בירה? מה, מי, איפה למה? לרגל יריד הבירות המקומיות יצאנו אל תפוצת תל אביב כדי לבדוק מה מצב השוק. החדשה המשמחת: היו בירות רבות ואפילו מצוינות
יריד הבירות המקומיות התרחש ב"תחנה" – מתחם הבילוי והתערוכות החדש שליד שכונת נווה-צדק – בשני ימי שישי: ב-4 ביוני וב-18 ביוני. האירוע נערך בחסות חברת סיגריות ידועה שלא נזכיר את שמה כאן, יען כי בתור שונאי עישון איננו רוצים לעשות כאן פרסומת.
הגעתי למקום במועד השני בסביבות השעה 13:00. הכניסה היתה חופשית, אבל כדי לטעום היה צורך לרכוש כרטיסיה של שלוש טעימות בעלות של 15 ₪. כל פתק טעימה העניק דגימה קטנה יחסית בכוס פלסטיק – מהלך חכם לאור כמות הבירות שהוצגה. כל מי שרכש כרטיסיה קיבל פותחן ותחתית עם הלוגו של נותני החסות. הללו מצאו את דרכם אל פח האשפה הקרוב.
פריסת הדוכנים ועיצובם היפה בלטו מיד עם הכניסה. ברחבת הכניסה, בה התקיים האירוע, יש מקום רב והדוכנים השתלבו יפה ברקע הציורי. סקירה מהירה של הדוכנים הבהירה שיש כאן מבחר יפה של מבשלות ידועות יותר ופחות. 
הדוכן של מבשלת שיבולת
רשימת המבשלות שהשתתפו: אבירי האלה, אסיף, בנימינה, גולדה, ג'מס, דנסינג-קאמל, הדובים, ליבירה, מוזס, מלכה, נגב, ספארו, עמק האלה, שיבולת, Gopher’s ו-Laughing Budha.
את מבשלות חיפא ופיסטה, אשר הופיעו בפרסומת לאירוע, לא ראיתי, אבל יכול להיות שהסיבה לכך היתה החום הכבד. חסרו לי מבשלות סלרה וכנען (בעצם לא כל כך) כדי להשלים את מפת המבשלות הקטנות.
למי שלא התעניין בבירות מקומיות, היה דוכן עם משקאות קלים ועם שתי בירות זרות ואפילו מכובדות: סם-אדאמס ופאולנר.
בשטח היו מפוזרים שולחנות פיקניק רבים עם שמשיות, אשר יצרו אוירה נינוחה של מעין גן-בירה. בשעתיים וחצי שביליתי שם מספר המבקרים הלך וגדל, אבל צפיפות לא נוצרה הודות לשטח הגדול. יכול להיות שהמצב השתנה מאוחר יותר לאחר שהטמפרטורות ירדו מעט. ניכר היה שחלק גדול מהמבקרים באו מתוך עניין אמיתי ולא כדי להעביר כמה שעות בחוץ או כדי לדפוק את הראש.
כל מבשלה הציגה מבחר שלא ירד משלושה סוגי בירות. הגדילו לעשות אנשי לאפינג-בודהה שהציגו לא פחות מ-10 סוגי בירה. חלק מהמציגים הציגו מוצרים נוספים, כמו סבון נגב (?) וגבינות עיזים של אבירי האלה. מאחורי חלק מהדוכנים עמדו בעלי הבית והשיחה איתם היתה מעניינת במיוחד. אחד האנשים הנחמדים ביותר שפגשתי היה לאוניד ריפקין ממבשלת ליבירה, אשר סיפר בהרחבה על הפילוספיה שלו בנוגע לייצור בירה. הוא סיפר שהוא נוטה לעבור עכשיו לייצור סוגים לא-אנגליים וכהוכחה הוא מזג לי טעימה מבירת החיטה החדשה והמעולה שלו. הוא גם היה המציג היחיד שהביא איתו תחתיות (יש! תוספת יפה לאוסף). גם ניר דגן מגולדה התגלה כאיש נעים מאוד.
לאוניד ריפקין מליבירה בפעולה
לאחר הצטיידות בכרטיסיה ניגשתי מיד לנסות. התחלתי עם בירת הפרציפלורה של נגב, אשר לא היתה לטעמי. הפיצוי הגיע בצורה מיידית בדמות Sparrowheat של ספארו ורויאל-אוק של גולדה – אייל כהה המבשיל עם שבבי אלון.
מבחר הבירות המעניין של גופר'ס
כעת הבנתי את השיטה ומיהרתי להצטייד בשתי כרטיסיות נוספות. מכאן והלאה הכל נהיה מעורפל מעט מסיבות מובנות. בירה מעניינת מאוד היתה הקלובסקה של גופר'ס – בירה מעושנת מעט שטעמה אמור להזכיר את טעמו של נקניק צ'כי הנושא את אותו שם. האדמונית של מלכה גם התגלתה כבירה בעלת טעמים מעניינים. בירה נוספת בנוסח אנגלי היתה הפורטר האפלולית המרתקת של הדובים. שתי האחרונות יכולות להתחרות בלי שום בעיה במוצרים דומים של הרבה מבשלות אנגליות.
זה כנראה מה שרואים כשמגיעים לגן-עדן
לאירוע היו שני היבטים שליליים שכדאי לציין בתור ביקורת בונה. ראשית, היה דוכן אוכל יחיד שהציע נקניקיות חשודות בלחמניה ושני סוגי בוריטו (אנטריקוט ועוף). ניסיתי את האנטרקוט והוא לא היה מציאה. הייתי מציע להציג בפעם הבאה מגוון רחב יותר של אפשרויות ואולי אף לעניין חלק מהביסטרואים של האזור להקים דוכן אוכל במקום. לא חסרים סוגי אוכל שהולכים יפה עם בירה.
הבעיה השניה הצביעה על בעיה מבנית רחבה יותר בשוק העולה של יצרני הבירה הקטנים. לא היתה במקום חנות מכירה. ניגשתי אל חלק מהדוכנים עם ארנק שלוף וביקשתי לרכוש בירות שאהבתי. הסתבר שלחלק גדול מהמבשלות – למשל ג'מס – אין עדיין אישור מכירה. מלכה הציעו בקבוק תמורת כרטיסיה – כלומר במחיר של 15 ₪, אבל הם היו היוצאים מן הכלל.
לאור האיכות הגבוהה של כל הבירות שניסיתי, ושמצביעה על הסטנדרט הגבוה שהתפתח בענף, כדאי לשים דגש להבא על הצד הזה.
לאחר 9 טעימות הבנתי שהיום לא ייגמר בטוב אם אמשיך ולכן הפסקתי. לפני שעזבתי ניגשתי אל ניר דגן מגולדה ובירכתי אותו על כך שהרויאל-אוק שלו היתה הבירה הטובה ביותר שטעמתי באירוע, אם כי ציינתי שהזכיה היתה בהפרש זעיר.
בקיצור, ישר כוח למארגנים ולכל המציגים על אירוע מוצלח ביותר. התחלתי לספור את הימים עד האירוע הבא.
השוק האורגני – יפה אבל בריא
בשולי האירוע – שוק של דברים בריאים
ניצלתי את ההזדמנות לביקור בשוק האוכל האורגני המתקיים מדי יום שישי בחלק הפנימי של מתחם "התחנה". נראה לי שחובבי ירקות וסלטים ייהנו שם, אבל הצטערתי למצוא שם מעט מאוד גבינות (תמיד לצד ירקות) ואף פיסת בשר לרפואה. כמו שאומר הומר – boring!
אהבנו מאד את גולדה, ליבירה, עמק האלה ונגב. אגב גם ינון נצפה באירוע.
לצערי לא יצא לי להגיע. מקווה שהאירוע הבא לא יאחר לבוא. עוד בתחום הבירה – מבשלת בירה חדשה מהשקית קמה לה באזור התעשיה דלתון. בירה Butterfly, של שלישיית האחרים סופר. יובל ואנכי טעמנו ואהבנו. שווה לקפוץ לשם ולעקוב אחרי הבירה.
אני חייב לציין שהטמפרטורות לא ירדו ואף עומס החום עלה ככל שהזמן עבר, אבל לפחות הבירות היו קרות. חשוב לציין שכדי להצטנן מעט הלכנו לאכול גלידה בגלידריה היחידה במתחם. הגלידה היתה טעימה והמזגן מעולה. הערה אחרונה לגבי דוכן האוכל, גם אני נפלתי בפח ובגלל הרעב הכבד שפקד אותי נפלתי קורבן לטורטיית אנטריקוט. אפשר להגדיר את הבשר כ-אנטי רקוט. שמתי לב מאוחר מדי, לאחר שכבר שילמתי ועמדתי מיוזע בתור, שהבשר נצלה בעודו חתוך ושהוא נראה כמו לוף ואכן טעמו היה כזה. אני חושב שאם הפרה היתה יודעת שזה מה שיצא ממנה היא היתה קופצת ממצוק עורבים.
אבל לפחות היה סיום טוב – שטפנו את הטעם של הטורטיה עם בירת חיטה עם בננה וציפורן שהייתה טובה.
לסיום רק אומר שלפחות לא הזענו לבד אלא גם מאור כהן ששר על הבמה.
תיקון לתגובה – הבשר היה קפוא בעודו נצלה על הפלטה.
אני שמח לשמוע שהחום רק גבר. נראה לי שזאת היתה קונספירציה של המארגנים לגרום לאנשים לשתות יותר. כנראה שלא השמצתי מספיק את האנטי-רקוט ואת המחיר השערורייתי שגבו עליו. אז הנה אני משמיץ. מגיע לו.