בירות, נקניקיות, פרצלים ונספחים – מינכן וברלין – חלק 1

לפני שנה נסעתי למינכן לצורכי עבודה וחזרתי הביתה בדיוק שבוע לפני שהתחיל האוקטוברפסט. כשחשבתי השנה לאן כדאי לטוס לפני הלימודים, אמרתי לעצמי:

עינת!

מה?

לאוקטוברפסט!

טוב!

אז נסעתי למינכן בשביל לבקר באוקטוברפסט שהוחמץ לי משנה שעברה ואחר כך גם ביקרתי בברלין, just because I can.

אז למי שלא מכיר, אוקטוברפסט זה פסטיבל הבירה הגדול ביותר (אם אני לא טועה)בעולם. עוברים בו כ-6 מיליון מבקרים לכל אורך השבועיים האחרונים של ספטמבר. באירוע נשפכות לגרוני גרמנים ותיירים צמאים כמויות אדירות של בירות בוואריות מסוגים שונים (יש כ-2000). חלקן טעימות, חלקן טעימות פחות. החביבה עלי היתה האוגוסטינר, אולי בגלל שהכניסו לי שם לראש שזו הטובה ביותר.

מבחינת האוכל בפסטיבל, בסך הכל מגישים דברים שהולכים טוב ליד הבירה. לא כמו הפאב הממוצע בתל אביב, אלא כמובן אוכל גרמני יותר – עופות שלמים (מעולים!), סנדוויץ' שניצל עגל (וינאי), פרצלים ענקיים, תפוחי עץ מקורמלים ופירות מצופים שוקולד שמוצגים בדוכנים גדולים ומרשימים הפזורים בכל אזור הפסטיבל.

 

אז מה היה לנו שם?

הרבה הרבה בירה. הפסטיבל מחולק לאוהלים, שבכל אוהל מגישים לך רק סוג בירה אחד ובגודל אחד. כך שאתה לא מחכה יותר מ-10 שניות לבחורה הנחמדה הלובשת דרינדל ונושאת כמה ליטרים של בירה ביד אחת (כוס ליטר בירה נקראת "מאס").

שניצל וינאי בלחמניה (מבשר עגל)

 

ברווז מעולה. מוגש עם סלט כרוב וגוש תפוח אדמה מסורתיים (22 יורו! גנבים…)

 

                                      אוגוסטינר!

  

  עוף שלם (לפני)                                                                עוף שלם (אחרי)

(עמדנו שלושה אנשים בגשם, ללא סכו"ם, מפיות או נימוסי שולחן. נורא השתדלתי לא ללכלך את המצלמה בסוף).

 

הרים של מתוקים (אני טעמתי בננות ותותים מצופים ברוטב תות קשיח וקרנצ'י. היה מעולה).

 

באחד הבקרים החלטנו לקפוץ לביקור במכולת הקרובה ולאלתר ארוחת בוקר. זה מה שיצא:

גבינה קשה (ידעתי שלא אצליח לזכור את השם, אז צילמתי את המדבקה. לרוע המזל מסתבר שהשם לא מופיע עליה.), גבינה למריחה, אננס, דונאטס, עגבניות שרי, שוקו, נקניק, צ'יפס בשקית וסוג של רוטב מיונזי לסנדוויץ.

 

גם בביקור הראשון וגם בנוכחי, הלכתי בהמלצת עודד לקונדיטוריה/מעדניה קטנה ומופלאה במרכז מינכן ליד מארינפלאץ. אפשר לקנות שם סנדוויצ’ים או קינוחים, לקחת או לשבת. הכל נראה מזמין, אז קנינו שני קינוחים (לשלושה אנשים) וקפה, איחלנו לעצמנו בהצלחה והתיישבנו.

 

The other thing

בערב אחד הלכנו ברחבי מינכן וחיפשנו פאב פתוח. משום מה לא הצלחנו למצוא, או שפשוט לא חיפשנו במקומות הנכונים. באיזשהו שלב, כשהלכנו ברחוב שומם, נתקלנו בחבורת אנשים צעקניים ושמחים. מיד הבנו – פה יש בירה! נכנסו וגילינו להפתעתנו שמדובר במסעדה די מכובדת ולא פאב שכונתי. בכל זאת התיישבנו והזמנו בירה ואוכל.

הנה הזדמנות לפאר ולשבח את הבירה הקבועה שלי לאורך כל הטיול, ה"ראדלר". יש כאלה שיקראו לה "בירה שקר". באחד המקומות, כשהזמנו בירה רגילה וגם ראדלר, הגישו לנו אותן בתוספת הניסוח הבא: "here is the beer, and here is this other thing".

מדובר בכוס שיש בה חצי בירה (במינכן קיבלתי עם Spatten Munchen) וחצי לימונדה, במיוחד לבנות מתלוננות. בפעם הקודמת שהייתי במינכן סיפרו לי שמקור המשקה הגיע מאחד מפסטיבלי האוקטוברפסט, כשלמגישים נגמרה הבירה והם נאלצו למהול אותה עם לימונדה, כדי להגדיל את הכמות. יכול להיות שזו אגדה, אבל זו היתה החברה הטובה ביותר שלי במהלך הטיול.

אז במסעדה הזמנתי אותה וחוץ מזה, הזמנו פסטה עם שמנת וירקות והמנה השניה היתה כופתאת בצק (דאמפלינג) ברוטב שמנת ופטריות. יש לציין שלשתי המנות היה בדיוק את אותו הטעם.

 

עוד דברים נחמדים שאכלנו באיזור הבווארי:

ה"פאסט פוד" שלהם – נקניקיה (Wurst) בלחמניה עגולה וערימת צ'יפס

 

אוכל מהיר מהתחנה המרכזית. הבחורה מהדוכן ניסתה להסביר לנו מאיזה חלק של החזיר הדבר הבשרי והיפה הזה וחבטה בירכה. הבנים לא יכלו להגיד לא.

 

הערה לגבי אוקטוברפסט: אל תסעו אם אתם לא אוהבים צפיפות, שיכורים ובלגאן. האירוע לא נועד למטרת דיבורים על עשיית הבירה, סוגיה וההיסטוריה מאחוריה, אלא לשתיה מרובה ללא הכר והכרת אנשים חדשים.

 

 

עד כאן מינכן, הפוסט הבא – ברלין…