שוב יצאתי מסקרמנטו מוקדם בבוקר באותה הדרך שנסעתי בה אתמול. הפעם החלטתי לנסוע ולעבור את כל ה- Silverado Trail לכיוון צפון ולעצור ביקבים לכיוון דרום על Route 29.
היקב הראשון שבו עצרתי הוא Sterling Vineyards. הגעתי לבנין אשר בתוכו יש רכבל. בעצם צריך לשלם לעליה על הרכבל ע"מ להגיע ליקב עצמו. כמובן שגם אפשר להגיע לשם ברכב אבל הנסיעה לוקחת בערך חצי שעה. הסתפקתי בלהצטלם עם השלט וגם מספר מכרמי היקב.
היקב השני שעצרתי בו ביום זה הוא Twomey Cellars. שם קצת מוזר אבל עצרתי בכל מיקרה (זה לא אומר שהיין שלהם לא טוב). זהו יקב ייחודי מהבחינה שהוא מייצר רק יינות מפינו נואר, מרלו וגם סוביניון בלאן. יש המון יקבים בקליפורניה שמייצרים רק קברנה סוביניון או רק זינפנדל, אולי גם עם שילוב של שרדונה. לכן יקב שמייצר ברובו רק פינו נואר אין הרבה. ליקב מרכז מבקרים קטן ומעוצב עם חלון גדול לכיוון מכלי הנירוסטה. יש ליקב חצר נחמדה עם גפני סוביניון בלאן ממש בכניסה. טעמתי 3 פינו נואר ומרלו אחד. כל פינו נואר היה מאזור אחר, Russian River, Sonoma Coast, ו- Anderson Valley. אני הכי נהניתי מהאחרון כי הוא היה הכי חזק וכובש. משנת בציר 2007, צבעו היה בורדו אדום, עם ניחוחות של שזיף, דובדבן, וניל ותבלינים. טעמיו כללו דובדבן, אלון שרוף, שזיף, שוקולד מריר, עם גוף מלא וסיומת קצת יבשה אבל פירותית. גם כאן קניתי פותחן בקבוקים (השישי).
את היקב הבא תכננתי כבר מאתמול לבקר. גם באינטרנט ראיתי אותו וגם קבלתי המלצה חמה מהמודיעין בעיירת Napa. פספסתי את הפניה לפחות פעמיים עד שלבסוף ראיתי את השלט. עצרתי והצטלמתי ליד השלט של יקב Castello di Amorosa. זהו ארמון שנבנה בשיטות בניה עתיקות ע"מ לשמר את המקוריות של התקופה בה היו (ובעצם עדיין יש) ארמונות. כלומר לא השתמשו במנופים ומערבלי בטון, הכל נבנה בשיטות עתיקות ע"י עבודה ידנית בלבד. ארמון פשוט עצום ויפהפה. לבעלים שורשים איטלקיים ולכן הוא נבנה בצורה הזאת. שלמתי 16$ לטעימות. אפשר גם לשלם יותר לסיור מעמיק בארמון שבו מגיעים לחדר העינויים, למגדלים, לחדרי נשפים שונים, וכמובן גם טעימות בחדר טעימות פרטי (31-41-68$). עברתי במסדרון שלשמאלו היה חדר סעודות מפואר, ממש חדר כמו בסרטים. קצת קדימה הייתה גם חצר עתיקה מלאת שמש. אחרי כמה תמונות ירדתי בכמה מדרגות במטרה סופית לטעום קצת יין. משהו שלא הייתי מוכן בשבילו הוא שכל מגישי
היין מאחורי הבר מאיטליה. אני בדרך כלל מבין כל מי שרק מדבר אנגלית אבל זה היה פשוט מגוחך. הבחור לא הבין אותי ואני לא הבנתי אותו. לבסוף כמובן הסתדרנו, אבל שפת ידיים ממש לא עוזרת כאשר יש המון כוסות יין באזור. טעמתי ארבעה יינות – גוורצטרמינר יבש 2008, סנג'ובזה 2006, מרלו 2006, וקברנה סוביניון 2005. למרות שיין הסנג'ובזה יותר טוב באיטליה, נהניתי מהיין יותר מכל השאר. ליין צבע בורדו בוהק, עם ניחוחות של אלון, דובדבן, שזיף, שוקולד מריר ואדמה. ליין טעמים של אלון, מעט עור, דובדבן ואוכמניות, עם גוף מלא וסיומת אלונית ועגולה. יין נהדר. הסתובבתי קצת הרבה בחנות, היה המון מה לראות. התבוננתי ברוב בקבוקי היין וחלמתי על מרתף יין כמו החדר הזה.
לבסוף יצאתי מהיקב לכיוון דרום על כביש 29. בלי שום סיבה פניתי שמאלה ב- Lodi Lane. במיקרה הגעתי לעוד יקב. ליקב Duckhorn Vineyards מבנה עץ שנראה חדש ומצוחצח. למרות שמסביב למבנה גפנים של סוביניון בלנק, שמחתי כמובן שליקב ישנם גם יינות אדומים. טעמתי 5 יינות אדומים – 2 מרלו ו- 3 קברנה סוביניון. כל יין נעשה בכרמים שנמצאים בעמק אבל מכרמים שונים. לדוגמא, קברנה סוביניון אחד מכרם Monitor Ledge, השני מכרם Patzimaro, והשלישי מכרם Candlestick. הקברנה שאני הכי אהבתי הוא מכרם Patzimaro, שנת בציר 2006. צבעו בורדו עם נטייה לסגול, ניחוחות כללו עץ אלון, דובדבן, תות, פירות יער, אדמה, ועוגת חמאה. טעמיו כללו שזיף, דובדבן, תות, ואלון, עם גוף מלא וסיומת עגולה ופירותית. במשך הטעימות אכלתי את כל הזיתים והקרקרים שהגישו לי ע"מ לספוג את כל היין ששתיתי. יצאתי בזיגזג קלוש אבל טיילתי לי קצת בכרם וגם הלכתי כמה מאות מטרים לכניסה ע"מ להצטלם עם שלט היקב. לאחר עוד חצי שעה מנוחה, ועוד ליטר מים, הגעתי למסקנה שאני צריך להמשיך הלאה.
אתמול כאשר ראיתי את שלט היקב התלבטתי אם להיכנס או לא אבל היום לא חשבתי פעמיים. פניתי שמאלה ל- Taplin Road. אחרי כמה ק"מ הגעתי ל- Joseph Phelps Vineyards. אחרי שנכנסתי למבנה ושילמתי 20$ לטעימות, ליוו אותי למרפסת הטעימות שפונה לנוף. נוף מהמם של גבעות ירוקות וכרמים בכל פינה. לא רחוק מספסלי הבטון הממוקמים לאורך תצפית הנוף, עומד לו בנחת שולחן הטעימות. כל פעם שמישהו מוכן להמשיך הלאה בטעימות, המוזגת מוזגת את היין הבא (כמובן שאפשר לטעום את אותו היין כמה פעמים… אפשר לבלות כאן עד שנגמר היין…). טעמתי 7 יינות – שרדונה 2006, ויונייה 2007, פינו נואר 2006, מרלו 2006, קברנה סוביניון 2006, אינסיגנייה 2006 (Insignia, בלנד של ק. סוביניון ומעט פטיט ורדו), איסרבה (Eisrébe) 2008 (ענב ה- scheurebe, אשר מקפיאים בצורה מלאכותית, מפשירים קצת ואז מייצרים סוג של ice wine). מהיינות הלבנים הכי נהניתי מהויונייה אשר צבעו היה זהב עז. ניחוחותיו כללו אגס, אננס, מנגו, מעט ליצ'י, וחמאה. טעמיו כללו תפוח, לימון, ואגס, עם גוף בינוני וסיומת פירותית ויבשה. מהאדומים הכי נהניתי מה- Insignia. זהו יין שאני כבר נתקלתי בו כמה פעמים בירחון היין שאני קורא, ותמיד יש לו ציונים טובים. הציונים ממש לא מעניינם
אותי אבל בצורה שבא תיארו את היין, הוא תמיד היה נשמע לטעמי. אני שמח שיצא לי לטעום אותו, באמת יין מדהים. צבעו בורדו כהה ואדמדם, כאשר ניחוחותיו כללו דובדבן, מעט אלון, שזיף, מעט סיגר ועור. טעמיו כללו שזיף, דובדבן, אלון, וניל, לבנדר, וקפה, עם גוף מלא עם סיומת עגולה וטרייה. אני זוכר שהיין ממש זרם לתוך גרוני בחלקלקות ונעימות יתרה. דרך אגב, בקבוק עולה 200$. ישבתי ובהיתי בנוף המדהים כאשר אני כל הזמן חוזר לעמדת המזיגה ופונה למוזגת אחרת שתמזוג לי עוד Insignia. זה עבד… אין ספק שהביקור ביקב היה שווה ביותר.
המשכתי הלאה. ניסיתי להיכנס ליקב Quintessa, אבל הם רק מקבלים מבקרים שיש להם הזמנות. בכל מיקרה, המקום מבחוץ נראה שהוא ממש בנוי בתוך הגבעה. ממש יפה, לא נורא, בפעם הבאה.
אחרי עוד כמה ק"מ לבסוף הגעתי לעוד יקב. נכנסתי ליקב Rutherford Ranch. כאן שילמתי 10$ עבור 4 טעימות. מתוך 6 יינות בחרתי במרלו 2007, זינפנדל 2006, קברנה סוביניון 2007, וריענון 2007 (Rhiannon, בלנד של קברנה, מרלו, מעט סירה ופטיט סירה). לא היו כאן המון אנשים, אז נכנסתי לשיחה מעמיקה עם ליסה המוזגת. אחרי שהיא גילתה שאני מישראל ואני מאוד מאוד אוהב יין ושכמובן הגעתי עד אליה, אז היא נתנה לי לטעום שוקולד מעולה (שקניתי ממנו חפיסה) וגם עוד 2 טעימות יין. טעמתי קברנה סוביניון רזרב 2005 וגם פורט מזינפנדל. הכי נהניתי מהקברנה 2007 שצבעו היה בורדו כהה, וניחוחותיו כללו אדמה, אלון, שזיף ופירות יער. טעמיו כללו שוקולד, שזיף, לבנדר, ואדמה, עם גוף מלא וסיומת עגולה וחדה. בנוסף לחדר קבלת האורחים היו במקום עוד כמה חדרים אשר ניתן להזמין לאירועים קטנים. חדרים נחמדים ומעוצבים שיהיה ממש נחמד עם כמות גדולה של אנשים וכמובן הרבה מאוד יין.
חזרתי חזרה לכביש 29 והחלטתי לעצור בעוד יקב לפני סוף היום. מצאתי שיקב Cosentino עדיין פתוח. לבעלי היקב שורשים איטלקיים ולכן יש דגל איטליה מחוץ למרכז מבקרים. טעמתי כאן 5 יינות – שרדונה 2007, סנג'ובזה 2007, קברנה סוביניון 2005, The POET 2005 (בלנד של ק. סוביניון, ק. פרנק, מרלו, פטיט ורדו, ומעט מלבק), וזינפנדל 2007. השרדונה היה טוב במיוחד כאשר ניחוחותיו הפגינו תפוחים, ענבים, תבלינים וחמאה. טעמיו כללו תפוח, אגס, ואלון עדין עם גוף קליל עם סיומת אלונית וחמאתית. 
מהאדומים הכי נהניתי מ"המשורר", כאשר צבעו היה בורדו מבריק וחלק מניחוחותיו כללו פירות יער ועוגת חמאה. טעמיו כללו עוגת דובדבנים, בצק, שזיף, אלון, ומעט עור, עם גוף מלא וסיומת עגולה ואלונית. בסוף הטעימות רציתי לקנות פותחן אבל לא היה להם. ניסיתי לשכנע את המוזג למכור לי את הפותחן שהיה לו, אבל אז לא היה נשאר לו עם מה לפתוח בקבוקים.
היה עוד יום מדהים ב- Napa Valley. שוב נהניתי מהשיחות עם כל האנשים, וכמובן מהיין שנראה כאילו זורם מכל עבר. חזרתי לבית דודיי בסקרמנטו ולקראת ארוחת ערב יום שישי, שללא ספק יפתח בו בקבוק יין…
ועכשיו עוד תמונות…
ושוב המפה, ע"מ שתוכלו לעקוב אחריי.
ליד שלט היקב של Sterling Vineyards.
חצר יקב Twomey, ולמטה גפן הסוביניון בלאן.
מבט ראשון על הארמון כאשר עולים בעליה לכיוון יקב Castello di Amorosa.
דרקון מעל דלת הכניסה למרכז המבקרים
חדר ארוחות ונשפים ביקב, אם אני לא טועה יש עוד 7 חדרים כאלה מסביב לארמון.
אחד מחצרות היקב. היחיד שהכרטיס הזול ביותר נותן לך לבקר בו.
מרכז הטעימות וחנות היקב. פותחן עלה 25$, קצת מוגזם.
יין יין משמיים…
נו, ועוד תמונה אחרונה של הארמון.
מרכז המבקרים של יקב Duckhorn Vineyards.
נשען של שלט היקב. שימו לב לתצוגת האקרובטיקה של המצלמה שלי. איזה שיווי משקל!!!
כמו שכבר הזכרנו, כרמים תמיד מצטלמים יפה, תמיד פוטוגנים.
עוד תמונת נוף מיקב Joseph Phelps.
ליד שלט של יקב Quintessa. זאת פלטת ברזל בעובי 25 מילימטר. שם היקב נכתב בלייזר!!
מרכז המבקרים וחנות ביקב Rutherford Ranch. הבחורה השמאלית היא ליסה המוזגת.
עוד חדר ספות נינוח לבילוי שקט ביקב.
הפעם כרמים עם חומה
והפעם נשען על שלט יקב Cosentino.
הכניסה ליקב.
הייתי פשוט חייב להכניס עוד תמונה כזאת…
ברצוני לציין שבקבוצת התמונות אחרי הפוסט הוספתי קישורים לאתרי היקבים שבהם ביקרתי. תיהנו ולחיים!!
מחר עוד יום, הפעם קצר יותר.
פששש… איזה יום. הארמון הזה היסטרי. טעימות ב-20$ זה גם היסטרי. בארץ אם כבר לוקחים על טעימות, זה עולה 20 ש"ח. אבל בארץ גם אין ארמונות.