קראוט! שוקרוט, זאוארקראוט ושאר מיני כרובים חמוצים

Choucroute2007_9

  צלחת שוקרוט

 

יכול להיות שהחורף יגיע לישראל מתישהו. אם וכאשר זה יקרה, הסימנים הברורים לכך יהיו פריחת כרכומים, סיתווניות, נרקיסים והופעתו של שוקרוט במטבחים. במסגרת מבצע הכן מטבחך לחורף, אנחנו מעלים פה קווים מנחים לדמותם של השוקרוט והזאוארקראוט.

לא ידוע מי היה הראשון שהעלה בדעתו לכבוש כרוב לבן כדי לשמר אותו עבור הדורות הבאים. ידוע ששימור כרוב ע"י התססתו באמצעות תהליך פיתוח חומצה לקטית נעשה בעולם ההלניסטי, באימפריה הרומית, ובמקביל בסין העתיקה. מסופר שבסין אכילת הכרוב הפכה לנפוצה במהלך בניית החומה הגדולה, כאשר מאכלי כרוב שימשו להזנת הבנאים. 

תהליך הכבישה לא רק שימר את המאכל, אלא גם הוסיף לו טעמים מעניינים. משערים שהמאכל הובא לצפון אירופה ע"י מהגרים יהודים בימיה"ב המוקדמים. מהר מאוד התברר שהמאכל מזין מאוד ומספק הרבה אנרגיה לגוף האדם, בייחוד בחורף הקשה של צפון אירופה. אנשי התקופה לא הכירו את העובדות המדעיות, אבל כיום ידוע שהסיבה לכך היא עושרו של הכרוב בויטמינים (בעיקר ויטמין C) ובמינרלים שונים. מכאן הפך הכרוב הכבוש למרכיב מזון מרכזי בארצות שהפכו בהמשך לגרמניה, פולין, רוסיה והולנד. ערכו הבריאותי של הכרוב הכבוש הלך והתברר עד שהחל מהמאה ה-18 הוא הפך מרכיב מרכזי בתזונתם של ימאים בהפלגות ארוכות. הודות לתכולת הויטמינים הגבוהה שלו הוא סייע במניעת מחלת הצפדינה ממנה סבלו ימאים בגלל חוסר בויטמנים.

בימי הביניים, הכרוב הכבוש שימש מרכיב מרכזי בתבשילים שונים. כנראה בתקופה זו החלו לבשל כרוב עם בירה. בהדרגה המאכל הפך למזוהה במיוחד עם העמים דוברי הגרמנית והם היו אלה שהעניקו לו את שמו האוניברסלי: זאוארקראוט (Sauerkraut), שפירושו בגרמנית "כרוב חמוץ". המלה מופיעה אפילו על שימורי הכרוב החמוץ הנמכרים בישראל. בגלל הזהות העמוקה בין הכרוב והגרמנים, האמריקאים והבריטים נהגו לקרוא לגרמנים במלה"ע השניה בשם הגנאי "קראוט".

P1010735

האבולוציה הבאה בהיסטוריה של הכרוב הכבוש אירעה באחד האזורים המעניינים ביותר מבחינה קולינרית באירופה – בחבל אלזס. חבל ארץ זה היה תקוע מאז ומתמיד בין העמים דוברי הצרפתית ובין העמים דוברי הגרמנית. הזהות החצויה של תושבי אלזס באה לידי ביטוי בתרבות, בנאמנות הפוליטית הגמישה, בשפה ובמטבח. במשך השנים נוצרה השפעה הדדית חזקה בין המטבח האלזסי ובין המטבח הדרום-מערב גרמני. הזאוארקראוט היה אחד המאכלים שהגיעו לאלזס מגרמניה והתקבל בזרועות פתוחות. בחבל ייצרו אמנם בירה – ועד היום רוב ייצור הבירה בצרפת נעשה באלזס – אבל היתה בו גם תעשיית יין מפותחת במיוחד. תעשיית יין זו התרכזה החל מימיה"ב המאוחרים בעיקר בייצור סוגים שונים של יין לבן. באופן טבעי התחילו לבשל באלזס את הכרוב הכבוש ביין לבן במקום בבירה וכך נולד השוקרוט (Choucroute).

 

הפעם הראשונה שלמדתי על קיומו של השוקרוט היתה בפרק על אלזס בתוכנית הטלביזיה האלמותית "פלויד בצרפת", אשר שודרה בערוץ 8 במחצית שנות ה-90. בפרק זה ראיתי לראשונה מסעדה אלזסית בה המלצרים יוצאים אחד אחרי השני מן המטבח עם מגשים גדולים עמוסי כרוב כבוש מבושל ועליו מגוון מעדני בשר.

אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשהגעתי לבירת אלזס שטרסבורג בסתיו 1996 היתה להיכנס למסעדת Au Romain ולהזמין תפריט אלזסי הכולל מנה עיקרית של שוקרוט. המנה אכן הגיעה ע"פ כל הכללים על מגש אובלי כסוף. לאחר כ-30 דקות בטני חישבה להתפקע וכך נחשפתי בפעם הראשונה ל"אפקט השוקרוט": פגיעה קשה ביכולות המוטוריות בגלל כבדות גדולה בבטן.

אחרי שחזרתי מגרמניה התחלנו לחגוג את בוא החורף בארוחות שוקרוט מושחתות. רוב התצלומים המוצגים כאן צולמו במהלך אחת הארוחות הללו, בהן ניסינו לשבור את שיאי הגיוון. אם אינני טועה, השיא נמצא בידי החברים היקרים והקולגות עודד ושי, אשר הכניסו לאחת התפלצות לא פחות מ-10 סוגי בשר.

 

הרעיון שמאחורי השוקרוט פשוט. זהו תבשיל קדרה פשוט, אבל עשיר באנרגיה ומחמם בחורף. מלבד הכרוב הכבוש מוסיפים לו מגוון מעדני בשר, אשר רובם מגיעים מן החזיר, וכן תפוחי אדמה. יש לו אינסוף וריאציות וכל אחד יכול להכין אותו בהתאם למוצרים הזמינים לו. האגדות מספרות שכמעט לכל כפר באלזס יש גרסא משלו לשוקרוט.

הקהילה היהודית של אלזס, לדוגמה, יצרה גרסא כשרה, בה מוצרי אווז וברווז החליפו את החזירויות של הגויים. השוקרוט הכשר נקרא Choucroute à la juive (שוקרוט בנוסח יהודי). דייגי הנהרות והאגמים של החבל יצרו גרסא עם דגים מעושנים ומומלחים. במאמר מוסגר אציין שפעם ניסיתי להכין מנת פילה סלמון עם כרוב כבוש ע"פ מתכון שמצאתי בספר כלשהו. שני המרכיבים לא ממש התחברו.

למרות הפיתוח האלזסי, הגרמנים המשיכו לבשל את הזאוארקראוט שלהם עם בירה. גם במטבח שלהם הפך התבשיל לחלק בלתי נפרד ממנות בשר שונות ומגוונות. החזיר נותר בגרמניה המוצר העיקרי המוגש עם כרוב כבוש, אבל בגלל המגוון העצום של מעדני חזיר הזמינים בארץ זו נוצר גם מגוון עצום של תבשילי כרוב כבוש.

P6043708

  מנה ברלינאית טיפוסית: שוק עגל עם זאוארקראוט ופירה אפונה צהובה

 

השלב הראשון בהכנת תבשיל כרוב כבוש הוא ביקור בסופרמרקט השכונתי והצטיידות בקופסאות שימורים של כרוב כבוש. אמנם ישנו תהליך נחמד ומעניין להכנה עצמית של כרוב כבוש, אבל השימורים בהחלט מספקים את הסחורה. אפשרות נוספת שאינה חביבה עלי הוא הכרוב הכבוש שניתן לקנות בתפזורת או בקופסאות פלסטיק בחנויות ובשווקים רבים. כרוב זה כולל בד"כ מרכיבים נוספים כגון גזר וצבעו נוטה ללבן במקום לירוק צהבהב. הוא מתאים יותר לאכילה בתור סלט מאשר לבישול.

למי שבכל זאת מעוניין בהכנה עצמית, הרי מתכון בסיסי. יש לקחת בחשבון שבניגוד לקופסא, כאן יש לתכנן זמן רב מראש.

  

כרוב כבוש – מתכון בסיסי

ראש כרוב ירוק שלם

שתי כפות מלח

10 גרגירי פלפל שחור

3-4 עלי דפנה

 

חותכים את הכרוב לרצועות דקות ומכניסים אותו בצפיפות עם כל שאר המרכיבים לצנצנת גבוהה וצרה. ממלאים במים לכדי כיסוי התערובת. מניחים מעל משקולת המתאימה לקוטר הצנצנת (למשל קערית או צלוחית) כך שהתערובת תדחס היטב וסוגרים. מניחים את הצנצנת במקום מוצל בטמפרטורת החדר. יש לפתוח מדי פעם את הצנצנת כדי לדחוס מחדש את התערובת. הכרוב  מאבד בתהליך כמחצית ממשקלו והוא מקבל בהדרגה צבע ירוק-צהבהב. הכרוב אמור להיות מוכן לאכילה אחרי כשלושה שבועות.

 

Choucroute2007_7

  כך אמור להגיע סיר השוקרוט לשולחן

הכרוב הכבוש הוא בכל מקרה רק אמצעי להשגת היעד הסופי, שהוא תבשיל ריחני הנלווה לבשרים. פסגת היצירה של תבשילים אלה הוא השוקרוט, ואיתו נתחיל. במהלך כתיבת מאמר זה עברתי על כ-15 מתכוני שוקרוט ולא מצאתי שניים זהים. הווה אומר שהשוקרוט זועק לגיוון, ולכן ניתן ורצוי לאלתר על המתכון המוצג כאן. הגיוון העיקרי הוא בסוגי הבשר ובעיתוי שידוכו עם הכרוב. לגבי הבשר עצמו, כלל האצבע פשוט: ככל שהבשר מעושן יותר, הוא מתאים יותר. בסוף המתכון אסביר איך להכין שוקרוט כשר.

הערה קטנה לגבי הערער הכלול במתכון. חוץ מהכרוב הכבוש, זהו מרכיב הנמצא בכל מתכון שוקרוט. הוא מוסיף לתבשיל טעם מיוחד הנובע מן השרף שבתוכו. כדי לאפשר לשרף להשתחרר תמיד "פוצעים" את הגרגרים לפני שמשתמשים בהם. 

 

שוקרוט

לתבשיל הכרוב:

2 קופסאות שימורים של כרוב כבוש (ראו וריאציה בהמשך)

6-8 גרגירי ערער (ניתן להשיג בחנויות תבלינים מובחרות)

שני גבעולי טימין

עלה דפנה

מספר גרגירי פלפל שחור

50 גר' בייקון חתוך לקוביות זעירות (לא חובה)

בצל פרוס לרצועות דקות

3 שיני שום קצוצות

מלח/פלפל

שומן לטיגון – אני משתמש בשומן אווז

שתי כוסות יין לבן יבש – רצוי ריזלינג*, אבל אפשר גם גוורצטרמינר

6-8 תפו"א קטנים מקולפים

 

בשרי חובה:

8-6 נקניקיות חזיר מסוגים שונים (אני אוהב את אלו בעלות המרקם הגס)

250-500 גרם בייקון ו/או שינקן שלם או חתוך לחתיכות גדולות.

 

בשרי אופציה:

צלעות חזיר מעושנות

4-6 חתיכות אוסובוקו לבן

נקניקיות מעושנות, למשל דברצין

נקניקי קבנוס

כופתאות כבד בקר

שוקי אווז

מעדני ברווז ואווז

 

מתחילים בטיפול בכרוב. ישנה וריאציה בה מחליפים קופסת שימורים אחת בחצי ראש כרוב קטן חתוך לרצועות דקות. את הרצועות מניחים במסננת, מפזרים מעליהן מלח ומניחים למספר דקות. לאחר מכן סוחטים אותן מעט ומערבבים עם תכולת הכרוב מקופסא.

בכל מקרה, לא משתמשים בכרוב מהקופסא או בכרוב כבוש מתוצרת עצמית כמו שהוא כי הוא חמוץ מדי. מרוקנים את הקופסאות לתוך מסננת, שוטפים במים מהברז וסוחטים היטב. פורמים עם האצבעות את הגוש הדחוס שנוצר ומאווררים אותו. נוטלים את גרגרי הערער, מועכים אותם מעט (לא מרסקים!) ומפזרים על הכרוב עם שאר התבלינים.

ממיסים בסיר גדול וכבד את השומן ומטגנים מעט את קוביות הבייקון. מוסיפים את הבצל ואת השום ומאדים 3-4 דקות. מוסיפים את הכרוב, מגבירים מעט את האש ומאדים שתיים-שלוש דקות תוך בחישה תכופה.

מוסיפים את היין, ואת כל הבשרים, מלבד הנקניקיות הטריות. ראוי לציין שיש מתכונים אלזסיים מקוריים בהם מבשלים את כל הבשרים בנפרד והם פוגשים את הכרוב רק על אותו מגש מפורסם. אני מעדיף לבשל את הכל ביחד. בייקונים ושינקנים למינים ניתן לטגן מעט לפני ההכנסה לסיר, אבל לא חובה. מנמיכים לאש הנמוכה ביותר ומבשלים כשעתיים. מדי פעם בודקים שהנוזלים לא נעלמו. אם יש צורך, מוסיפים יין או מים. התבשיל לא אמור לשחות בנוזלים, אבל בתחתיתו אמורה להיות כל הזמן שכבת נוזל מבעבעת. כשעה לפני סיום הבישול מוסיפים את תפוחי האדמה ומחפרים אותם בעומק התערובת. אפשר גם לבשל אותם בנפרד, אבל לדעתי כל הצדדים מרוויחים מן הבישול המשותף.

 

שלב הוספת הנקניקיות. לעולם לא מוסיפים אותן בשעה שהתבשיל עדיין על האש. הן תתפקענה. אם מדובר בנקניקיות עדינות כמו פרנקפורטר וקנקרס, מכבים את האש, מניחים אותן מלמעלה, סוגרים את המכסה ומשאירים כך כ-25 דקות. נקניקיות גסות יש לטגן מעט במחבת ואז לבצע את הפרוצדורה הנ"ל. ניתן לטגן מעט גם את הנקניקיות העדינות.

אפשר להביא את הסיר לשולחן כ-25 דקות לאחר שהוספנו את הנקניקיות, אבל המהדרין יתנו לשוקרוט לנוח כיממה במקרר. בצורה זו הטעמים השונים יתערבבו ויתחזקו.

לפני ההגשה, מחממים את הסיר היטב על הכירה או בתנור. מניחים במרכז כל צלחת ערימת כרוב ועורכים סביבה את נתחי הבשר ואת תפוחי האדמה. מגישים עם חרדל משובח.

 

שתיה: יין דומה או זהה לזה שבישלנו איתו. גם בירה בהירה תתאים.

Picture 201

  שוקרוט אקסטרים – מבושל בפוייקה על מדורה

 

* בישראל ישנם מספר יינות ריזלינג חצי יבשים שאינם מתאימים כלל וכלל לתבשיל – ולשתיה בכלל. יש להקפיד על בקבוק ריזלינג יבש אמיתי. בשנים האחרונות גיליתי כי משתלם מבחינה כספית לבשל עם ריזלינג אלזסי מיובא, שניתן למצוא לעיתים במחירי מבצע נמוכים למדי. ניתן להחליף את היין בבירה בהירה, אבל אז אפשר כבר להכין את המתכון הפשוט יותר שיתואר בהמשך.

 

P2281649

  שוקרוט כשר עם אוסובוקו טלה ונקניקיות טלה במסעדת מורגן

שוקרוט כשר

אותם מרכיבי בסיס, אבל את הבשרים החזיריים נחליף בנקניקיות עגל טובות (למשל צ'וריסוס), צלעות אווז, שוקי אווז, חזה אווז מעושן, ברווז מפורק ואוסובוקו טלה. עודד מדווח שגוש פסטרמת הודו גם נתן תוצאה מצוינת. את בשרי האווז והברווז הטריים יש להשחים היטב במחבת לפני שמוסיפים אותם לתבשיל. בחזה האווז מטפלים כמו בבייקון.

 

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

פלטת קצבים. מלמטה בכיוון השעון: נקניקיית דם, כופתאת בייקון, פרוסת Saumagen, תפו"א, נקניקיית כבד

פלטת קצבים

זהו התבשיל שממנו נולד השוקרוט. הוא פשוט יותר ופחות מעודן, אבל עדיין מהווה ארוחה נהדרת. טעמי מרכיביו מובדלים יותר והכנתו קצרה יותר. גם כאן המגוון גדול ובכל איזור בגרמניה נהוג לכלול מרכיבים מקומיים לצד המרכיבים הבסיסיים. ניתן לשלב חלק ממרכיבי הבשר, או את כולם לפלטה מרשימה במיוחד.

 

לתבשיל:

2 קופסאות כרוב כבוש

בקבוק בירה – כל בירה כהה או בהירה, גרמנית או צ'כית. גם גולדסטאר מתאימה. בירות בלגיות בעלות טעם מתקתק אינן מתאימות לתבשיל זה.

בצל פרוס דק

3 שיני שום קצוצות

תפוח ירוק גדול חתוך לקוביות (לא חובה)

4-8 גרגרי ערער

כפית זרעי קימל (לא חובה)

מלח/פלפל

4-6 תפו"א קטנים

 

בשרים:

4-6 נקניקיות מסוגים שונים (לא נקניקיות לבנות. הן עדינות מדי)

נקניקיות דם (Blutwurst)

נקניקיות כבד (Leberwurst)

נקניקיות מעושנות, למשל דברצין

נקניק קבנוס

צלעות חזיר מעושנות

250 גר' בייקון או שינקן

פרוסות Saumagen (קיבת חזיר ממולאת)

כופתאות מסוגים שונים (תפו"א, פירורי לחם, כבד)

 

מכינים את התבשיל בדיוק כמו את התבשיל של השוקרוט, מלבד אידוי התפוח עם הבצל. מוסיפים את הבירה, את הצלעות, הבייקון/שינקן ואת הנקניקיות המעושנות. מבשלים כשעה וחצי. מטגנים מעט את הנקניקיות במחבת ומוסיפים כמו בשוקרוט. נקניקיות דם ונקניקיות כבד לא מטגנים, אלא מוסיפים לתבשיל החם אחרי שהורדנו אותו מהאש – כמו נקניקיות עדינות. פרוסות Saumagen מטגנים משני הצדדים ומוסיפים עם הנקניקיות. תבשיל זה מגישים בד"כ מיד עם גמר הבישול באותו אופן כמו שוקרוט. נוסף לחרדל, אפשר להגיש ליד המנה ממרח חזרת.

 

שתיה: בירה. אני מעדיף בירה כהה עם תבשיל זה.

MINOLTA DIGITAL CAMERA

  כאן השתמשנו בנקניקיית דם מעושנת, שני סוגים של נקניקיות מעושנות ובשר חזיר כבוש

 

Choucroute2007_1

שופפנודל עם זאוארקראוט

למרבה הפלא, מדרום-מערב גרמניה מגיע מאכל צמחוני עם זאוארקראוט. טוב, לא לגמרי צמחוני, אבל אפשר בקלות להפוך אותו לצמחוני. הפלא רק גובר כאשר מתגלה בשלב ההכנה האחרון שבעצם מדובר במנה מוקפצת אירופאית. 

כאב הראש היחיד הכרוך בהכנת תבשיל זה הוא הכנת השופפנודל (Schupfnudeln), שהן גרסא גרמנית לניוקי. בדיוק כמו בצק הניוקי, גם הבצק שלהן דביק כמו נפלאם ומלכלך כמוהו.

 

מצרכים ל-4 מנות:

1 קופסת כרוב כבוש

50 גר' בייקון חתוך לקוביות קטנטנות (לא חובה, בעצם כן, אבל…)

½ ק"ג תפו"א

2 ביצים קטנות או ביצה גדולה

200 גר' קמח

שומן לטיגון – למשל אווז

מלח

מעט אגוז מוסקט מגורד

 

מרוקנים את קופסת השימורים למסננת ושוטפים היטב במי ברז. סוחטים היטב ומפוררים את הכרוב הדחוס.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA          PB170738

  דביק אמרנו?                                                  זאוארקראוט אמרנו?

מבשלים היטב את תפוחי האדמה בקליפתם. עם סיום הבישול שופכים את כל המים ומניחים להם להתקרר היטב בסיר פתוח. קולפים ומועכים את תפוחי האדמה, ומערבבים עם הקמח, הביצים והתבלינים עד שמתקבל בצק חלק. אם יש צורך, מוסיפים קמח עד שהבצק מסכים להיפרד מהידיים. מגלגלים את הבצק לגליל על משטח מקומח ועם ידיים מקומחות. פורסים דיסקיות ומגלגלים אותן לצורת אצבע עם שני קצוות מחודדים. מרתיחים מים עם מלח בסיר רחב ומבשלים את האצבעות במנות. מוציאים אותן מהסיר עם כף מחוררת ברגע שהן צפות ומניחים לייבוש במסננת. ניתן להכין כמות גדולה ולשמור במקרר ליום פקודה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

בדומה לניוקי, בשלב זה האצבעות ראויות לאכילה, אבל כאן מגיע מפנה מבריק בעלילה. ממיסים שומן במחבת – אפשר להשתמש אפילו בווק – ומטגנים קצרות את הבייקון, במידה ומחליטים להשתמש בו. מוסיפים את האצבעות ומשחימים מעט תוך טלטול תכוף של המחבת. מוסיפים את הכרוב המסונן ומטגנים על אש בינונית תוך ערבוב 5-10 דקות. מתבלים במלח ופלפל ומגישים מיד.

 

שתיה: בירה

 

PB260734

  במרק הזה השתמשנו בשינקין קוסטיצה פרוס

מרק כרוב כבוש

נסיים במנה צ'כית עם ניחוח מזרח אירופאי, שמתאימה גם היא ליום חורף קר וקודר.

 

מרכיבים ל-4 מנות:

בצל קצוץ דק

נקניקיה מעושנת קשה, למשל דבריצין, פרוסה

¾ ליטר ציר בשר

קופסת כרוב כבוש

¼ ק"ג תפו"א חתוכים לקוביות קטנות

2 כפות אבקת פפריקה מתוקה

קורט קימל טחון

שומן לטיגון

מלח/פלפל

גביע שמנת חמוצה 15%

 

מסננים את הכרוב הכבוש וסוחטים אותו בעדינות.

בסיר מרק מחממים את השומן ומאדים מספר דקות את הבצל. מוסיפים את פרוסות הנקניקיה ומאדים עוד מספר דקות. מוסיפים את הכרוב ואת הפפריקה וממשיכים לערבב. מוסיפים את הציר, את קוביות תפו"א והתבלינים ומבשלים כ-30 דקות על אש נמוכה.

מוזגים לצלחות מרק ומוסיפים כף שמנת במרכז כל צלחת.

 

בהתאם לבקשת הקהל מוגש בזאת מתכון למאכל הפולני הלאומי ביגוס (Bigos). מסתבר שלפולנים יש מטבח לא רע ברגע שמוציאים ממנו את השפעות המטבח היהודי, וכאן יש לנו דוגמה לכך. התבשיל אינו כולל כרוב כבוש ולכן לא נכלל במקור בפוסט. יחד עם זאת, הכרוב הלבן מהווה בו מרכיב מרכזי וצורת בישולו דומה מאוד לכל התבשילים שתוארו עד עתה. זהו תבשיל שיחמם היטב כל פולניה בשעה שהיא יושבת בקור ובחושך ומחכה לילדים שיתקשרו.

Bigus

  קדרת ביגוס (תצלום מויקיפדיה)

ביגוס

מרכיבים ל-8 מנות:

100 גר' בייקון או שפאק חתוך לקוביות קטנטנות

400 גר' כתף חזיר חתוך לקוביות

400 גר' בשר בקר לתבשיל חתוך לקוביות

2 בצלים קצוצים

400 גר' כרוב לבן חתוך לרצועות עבות

300 גר' פטריות יער או שמפיניון חצויות (במקור שנטרל, אבל מי יכול להשיג אותן בארץ?)

2 שיני שום מעוכות

עלה דפנה

כפית קימל

קמצוץ טימין יבש

3 כפות רסק עגבניות

1/4 ליטר יין לבן

קורט סוכר

מלח/פלפל

מחממים שומן בסיר גדול ומטגנים קצרות את הבייקון. מוסיפים את הבשר ומשחימים היטב מכל הצדדים. מוסיפים את הבצל והשום ומערבבים. מוסיפים את הכרוב, הקימל, הטימין, רסק העגבניות והיין ומערבבים. מוסיפים מים לכדי כיסוי הבשר ומבשלים על אש קטנה כשעה ורבע. מתבלים ומגישים עם פרוסות לחם שחור ותפו"א מבושלים.

לצערי לא מצאתי מה הפולנים נוהגים לשתות עם זה. אולי מיץ דג מלוח.

 

לצערי אין לי עדיין מתכון למנה אחרונה עם כרוב כבוש, ולטובת הציווליזיציה המערבית נקווה גם שלא יהיה.

פורסם בקטגוריה בשר, חזיר, ירקות, מרקים, נקניקיות, צרפת, שימורים ורטבים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

13 תגובות בנושא קראוט! שוקרוט, זאוארקראוט ושאר מיני כרובים חמוצים

  1. מאת עודד‏:

    נפלא! שוקרוט זה אושר גדול. השוקרוט הראשון של שייקה ושלי היה אצלנו בבית. תנור הנפט דלק ואחרי הארוחה הלה נשכב ליד התנור ואפה את עצמו טוב מכל הכיוונים, מעולף לגמרי מכבדות התבשיל.
    שופנודל זה גם גאוני. למה באמת לא לטגן את הניוקי בשומן אווז אחרי הבישול…

  2. מאת עודד‏:

    אגב, לגבי השוקרוט שבפוייקה, זה היה עם בירה, אם אני לא טועה וזו הפעם שזרקתי פנימה גם אוכמניות מיובשות שדני לא אישר בסופו של שוקרוט.

  3. מאת דני‏:

    אם תטגן ניוקי תסתבך עם המאפיה האיטלקית וכבר חטפת בעבר צעקות במטבח מאיטקליה זועמת. למרבה המזל צילמתי את הפוייקה לפני שהוספת את האוכמניות, כך שאפשר היה לחסוך מן הצופים את המראות האיומים.
    אתה זוכר באיזה בירה השתמשת?

  4. מאת עודד‏:

    בהחלט. יש לי תיעוד שלך מוזג בקבוקי גולדסטאר לפוייקה וגם של האוכמניות.
    אגב, זו היתה הארוחה עם צלעות החזיר שנתלו על צלב מעל האש. בסוף הארוחה כל הנוכחים נשכבו מחוסרי הכרה בצל מטע הפקאנים.

  5. מאת יובל‏:

    הכל נשמע ממש מעולה, עסיסי ואדיר. עודד, בקצב הזה של החורף, אולי פשוט כדאי להקפיא את הבית שלך כדי שיהיה תירוץ להיפגש ולהכין שוקרוט.

  6. מאת אהרון‏:

    זוכר מילדותי בגעגועים את הקפושניאק, מרק הכרוב הכבוש הפולני, הצ'כים בטח העתיקו.
    ובכלל כתבה נהדרת דני, אסור להחמיץ אותה 🙂

  7. מאת ריקן‏:

    גדווווול מזכיר את הבית

  8. מאת עודד‏:

    שוקרוטנשטיין –
    לא מזמן עשיתי מעשים שלא ייעשו. נשארו לי המון נקניקים מהתערובת של הסבייטים והם החלו להגמז לאיטם. בישלתי אותם עם כרוב כבוש, בצל וגזר וכל התבלינים של שוקרוט וכיוון שלא היו לי בירה או ריזלינג הוספתי את מה שנשאר מהלבן החצי יבש המזעזע שהיה לי בבית בטעות וקשאסה. כן, קשאסה!
    יצא מעולה! הקשאסה העניקה טעמים מעניינים מאד לתערובת. זה בסיס טוב לתבשיל רציני, או למילוי של עוף, נניח.

  9. מאת דני‏:

    תודה למגיבים. אהרון, הפולנים אכן אוהבים לעבוד עם כרוב. ישנו למען האמת תבשיל פולני בשם Bigos שדומה גם הוא לתבשילים שתיארתי. אולי הייתי צריך להוסיף מתכון שלו.
    אהבתי את רעיון השוקרוטשטיין. שימוש יאה לקצוות של הסבייטים.

  10. מאת דני2‏:

    היה נחמד לו פירסמתם מתכון ל"ביגוס" הפולני שלטעמו מבית אמא אני מתגעגע

  11. מאת עודד‏:

    אליך, חנוך

  12. מאת דני‏:

    בסדר, אני נכנע. הערב במסגרת עדכון כללי אני אעלה מתכון לביגוש.

  13. מאת מאיה‏:

    דני, אחלה כתבה! כתוב יפה מאוד.

השאר תגובה