חומות.
לאחר שהתקררו, מפרידים את המעויינים ומאשפזים בסנסנת זרוכית אטומה.
הערות:
1. כן, ניסיתי את זה עם חצי קמח מלא וחצי לבן, זה פחות טעים.
2. כן, ניסיתי להוריד את כמות החמאה, זה פחות טעים.
3. כן, ניסיתי להמיר חלק מהחמאה בשמנ”ז, זה פחות טעים.
4. כנ”ל לגבי הפחתת המלח.
5. גילוי נאות, בכל פעם שאני אופה את העוגיות האלה יש לי רפלקס לנגב איתן חומוס. נסו ולא תתאכזבו.
אז מה היה לנו שם?
עוגיות גבינה מלוחות
אמל”ח
לבצק:
3 כוסות קמח
1 כפית מלח
2 כפיות סוכר
200 גרם חמאה, מותכת
250 גרם גבינת טוב טעם (זאת שמגיעה בשקית סגורה, או כל גבינה 5% שומן)
לפעמים אני מוסיף לבצק שומשום או תערובת עשבי תבלין יבשים
לציפוי:
ביצה, טרופה
מלח גס
שומשום
קצח
תו”ל
מערבבים את כל החומרים ולשים לבצק.
מקפלים נייר אפיה לגודל התבנית, מוציאים אותו למשטח העבודה, מחלקים את הבצק לשניים וכדררים כל חלק על גבי נייר פרטי משלו.
חותכים למעויינים/ריבועים/מתומנים. אני עושה את זה עם סכין פיצה.
בעזרת מברשת מורחים את הביצה ומפזרים למעלה מלח גס (לא יותר מדי!) ושומשום או קצח.
אופים ב-180 מ"צ עד שהעוגיות משחימות יפה. הן טעימות יותר כשהן חומות.
לאחר שהתקררו, מפרידים את המעויינים ומאשפזים בסנסנת זרוכית אטומה.
אין ספק שהעוגיות האלה ממכרות, וגם משאירות אותך ער כשאתה נוסע הביתה מאוחר בלילה. אני לא מכין אותן כי אני מעדיף לאכול את שלך…
אח.. העוגיות האהובות עלי..
עודד, מזל שאתה עדיין מתבלבל וחושב שהחומות יותר טעימות, ככה תמיד כשאני מגיעה יש מלאי של זהובות בצנצנת. יודעי דבר יודעים שהן הדבר האמיתי!
אני, לעומת יובל – לא מכינה אותן כי אני יכולה לחסל חצי תבנית בחצי שעה ועוד הבטן נטויה..
עוגיות מעולות, אם לא "ה-".
אגב, אני מכין אותן דקות מאד וכמעט שרופות – ככה הכי טעים.
ניסתי פעם עם איזה דנונה אננס או משהו בסגנון – יצא סביר אך לא מורגש ומיותר. לשומרי הכשרות וסתם אנשים שלא אכפת להם מהבריאות שלהם – אפשר עם מרגרינה זה יותר מוצלח משמן זית. אפשר, לא מומלץ.
שבחתונה שלך תהיה מרגרינה!
הבנתי למה שלך יותר מוצלחות. כל הסוד הוא המלח שלמעלה.
היתה באמת. אבל אפילו אתה הודית שהיה טעים!