Caipirinha Vs. Mojito

לימונים עליך שמשון!!

הקיץ עדיין לא הגיע, אבל כבר חם. מה זה חם, סגריר! ומה עוד צריך הבנאדם אם יש לו כוס משקה אלכוהולי קר ביד? טוב, סטייק תמיד יכול להוסיף, אבל קוקטייל קיצי צונן משובב את הנפש ותורם להרמת המורל.

 

כיף לשתות

IMG_3044a 

קאיפיריניה ואת השפעת האלכוהול שבה מתחילים להרגיש רק אחרי כמה כוסות. אז כבר מאוחר מדי. או כפי שאומרים בברזיל, "קאיפירניות זה כמו ציצים: רק אחד זה לא מספיק ושלושה זה יותר מדי". יש להם איזה עניין עם ציצים, לברזילאים.

בסוף של אחת התוכניות של גידי גוב "הולך לאכול" הוא התארח אצל משפחה ברזילאית לארוחת אסאדו מפוארת. הוא קיבל קאיפיריניה (כן, אני יודע שנוח יותר לומר קפיריניה, אבל נכון יותר לכתוב קאי) בכוס מעץ ואזהרה שלא כדאי לו לשבת כשהוא שותה, אחרת לא יוכל לקום.

בהשפעת האזהרה ההיא, הכנתי לי כוס גדולה של קאיפיריניה, שמתי דיסק של שלום חנוך, התיישבתי מול המחשב ובדיוק שלום שר את "אנ'לא יודע איך לומר לך":

אני יושב פה

לוגם קצת

לוגם קצת וכותב

כי אנ'לא יודע איך לומר לך

כמה שאני אוהב קאיפיריניה (ולא מתכנן לקום בקרוב)

 

בברזיל

היה קיים במשך כ-300 שנים משטר של עבדות. היו שנים בהן כמחצית מתושבי ברזיל היו עבדים אפריקאים ורק בתחילת המאה ה-19 החל שם תהליך הדרגתי לביטול העבדות. הקאיפיריניה התפתחה בברזיל בשלהי המאה ה-19 ממשקה שהכינו העבדים במטעי קנה הסוכר בטקסים דתיים שערכו. הם ערבבו מיץ מורתח שסחטו מקני הסוכר עם האלכוהול המקומי, קשאסה, המופק גם הוא מקני סוכר. את חלקו נתנו לנשמות המתים ואת היתר שתו. לעתים הם גם ערבבו פנימה מיצי פירות שונים. כך נוצרו ה-Batidas, קוקטיילי פירות על בסיס קשאסה. המפורסם שבהם היה Batida de Limão, אבי הקאיפיריניה, שהוכן ממיץ של לימוני ליים. לאחר שהפכה הקאיפיריניה למשקה המזוהה ביותר עם ברזיל החלה לכבוש את שאר העולם. הקשאסה היום נפוצה כמעט בכל מקום ולמרות זאת, רק אחוז אחד מכל הקשאסה המיוצרת בברזיל מיועד לייצוא. לפי החשבון שלי, זה הרבה קאיפיריניות שנשארות בברזיל.

 

המהדרין

מייחסים חשיבות רבה לסדר ערבוב המרכיבים, "אחרת ייצא משהו אחר". קודם שמים בכוס Old Fashioned אבקת סוכר ואחריה לימונים. מועכים את הלימונים (ליים, כמובן, מזנים מאד ספציפיים) היטב עד שכל הסוכר נמס, מוסיפים קרח גרוס וקשאסה. נהוג להשתמש באבקת סוכר כי היא שורטת את קליפת הלימון טוב יותר בעת המעיכה (מה שמשחרר טעמים וריחות חשובים) ונמסה טוב יותר במיץ הלימון.

אמרה ברזילאית ידועה קצת פחות מזו שציינתי בראש העמוד מתייחסת לאיכות הקשאסה – "ככל שהקשאסה גרועה יותר כך הקאיפיריניה טובה יותר".

 

וככה אני מכין קאיפיריניה:

המתכון מספיק לשתי מנות. אם רוצים להכין קערה גדולה, יש להגדיל את הכמויות בהתאמה. כשאני מכין בקערה אני מודד לפי העין, אחר כך טועם ומתקן.

 

אמל"ח

IMG_3028b

1 לימון

1 כף סוכר (אני מעדיף דמררה ולא מתעקש על אבקת סוכר)

½ כוס קשאסה (יש הרבה סוגים. אני ממליץ לא לרכוש את היקרות ביותר בהתחלה. ע"ע אמרה ברזילאית #2. מחיר מומלץ – עד 50 ₪.)

קרח גרוס

לפני כמה שנים הבאתי לאחי גורס קרח במתנה. הוא שמח ואמר "איזה יופי, הבאת לי מחולל קאיפיריניות!".

  

תו"ל

lemon sliceחותכים את שני קצוות הלימון (אין בהם מיץ). חוצים לאורך. פורסים כל חצי לרוחב ושוב חוצים את כל הפרוסות לאורך, כך שיוצאות פרוסות של רבעי לימון.

 

IMG_3036

מועכים בשייקר את הלימונים והסוכר (או בקערה, באמצעות תחתית של כוס או מערוך) כדי שהסוכר יימס במיץ הלימון.

מוסיפים את הקשאסה לשייקר.

 

IMG_3037

ממלאים את השייקר בקרח גרוס (בקערה אפשר לשים גם קוביות קרח שלמות בסוף, אבל ראו הוזהרתם, זה לא יתן אותו טעם).

מנערים היטב עד שמרגישים שהשייקר כולו קפוא.

טועמים ומתקנים טעמים, אם צריך.

 

עומדים על רגל אחת, מחזיקים את הכוס באוויר, לוקחים שלוק וצועקים במבטא עיראקי "קיבלתי קאיפיריניה קרה כקרח!!"

 

 

 

Take offs

קאיפירושקה – הגרסה הסובייטית של הקאיפיריניה. מחליפים את הקשאסה בוודקה.

עראקאיפיריניה – ניסוי שהצליח לי עם עראק במקום קשאסה.

קאיפיריניננס – מתכון מעניין לקאיפיריניה על בסיס אננס.

גלידה קאיפיריניה – לפני כשנה וחצי עשיתי ניסוי במכונת גלידה מקצועית. יצא לא רע.

הנה מתכון לטראפלס קאיפיריניה. אין ברירה, צריך לנסות.

מתכוני בטידה באתר האוכל הברזילאי של מריה.

 

מידע נוסף על קשאסה באתר Brazil-Help.

 

 

המוחיטו

IMG_3253b

הוא בן דודה הקובני מנישואים שניים של הקאיפיריניה. איכשהו תמיד כשמדברים עליו עולה מיד שמו של ארנסט המינגווי, שהיה ידוע כחובב מוחיטו. אז מה, גם אני ידוע כחובב מוחיטו…

המרכיבים כמעט זהים – לימון, סוכר, קרח, רום במקום קשאסה, נענע וסודה. הסודה מורידה את אחוז האלכוהול והנענע מוסיפה רעננות.

אני חייב להתוודות שאני מעדיף קשאסה על פני רום, אבל גם מאד אוהב נענע. לכן לעתים קרובות אני מכין קאיפיריניה עם נענע. אני לא יודע אם זה מוחיריניה או קאיפיחיטו, אבל זה טעים מאד. סביר להניח שגם בברזיל וגם בקובה (סיכוי טוב יותר שבקובה) היו מעלים אותי על המוקד על מעשה שכזה. על כל פנים, במקרה הזה, בניגוד למה שאמר גדי יגיל במערכון "צלם החתונות", מנישואי קרובים הילד לא תמיד יוצא דביל.

 

IMG_3026a

1 לימון, חתוך לפרוסות רבעי לימון כמו בקאיפיריניה

1 כף סוכר (או אבקת סוכר)

עלים מגבעול נענע, קרועים

 

IMG_3246a

מועכים בשייקר את הלימונים, הנענע והסוכר.

½ כוס רום טוב (יש כמה סוגים תוצרת חוץ בארץ. אני ממליץ בחום שלא להשתמש בתוצרת הארץ במקרה הזה, כי לא מייצרים פה רום אמיתי, אלא משקה מתמצית וזה פיכסה), להוסיף לשייקר.

ממלאים את השייקר בקרח גרוס ומנערים היטב.

מוזגים לכוס Collins או Highball ומשלימים בסודה (אני שם לפעמים ספרייט).

מערבבים ומקשטים בגבעול נענע.

 

מידע נוסף על רום באתר בקבוק.

 

 

מה עוד אפשר לעשות מלימונים:

– תרכיז לימון – לפי המתכון של סבתא שלי, על כל כוס מיץ לימון סחוט ומסונן לשים שתי כוסות סוכר. לחמם כמעט עד לרתיחה ולערבב היטב כדי שיימס הסוכר.

– לימונים כבושים בשמן.

– לימונצ'לו – בשנת 2000 ביקשתי מתכון מאיטלקיה אחת בסורנטו, איטליה. היא נתנה לי מתכון של השכנה שלה, "כי שלה יוצא יותר טוב".

– שיכר לימונים – היו לי הרבה לימונים נטולי קליפה כי עשיתי לימונצ'לו, אז סחטתי והתססתי כמו יין. יצא משובח.

– מוס לימון – ממ…

– סורבה לימון.

– רוטב לימון לפסטה, עם צלפים מרווה ושום.

– עוף פיקטה.

– מיץ לימון סחוט קפוא – ככה אמא שלי שומרת מיץ לימון לאורך זמן.

– גרידת לימון לעוגות, עוגיות, סלטים ומרינדות. מיכל אמרה לי פעם (עכשיו היא מכחישה) "אל תגיד גרידה, זה לא נשמע טוב". גברים לא יבינו זאת.

 

ואף מילה על מרגריטה…

 

 

אז מה היה לנו שם?

קאיפיריניה

אמל”ח

1 לימון

1 כף סוכר

½ כוס קשאסה

קרח גרוס

 

תו”ל

חותכים את שני קצוות הלימון. חוצים לאורך. פורסים כל חצי לרוחב ושוב חוצים את כל הפרוסות לאורך, כך שיוצאות פרוסות של רבעי לימון.

מועכים בשייקר את הלימונים והסוכר (או בקערה, באמצעות תחתית של כוס או מערוך) כדי שהסוכר יימס במיץ הלימון.

מוסיפים את הקשאסה לשייקר.

ממלאים את השייקר בקרח גרוס (בקערה אפשר לשים גם קוביות קרח שלמות בסוף, אבל ראו הוזהרתם, זה לא יתן אותו טעם).

מנערים היטב עד שמרגישים שהשייקר כולו קפוא.

טועמים ומתקנים טעמים, אם צריך.

 

 

מוחיטו

אמל”ח

1 לימון, חתוך לפרוסות רבעי לימון כמו בקאיפיריניה

1 כף סוכר (או אבקת סוכר)

עלים מגבעול נענע, קרועים

½ כוס רום טוב

 

תו”ל

מועכים בשייקר את הלימונים, הנענע והסוכר. מוסיפים את הרום.

ממלאים את השייקר בקרח גרוס ומנערים היטב.

מוזגים לכוס Collins או Highball ומשלימים בסודה (אני שם לפעמים ספרייט).

מערבבים ומקשטים בגבעול נענע.

פורסם בקטגוריה מדינות, קוקטייל, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות בנושא Caipirinha Vs. Mojito

  1. מאת מאיה‏:

    Cool. אפשר להוסיף לאופציות הערבוב גם את המילה קאיפירינענע…

  2. מאת יובל‏:

    עושה לי חשק… בבית אני כנראה יתחיל לעצמי את עונת הקאיפיריניות.

  3. מאת דני‏:

    מעולה. בביקור הבא אצל הסבייטים אני קונה קשאסה, למרות שעם 1% ייצוא נראה שאין הרבה סיכוי למצוא את זה.
    ד"א, במקומות של הלטינים בארה"ב מקובל להכניס למוחיטו גם מקלון של קנה סוכר. ניסיתי כמה פעמים ללעוס אותו אבל לא היה לו טעם מיוחד, כך שלא ברור מה הוא מוסיף.
    דבר נוסף שאפשר לעשות עם לימונים זה משקה מרטיני לימונים. לוקחים רבעי פרוסות לימונים ושמים עם קרס מרוסק בשייקר. מוסיפים מרטיני, מערבבים היטב ומגישים.

  4. מאת עודד‏:

    1% זה סיכוי נמוך, אבל נראה שה-100% הוא מאד גדול. בברזיל יותר מ-4000 מזקקות קשאסה המייצרות כ-2 מיליארד ליטר קשאסה בשנה!! 1.6 מיליארד ליטר מתוכם לצריכה פנימית.
    רוב הייצוא, אגב, הוא לגרמניה.

  5. מאת דני‏:

    לגרמניה?! כנראה ששם עושים לזה הסבה לבירה. ידעתי שמשהו חשוד בפאולנר…

  6. מאת עודד‏:

    ואני חשבתי שלפאולנר מכניסים סיידר.
    אגב, בשבת נערכה טעימת סיידר אגסים אורגני של ווסטונס (מיובא ע"י הבעלים של הנורמה ג'ין, נורמן, פורטר). לא הזכיר לי אגסים ולמרות שכתוב עליו 6% אלכגול הוא לא היה מורגש. בקיצור, זה שנדי.
    שני פרטים מעניינים מהתווית האחורית:
    1. יש צללית של אישה בהריון עם קו איסור עליה, יפה.
    2. יש המלצה לצריכה יומית שונה לגברים ולנשים והמשפט – Intended for sharing.

  7. מאת דני‏:

    עם המלצות כאלו החברה המייצרת לא תשרוד זמן רב.
    אתה מפיץ תעמולה בולשביקית עויינת על פאולנר. בעצם אני התחלתי עם זה… לא יפה, דוקא בירה מצויינת.
    אם לחזור לנושא הפוסט, ניסית כבר את הגרסא הסבייטית לקפאיריניה? היא נשמעת לי כמו משהו חזק יותר מן המקור.

  8. מאת עודד‏:

    הייתי פעם בחתונה שהברמן עשה קאיפירושקות. זה לא היה חזק יותר, כי וודקה היא גם 40% אלכגול בד"כ. כמובן שאם תשים יותר וודקה זה ייצא חריף יותר. אבל אני מעדיף את הטעם המחוספס של הקשאסה. וודקה נייטרלית מדי לטעמי.
    מה שכן, הייתי בשתי חתונות באותו מקום ששייך ומופעל ע"י קיבוץ של ארגנטינאים וברזילאים. היתה ברמנית מבוגרת יחסית לברמנים הקלאסיים שעשתה קאיפיריוניות מעולות עם קשאסה 51 ו-VB. היא מאד הקפידה על כללי ההכנה והיה לה הרבה מה לומר על מי שמכין קאיפיריניה אחרת.

השאר תגובה