שפונדרה

  דייג אוהב שרימפסים
מי שקרא את החלק השלישי של סאגת האספרגוס הבין שכתבנו יצא שוב לשטח. מסקנה ראשונית? אפשר לבלות חיים שלמים בתחנת רכבת גרמנית גדולה ועדיין לאכול מצוין.

יצאנו לסיור קטן בצפון-מערב גרמניה. המסלול כלל את עיר המסחר העתיקה ברמן, עיר המרציפן ליבק, המבורג, הפלגה של שלושה ימים לאורך החוף המערבי של מדינת שלזוויג-הולשטן [...]

כתבנו לענייני אספרגוס בתפוצות חזר לפני כשבוע מביקור בתפוצה עתירת אספרגוס לבן. העבודה היתה מלוכלכת, אבל מישהו היה צריך לעשות אותה.

מי שקרא את שני הפוסטים הקודמים והפנים את המידע, יודע שעונת האספרגוס הלבן נמצאת בעיצומה. דוכני הירקות בשווקים עמוסים באספרגוס. גם ליד תחנות רכבת, במרכזי הערים ובצדי דרכים עומדים דוכני מכירה ומוכרים אספרגוס [...]

ספר הבישול הראשון שלי היה "בישול צרפתי" מאת יצחק כץ, שקיבלתי מאמא שלי בסוף שנות ה-80. הספר יצא לאור ב-1981 והדבר ניכר במתכוניו. למשל במתכון של אספרגוס ברוטב הולנדייז רשימת המצרכים כללה "1 קופסה שימורי אספרגוס של 420 גרם (או 700-800 גרם אספרגוס טרי)". כשניגשתי להכין את המתכון לא מצאתי כמובן אספרגוס טרי ולכן [...]

כך זה אמור להגיע: נקניקיות, ברצעל וחרדל מתוק. שום ירקות רחמנא לצלן
(תצלום מויקיפדיה)
אחרי הפוסט על הסלט סבלתי מיסורי מצפון קשים, שהתבטאו בחוסר שינה, עצבנות, עוויתות וחלומות בעתה, בהם רדפו אחרי ירקות מוטאנטים. במהלך השבוע הסיוטי שעבר עלי קיבלתי מידידה בווארית מכתב עידוד ובתוכו גזיר עיתון עם כתבה על וייסוורסט – נקניקיות לבנות בוואריות. במסגרת [...]