ארכיון לקטגוריית 'פירות'

פוסט מורטם

יום שישי, 24 במרץ, 2017

במבדקים לפני קורס קצינים עובר עליך יום משעשע אך לא בלתי מתיש של מבחנים ממינים שונים. באחד מהם אתה נדרש לספק כותרת ותקציר הדברים המתרחשים במספר ציורים. למשל, ילד עצוב שמחזיק כינור (חולם להגיע לקארנגי הול), בחורצ'יק שעומד מול חלון (חשב לקפוץ, אבל החליט שלחיים יש משמעות והכל יהיה בסדר וחוץ מזה הוא בקומת קרקע) […]

שובה של הגרניטה

יום שישי, 25 במרץ, 2016

שתי אינדיאניות נכנסות לגלידריה, כבר מצחיק. אחרי ששמחנו והתבדחנו בשבוע פורים המורחב מדי, הזמינו אותנו לטעום את הגלידות והגרניטות של גלידריית אַרְטֶה במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב. נטע ספרה לי על המקום כבר לפני חצי שנה, אבל לא יצא לי להגיע. סיסי (סטפניה) פגאני ומרקו קאמורלי הם זוג חמוד, התאהבתי בהם עוד לפני שנפגשנו. ויש […]

מה אוכלים בפסחא?

יום רביעי, 11 במרץ, 2015

בזמן שהיהודים בחרו להשתעל באביב מאבק של מצות, הלכו הנוצרים על שוקולד וכתף טלה. לקראת חג הפסחא מתמלאות החנויות ברחבי העולם הנוצרי בארנבי שוקולד, אשר כידוע מטילים ביצים צבעוניות. תהיתי לעצמי, האם זה יפה לבשל ארנב בשוקולד ביציו? לא ממש, מה גם שחומר הגלם העיקרי לא מאד נפוץ במחוזותינו הדלים. רגע, אבל מה על טלה […]

קטשופ בננות

יום שישי, 26 בדצמבר, 2014

הנה עוד משהו לעשות עם בננות בשלות מדי, בעיה שמעסיקה רבים מדי יותר מדי לעתים קרובות מדי. (מה אמרת שאתה שם בקטשופ?? האדום בתמונה זה סרירצ’ה) האגדות מספרות שקטשופ הבננות נולד בפיליפינים, כמו הרבה דברים, כתוצאה מצורך. במהלך מלחה"ע השניה היה שם מחסור חמור בעגבניות ורק קטשופ יכול היה להעלות את המורל. ובאין ציפור שיר… […]

מלבי לקחת ללב

יום חמישי, 6 במרץ, 2014

אבא שלי לא נולד בתל אביב, אבל גדל בה. ליטְל אבא היה נוסע בקו 5 עד אזור התחנה המרכזית, שם פגש את חבריו וביחד הלכו על פסי הרכבת מסוף רחוב יהודה הלוי לכיוון בית הספר התיכון "שבח" ברחוב המסגר. בדרכם עמדה עגלת המלבי של רחמו. רחמו קרא לזה מלבי קאימק (מעדן השמנת של העיראקים, שמכונה […]