אנשים רבים, בעיקר נשים, שואלים אותי לאחרונה מה כדאי לעשות בטוסקנה. ובכן, אני ממליץ לאכול ולטייל, כמובן. להלן רשמיי וטיפיי משבוע בטוסקנה עם פה ושם זליגות לאיזור החוף המערבי.
היינו עם הגדולה כשהייתה בת שנה וחצי, בסוף אוקטובר 2008. אני מאמין שכל המידע שתמצאו פה עדיין רלוונטי. דברים באיטליה לא משתנים כל כך מהר.
אוקטובר זה מחוץ לעונה, מה שמוזיל מאד עלויות בהרבה מקומות ואטרקציות רבות עדיין לא נסגרות לתרדמת החורף שלהן (כמו יקבים, למשל).
איפה
(טוסקנה. קשה להאמין שאתה שם.)
שכרנו חדר במקום שנקרא Podere Benintendi. אחלה מקום שבעולם. 2 ק"מ מהעיירה Certaldo, חצי שעה נסיעה רגועה מכמה ערים מרכזיות ושעה מפירנצה.
הבית נמצא על גבעה עם נוף טוסקני מדהים. קשה להאמין שאתה לא נמצא בתוך לוח שנה עם תמונות מטוסקנה.
הבעלים גם גרים שם וביקורות על המקום באינטרנט אומרות שבעלת הבית מגישה ארוחות בוקר מצויינות, אם מזמינים. אנחנו קנינו מצרכים בסופר ובישלנו לעצמנו ארוחות בוקר מצויינות.
יש להם חדרים בודדים ודירות עם מקלחת, שירותים ומטבח (זה מה ששכרנו). אפשר להגיע גם כמה זוגות ולשכור ביחד כמה חדרים.
פרטים על המקום אפשר למצוא באתר שלהם. אנגלית זה לא הצד החזק שלהם, אבל אפשר לתקשר בלי יותר מדי כאבים.
נדמה לי שלא היה סבון באמבטיה, אז כדאי להביא.
המטבח היה מאובזר מאד ואפילו היתה מקינטה להכנת קפה.
ארוחות בוקר עשינו בחוץ וכך גם פיקניק אחה"צ על הדשא. יש בחוץ גם שולחן נחמד מתחת לסוכת גפנים קטנה. אבל בעצם איפה שיושבים שם מקסים.
עלות – 300 יורו לשמונה לילות, אם אני לא טועה. זה זול.
במרתף יש להם חנות יין קטנה וגם מכונת כביסה, אופניים לטיולים וכמה מכשירי כושר. יש גם בריכה, אבל כשהגענו כבר היה קר מדי והיא לא היתה פתוחה לרחצה. עד כאן פרסומת למקום.
אוכל
פעם בחודש באחד מימי ראשון יש ב-Certaldo שוק עם דוכנים של כל מיני דברים מיותרים וגם של אוכל טוב. קנינו שם כמה נקניקים מוצלחים וגבינות והמוכר הוסיף לנו על חשבונו חתיכת לחם נאה.
(ארנבת בר)
דגש על ארוחות צהריים באיטליה – כלל אצבע אומר שאחרי השעה 13:00 אין עם מי לדבר, אז כדאי לתכנן את ארוחת הצהריים מוקדם.
(רבע ממקררי הגבינות בקואופ)
בכמה ערים באיזור Certaldo יש סופרמרקטים נהדרים מרשת coop (בלי ריבוע כחול) שבהם מבחר נהדר של נקניקים, גבינות ופסטות. החביב עלינו (שבשבילי היה ממש לונה פארק) היה בעיר Poggibonsi (שם משעשע שהפך בשעתו לכינוי של הגדולה), כרבע שעה נסיעה מ- Certaldo. השילוט לשם ברור. המחירים בסופרים מאד דומים למחירים בארץ.
(זה נקניק אמיתי)
בטוסקנה תמצאו הרבה נקניקים מיוחדים בסגנון סלמי עם תבלינים ולחמים נהדרים.
אני לא חושב שאכלנו פיצה לא טובה. ואפילו הגלידות היו בסדר, למרות שהגלידות בארץ משתוות להן בקלות.
בטוסקנה ניתן למצוא את הפאן פורטה ("לחם כח") שזו עוגה נחמדה מאד עם הרבה פירות יבשים. קונים במשקל. יש הרבה סוגים.
(חזיר בר עם זיתים)
עוד בטוסקנה מפורסמים מאכלי חזיר בר. כדאי לנסות במסעדות. יצא לי לטעום גם ארנבת בר לא רעה.
בעונה, פטריות פורצ'יני הן פטריות נהדרות שנמכרות בצדי הדרכים ובשווקים. כדאי מאד לבשל איתן. באוקטובר הן היו זמינות מאד.
הכרמים בכל האיזור כבר היו אחרי הבציר ולפעמים מצאנו ענבים שהתייבשו על הגפן והפכו לצימוקים נהדרים.
מוצרלה. כן והרבה. כדאי מאד לקנות בסופר או במעדניה (כזו שתלויים בה מיני נקניקים), כי המוצרלה של האיטלקים מדהימה. כמובן שזה נובע לא מעט מאחוז השומן הגבוה, אבל בטיול לא עושים חישובים כאלה.
איזור החוף המערבי ידוע בלימונצ'לו ובעוגות ספוג קטנות שנקראות בבה (במלרע) שטבולות בלימונצ'לו. ככל שמתקרבים לסורנטו/אמלפי/פוזיטנו ניתן למצוא אותם ביותר ויותר מקומות (גם חנויות בגדים, ספרים וכלי עבודה). אגב, יש להם גם ליקר קרם דה מלוני (מלון על בסיס שמנת) קסום ומכושף.
באיזור החוף הם גם כמובן חזקים בפירות ים ואני ממליץ מאד לנסות, גם אם אתם עצמכם לא ממש חזקים בזה.
מסעדות תיירותיות ליד אתרי תיירות בעיקר, לא מומלצות, למרות שאפשר פה ושם ליפול על טובות. הדבר הנכון לעשות, הוא להסתובב קצת במקום ולראות לאן נוהרים המקומיים בצהריים/ערב. בהרים ובכפרים נידחים המסעדות כמעט תמיד בודדות ומעולות. עושים פסטה לבד ולחם ואתה מרגיש שבישלו לך בבית שלהם.
בכל מסעדה ניתן להזמין יין הבית בקרף של רבע או חצי ליטר. לבן או אדום. זה יין פשוט מאד, אבל גם זול מאד וכיף לשתות בעת הארוחה.
בירות – לא נתקלתי במשהו ששווה לכתוב עליו הביתה.
במסעדות באיטליה נהוג לגבות cuperto מכל סועד, שזה מעות קל בעבור המפה והסכו"ם. זה לא אומר שלא נותנים טיפ, אבל כמדומני הטיפ שם מקובל כעיגול הסכום מעט למעלה ולא מצפים ל-10% או 15%.
יקבים
לצערי לא התרשמתי במיוחד מהיינות שטעמנו, אבל נחמד היה להכנס לטעימות פה ושם ולדבר על יין. ברוב היקבים זה כרוך בעלות סמלית, שמתבטלת אם קונים בקבוק. היין באיזור (וביחוד בקואופ) זול להפליא. ביקרנו בהרבה יקבים, אבל היין הכי טוב שטעמנו עלה 2.5 יורו בסופר.
אלכוהולים אופייניים לאיזור הם קיאנטי, גראפה (דס"ל) ווין-סנטו (יין לבן מתוק שמחוזק עם ברנדי).
מקומות שכדאי מאד לבקר בהם
פירנצה (לפחות יומיים), סן ג'ימיניאנו, סיינה, רומא.
(Certaldo alto)
בכל עיר בטוסקנה יש את העיר ה-alto (העתיקה), שבה בדרך כלל מאד נחמד להסתובב. גם ב- Certaldo יש alto, אותה גילינו רק באחד הימים האחרונים.
אם מדרימים, מסורנטו על קו החוף מאד יפה. וגם באי קפרי כדאי לבקר.
מקומות ידועים ולא מעניינים – פיזה (חוץ ממגדל אין שם כלום) ופוצולי (על החוף הצפון-מערבי. מקום משעמם ואפרפר שמשום מה מופיע בכמה מדריכים כאטרקציה.)
כבישים
האיטלקים נוהגים כמו הישראלים, רק טוב יותר ומהר יותר. למתבונן הלא איטלקי נדמה ששורר כאוס על הכביש, אבל איכשהו כל נהג יודע מה קורה סביבו והם משתחלים תמיד ברגע הנכון בין המכוניות האחרות. בכפרים קטנים (בעיקר ליד הים) נוסעים הרבה צעירים על ווספות וצריך להזהר.
אם אתם מתלבטים אם לשלם על כביש אגרה (במזומן ביציאה) או לנסוע בדרכים עוקפות, הדבר הנכון לעשות הוא לנסוע בכביש האגרה, אלא אם כן קראתם המלצה ממש טובה על כבישי נוף עוקפים. הדרכים העוקפות הן לרוב צרות ומפותלות ונוטות להפקק. תלוי גם בעונה…
כסף – לשים טוב לוב לב לעודף שמקבלים בכל מקום, גם בכבישי אגרה. קרה לנו פעם ש"שכחו" שטר אחד. כשזה היה בלירות היה קשה מאד לספור כל כך הרבה אלפים והיו כאלה שניצלו את זה. הפעם זה לא קרה לנו, אבל לא מזיק להיות עירני.
שילוט – איום ונורא על פי רוב, למרות שבשנים האחרונות ניכר שיפור קל. לא לחשוש להקיף את הכיכר מרובת היציאות והשלטים הקטנים שוב ושוב עד שמוצאים הכיוון הנכון. כדאי להחזיק מפה, לעקוב אחרי הכיוון הנכון ולדעת לאן ממשיכים בצומת הבא.
(עובדים על מסלול למחר)
בקיצור, טוסו לטוסקנה, אכלו טוב וצלמו הרבה!
המלצות לקריאה נוספת:
מדריך גוטמן לגרגרן בפירנצה – מדריך יסודי מאד ומשעשע על אוכל בפירנצה.
טוסקנה למתקדמים – ספרה של בת' אילון המכיל מידע רב על מקומות מיוחדים ומסעדות מוצלחות שלא כולם מכירים. בנוסף יש בו מתכונים רבים לאוכל טוסקני. הספר הזה עושה חשק לרוץ ולקנות בית בטוסקנה.
תודה רבה על כי כתבתם בלוג מקסים זה, וכתבה יעילה זו.
למדתי רבות.
חן חן.
אילנה.