ארכיון לקטגוריית 'אז"ש (אז זהו, שלא!)'

יומני מחניודה 22: פירות. מה עושים איתם?

יום רביעי, 26 ביולי, 2017

בכל קיץ אני שב ומטריד את קרובי וידידי עם אותה שאלה קיומית: פירות, מה לכל הרוחות עושים איתם? בין העונים תוגרל פרוסה של עוגת היער השחור.  תשובות כמו “אוכלים”, “ריבה” ו”סלט” לא יתקבלו.

יומני מחניודה 21: חיות לילה

יום שני, 27 במרץ, 2017

  הג’נטריפיקציה של שוק מחנה יהודה כבר נדונה ונלעסה מכל כיוון אפשרי.  את ההוכחה הסופית לקיומו של התהליך קיבלתי בשבוע שעבר, כאשר לקראת ערב עברתי ליד מוסד ותיק ובלתי ג’נטריפי בעליל: רחמו.  לקח לי כמה שניות להבין מה אני רואה ולבין שזאת לא פאטמה מורגנה. רחמו. לילה. אלכוהול.  מבט פנימה גילה בר שנבנה ליד הקופה […]

הלך הוא יום אחד להודו בדרך לבאר שבע

יום ראשון, 24 באפריל, 2016

ידידי הטוב יובל ממשיך להכין עם שותפו לתחביב בירות ביתיות נהדרות. זה כיף גדול לקבל ממנו מדי פעם בקבוקים לטעימה. כל בקבוק הוא כמו הרפתקה חדשה. לקראת סופה של השנה שעברה יובל סיפר לי על בירת IPA קלאסית שמתבשלת במרתפיו. בתחילת דצמבר קיבלתי שני אקזמפלרים לטעימה – בקבוק גדול ובקבוק קטן. למראה שני הבקבוקים עלה […]

אוכל גליציאני

יום שבת, 19 בספטמבר, 2015

  אוכל גליציאני אנגלי.  פלטה של תפלות לכל אחד מאתנו יש חוויות אשר עיצבו או מעצבות את עולמו הקולינרי. אני תמיד מספר על האוכל שהכינו בשני אגפי משפחתנו כגורם שהשפיע באופן עמוק על הטעמים שלי. לאורך השנים אספתי חוויות מעצבות נוספות. לעיתים הן היו קשורות לספרים, כמו ספר הבישול הסיני הקלאסי של אהרוני, אשר הכניס […]

זעתר מאורגנו ושומשום מגיזוטיה

יום שבת, 5 בספטמבר, 2015

מצוקת תערובת הזעתר בבית הובילה אותי לאלתר לאלתר. נזכרתי שיש לי עוד מימי הורדוס קופסא עם אורגנו שייבשתי במו גומייתי, ושכידוע טעמו לא מאד שונה מהאזוב המצוי (זעתר). כשחפשתי את השומשום בבוידעם גליתי שגם הוא נגמז ושאין לי בכלל בוידעם. נשאר לי רק שומשום שחור שקניתי פעם בחנות אתיופית בשוק מחנה יהודה. חשדתי בשומשום הזה […]