ארכיון לקטגוריית 'עוף'

וידויים של מח גרגרן

יום חמישי, 24 בפברואר, 2011

לעתים קרובות מדי אני מוצא את עצמי מנסה להפסיק לחשוב על אוכל. זה לא קל. אני מסתובב בבית עם חשק עז למשהו טעים, פריך ומשמין. תדירות החישקוקים תגבר בדרך כלל עד שהגוף שלי יקבל את מה שהמח שידל אותו לצוד, וככל שאני מנסה לדכא את הערגונות, המחשבות מתעצמות. זה כלל לא קשור לרעב, רק לחשק. [...]

רבי זרח

יום רביעי, 26 בינואר, 2011

פעם ראשונה בים?… בדרך כלל התשובה המתבקשת היא: שניה (מתוך הסרט מציצים). אך במקרה הזה, אכן מדובר בפעם הראשונה שאני כותב בבלוג.   (עוף שלם בליקר שוקולד)   הקדמה יום שישי לרוב האנשים הינו יום סידורים והכנות לשבת, אך אצלי זה יום עבודה שאני בדרך כלל מנצל להשלים פערים ולהתמקד בדברים שנדחקו במהלך השבוע, מכיוון [...]

שיפוד ראשון

יום שני, 25 באוקטובר, 2010

אחרי תכנון רב וביצוע קצר ביותר, אני שמח להודיע בזאת שאני הבעלים הגאה של שיפוד. קוטרו 8 מ"מ ואורכו 83 ס"מ עם 2 תפסנים מתכווננים בעזרת בורג קטן, ועשוי כולו מנירוסטה. ברצוני להודות לשלמה ואבישי אשר עזרו לי בתכנון וגם בביצוע.   אני לא זוכר בדיוק כמה זמן הוא נשען על הקיר ליד הדלת, אבל [...]

הבן של האווז, ברווז

יום רביעי, 5 במאי, 2010

קרוב משפחה שלי הגיע לפני שנים רבות לביקור עבודה בדרום-קוריאה. הוא עשה שיעורי בית לפני הנסיעה ולמד על המנהג של אכילת כלבים במדינה. כאשר שותף עסקי הזמין אותו לפגישה במסעדה, בה התפריט היה רשום בקוריאנית בלבד, הוא ביקש מפורשות שלא להזמין לו מנה עם "דוג". בשלב מסוים הגיעה המנה, הוא התחיל לאכול והיה טעים. אחרי [...]

אבז כווד: "שאשים לך עוד קצת טחינה על שמעון?"

יום ראשון, 25 באפריל, 2010

העגבניות הן לקישוט בלבד לפני כעשר שנים היה אצלי בעבודה אירוע חגיגי שבו הוגש, בין השאר, כבד אווז (להלן פואה גרה) שהכין השף קדוש. הגישו אותו כמו שצריך עם בגט ועם מספר ממרחים מתקתקים. באותו ערב היסטורי ניגשתי תשע פעמים לדוכן כדי להעמיס מחדש את הצלחת. מאז בכל פעם שיש אירוע השאלה הראשונה שאני שואל [...]