Porter & Sons

לפני

כמה חודשים שמעתי שהולך להפתח ברחוב הארבעה בתל אביב מקדש לבירה והנה בשבוע שעבר נתבשרתי שהוא נפתח. אז אתמול שחר ואני יצאנו לשוח בינות לבקבוקים.

  beer1

רקע

בעלי המקום הם גם הבעלים של הנורמה ג'ין, תבדל"א והנורמן, שטרם הכירונו. המקום הוא מסעדה ולא בר ושוכן במקומה של מסעדת פאפאגאיו, שהיתה טובה בשנותיה הראשונות.

שחר איש יקר וחובב סטייק. הוא התחיל לאכול פטריות בזכותי. על פי השמועות, במקום העבודה הישן שלנו (מלפני 11 שנים) עדיין מספרים סיפורים על מעלליהם של שחר ועודד.

 

הגענו

ב-21:30 והמקום כבר היה מלא. לשמחתנו השכלנו להזמין מקום מראש. עיצוב המקום מאד בסיסי. זה חלל פתוח גדול מאד. ליד הקיר שצמוד לרחוב יש תאים עם שולחנות גדולים וספות ולידם חלונות גדולים שמאפשרים לעוברים והחירשים ברחוב לבדוק מה אתה אוכל ואם אתה מטפטף לעצמך חרדל על החולצה. על הקיר שממול יש בר ארוך מאד שמאחוריו, על הקיר מרוצף הלבנים, 50 ברזי בירה (Oh, yeah!). זה מראה מרשים מאד. מעל הבר מראות גדולות ולוחות ירוקים שעדיין לא התמלאו ברישום כל סוגי הבירה שבמקום. בין החלונות לבר פזורים כסאות ושולחנות ועוד כמה פינות עם כסאות בר ושולחנות גבוהים וארוכים.

המוסיקה היתה מעט רועשת לטעמי, אבל שחר אמר שזה הרבה יותר טוב מרוב המקומות ושאפשר לדבר. צעקתי לו "בסדר, אבל אם כבר באנו, בוא נשב".

 

מלצר אדיב הציג לכל אחד מאתנו שני תפריטים – אוכל ובירה.

beer2

 

קודם בירה

לתפריט הבירה שני צדדים, מה בחבית ומה בבקבוק ובכל אחד מהם חלוקה לעשרה סיווגים:

אייל בלגי בהיר, אייל בלגי כהה, אייל וביטר מסורתי, טראפיסט, פורטר וסטאוט, חיטה, בוטיק ישראלי, לאגר בהיר, לאגר כהה, בירת פירות וסיידר.

מבירות הבוטיק הישראליות יש כרגע מחבית רק הדנסינג קאמל משני סוגים ומבקבוק את נגב ומלכה. הדנסינג נהדרת וגם את מלכה אני מסמפט מאד. נגב ואני טרם הכירונו. בכל מקרה, הבנתי שמגוון הבירות לא יישאר קבוע ויש סיכוי טוב שעוד מבשלות בוטיק ישראליות תגענה לביקור.

בתחום הלאגר הבהיר יש מכבי מחבית. מה שמעלה מיד את השאלה המתבקשת, למה?

גינס חביבת לבי, אין. מצער מאד. בכיתי שבוע.

אבל יש עוד הרבה בירות מעניינות וסיידרים (שקצת חששתי להזמין מחשש להתאכזב קשות). אין להם טעימות, אגב. לטענת המלצר הברזים לא בנויים למזוג כמות קטנה מאד ולכן הם לא יכולים לעשות את זה. זה סיפור מאד יפה ונוגע ללב שלא קניתי. אשמח אם המצב ישתנה.

שחר שתה ברבר ואני שתיתי סטארופרמן כהה (טעם מצויין של קפה) ופאולנר דונקל. הבירות מגיעות בכוסות המתאימות כשהן מקוררות. כמה נפלא. מחירי הבירות נעים בטווח מחירים די סטנדרטי, כשרוב חצאי הליטרים עולים בין 26 ל-30 ₪.

 beer3

קצת לפני האוכל

וקצת אחרי הבירה הגיעו על חשבון הבית שלוש לחמניות בירה (Kozel, שאלתי…) קטנות וחמימות עם קערית של שמנ"ז ובלסמי. הן היו מעולות. תביאו מתכון.

הזמנו נקניקיות והמבורגר עם בייקון.

המבורגר עם בייקון היא מנה יפה מאד. על המבורגר נאה שנח על לחמניה נאה, נחה ערימה ענקית של בצל מטוגן טעים לאללה וערימה ענקית של בייקון מטוגן. עגבניה, בצל, מלפפון חמוץ ובצד חרדל וקטשופ (היינץ בבקבוק זכוכית עם פקק הברגה לבן, כמו פעם). ההמבורגר מעולה. עסיסי וטעים ומשתלב היטב עם הבצל והבייקון. הצ'יפס היה טיפה פלאפי והגיע מעט מאד ממנו. אהבתי שלא קילפו את התפ"א לחלוטין. 60 ₪. שווה.

שלושת הנקניקיות (בקר, כבש וחזיר, אמר המלצר בחוסר בטחון), שמוכנות במקום, הגיעו "בתוספת ראגו שעועית לבנה ופנצ'טה", שהיה טעים להפליא ובכמות יפה. עד כמה שידוע לי ראגו הוא רוטב על בסיס בשר, אבל כל שף והחופש האמנותי שלו. כמובן שטבלתי בראגו הזה את חצי הלחמניה שנשארה לי. לצערי כל כך התרגשתי שלא שמתי לב למרקם הנקניקיות (בפעם הבאה), למרות שאם אני לא טועה הוא היה מוצלח ולא טחון למוות. ולשמחתי טעמנו את הנקניקיות בסדר הנכון. הראשונה הייתה עסיסית מאד וכמעט ולא מתובלת. השניה, שנראתה בדיוק כמוה, היתה עסיסית יותר, מתובלת יותר וטעימה הרבה יותר. השלישית היתה לבנה ושמנה יותר והיתה מדהימה. פרט לעסיסיות, היה לה טעם נפלא של גרגרי כוסברה ריחניים. חבל שנהוג בארץ להגיש כל כך מעט נקניקיות במנת הנקניקיות. לא הספקתי להתענג על כל הטעמים. 69 ₪.

יצאנו עם נזק של 177 ₪, שהיה סביר בהחלט לטעמי, אחרי הנחת 20% בשבועיים של ההרצה. ההרצה, אגב, נגמרת מחר.

 

עוד

מנות שנראות מעניינות – סינטה 400 גרם, צלע עגל, צלעות חזיר, רוסטביף משייטל.

בפעם הבאה צריך לנסות בכל זאת איזה סיידר.

 beer4 

הפחידו

אותנו מראש שהשירות לא מוצלח (מה שסביר לגמרי וצפוי ממקום שפתוח שבוע וחצי), אבל לא כך היה. עברו לידנו מלצרים לעתים קרובות והמלצר שלנו היה קשוב, יעיל, ספונטני וגזר.

מתוך סקרנות בלבד ביקשנו לשמוע מה יש להם לקינוחים, כי לשנינו היה ברור מראש שאנחנו הולכים לאכול גלידה בקצה הרחוב. אכלתי את השוקולד עם ויסקי הקבועה שלי ופיסטוקים שהיתה מדהימה בפני עצמה.

 

בקיצור, צריך לחזור ולטעום עוד בירות ועוד מנות.

בהצלחה!

ויום סיינט פטריק הקדוש דיי שמח!

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, בירה, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא Porter & Sons

  1. מאת שחר‏:

    אז היום זה היום האחרון להרצה ? 🙂
    היה מעולה ואני מוכן כבר לסיבוב שני
    יום אחד אני אאזור אומץ ואנסה את הבירה בננה

  2. מאת עינת‏:

    מתי סיבוב שני? 🙂

  3. מאת עופר‏:

    בירה קובה יש להם?

  4. מאת עודד‏:

    אז"ש. אבל מסתבר שיש עוד בירה מחבית של מבשלה ישראלית, Salara מקיבוץ גניגר. יובל שתה ואהב.

השאר תגובה