באביב של השנה שעברה שמתי לב שמשהו לא בסדר עם שוק האׅיזֶה החביב שלנו. זהו המקום האהוב עלי ביותר בהמבורג ואני מבקר בו בדבקות כמעט כל יום שלישי ושישי. מטרת הביקורים היא בראש ובראשונה קניית מוצרי מזון מעולים לבישול בבית, אבל אני אוהב גם לעצור לקפה ומאפה בעמידה בבוקר ולעיתים רחוקות למשהו קטן לצהריים.
לא ברור מי הגיעו קודם: משאיות האוכל או המשפיענים (בעיקר משפיעניות). המגמה החלה שנה קודם, אבל היות שבתקופה המכרעת לא הייתי בהמבורג, החמצתי אותה. בכל מקרה, בשנה שעברה קשה היה להחמיץ את המשפיעניות ואת עדרי בני הנוער שזרמו בהשפעתן לשוק. בתור שונא רשתות חברתיות אני נמנע מהן, אבל נודע לי משיחות עם אחרים שכמה מדוכני האוכל של השוק הפכו לכוכבי אינסטה ופייסוש, כולל זוג סינים מבוגרים שמגישים מרק וון טאן מעולה, אבל מבט אחד בהם מבהיר שהצ'יפסר הוא כנראה פסגת טכנולוגית התקשורת שלהם. סוחרי השוק הוותיקים לא כל כך ידעו איך לאכול את התופעה. במו עיני ראיתי בעלת דוכן נקניקיות וקציצות מבקשת ממשפיענית מצועצעת שצילמה אותה מכינה לה נקניקיה למחוק את הסרטון.
