ארכיון לקטגוריית 'מרקים'

מה, רק צבים?

יום שלישי, 10 ביוני, 2014

אחד הדברים היותר מוזרים שעשיתי בשנה האחרונה יכול בקלות להתמודד על תואר החוויה התמוהה ביותר ועם זאת, מקסימה ונהדרת שחוויתי, ואני חוויתי. תמוהה במידה רבה היתה ההליכה עם נשק ומדים בדרום תל אביב באמצע הלילה עם הסיני הקטן כשלפתע הציץ איזה דוד מפתח מאפיה וכיבד אותנו בסופגניות חמות. מוזר וטראומטי היה אותו טיול בסקוטלנד בו […]

הזדמנות אחרונה למרק

יום חמישי, 13 במרץ, 2014

כבר היתה באוויר הרגשה שהחורף חלף הלך לו והנה שוב יורד גשם. התרגשתי כמעט כמו בגשם הראשון. מסיבה שלא ברורה לי עד הסוף, משקעים משמחים אותי. אולי יש לי עבר נבטי… כשמתחיל גשם אני יוצא החוצה להרטב קצת, ליהנות מהרטוב. זה לא רק הריח הנפלא שהגשם הראשון עושה, אלא הידיעה שמישהו משקה את הגינה, מזרים […]

לא חבל?

יום שבת, 15 בפברואר, 2014

השבוע, כדרכה בקודש, קראה לי חסיה השכנה שאבוא לקחת מצרכים שבנותיה קנו ולא צרכו, רגע לפני שהיא זורקת לפח, כי תוקפם עומד לפוג. אני, שגדלתי על הרעיון ש"לא זורקים אוכל, כי יש ילדים רעבים בביאפרה", ניסיתי לשכנע אותה להשתמש בהם בעצמה, אבל כשזה לא הצליח לקחתי. (איך היה יבול השזיפים השנה?) שמנת לבישול מצאה את […]

קניידלעך שדה

יום חמישי, 10 באוקטובר, 2013

מתחת לעץ אקליפטוס, על מדורה מעצי אבוקדו שיובל ליקט, בשלתי מרק עוף בפוייקה. יכול להיות שיצא לכם להכין מרק עוף בשטח, אבל עם קניידלעך כמו של סבתא? מסופקני. הקמח המשמש בסיס לכופתאות הוא קמח מצה, אותו ניתן להשיג במשך כל השנה בסופר הקרוב לביתכם. סבתא שלי היתה מגדילה עשות ושומרת את המצות שנשארו מפסח. היינו […]

תה זה לחולים

יום חמישי, 13 ביוני, 2013

אם היו עושים סולם אבולוציוני של אוכל, אוכל של בית חולים היה במקום אחד מתחת לאוכל צבאי – כלומר, בתחתית. זוהי כנראה צורת הקיום הנחותה ביותר של אוכל, אם כי בתחום התברואה האוכל הצבאי נותן פייט רציני. אלה דברים שאנחנו שומעים כבר שנים. מאושפזים חוזרים שבורים ומוכים לאחר שקיבלו אוכל של בית חולים. קרוביהם וידידיהם […]