יומני מחניודה 25: טבעונים

האגס 1: גן עדן לטבעונים

השבוע הלכתי לקראת ערב לשוק. ימי שעון החורף הארורים האלה, שבהם האור נכבה מוקדם, לא עושים חשק להסתובב בחוץ, אבל מה לעשות, יש דברים שאפשר לקנות רק בשוק. אחרי הקניות ישבתי בהאטץ' ל-IPA חזקה וכנפי עוף חורכות חך. התעכבתי והחמצתי את מכירת החיסול במאפיית טלר. עברתי, הצצתי וכשראיתי שלא נותר דבר, התחלתי להתקדם במורד אגריפס בכוונה לעלות לתחנת הרכבת דרך רחוב בית יעקב שוקק החיים. לפתע עצרו אותי בחור גבוה ובחורה נמוכה בעלי מראה נח"לאי ואבוד למדי.

הוא: "סליחה, אולי אתה יודע איפה מחניודה?"

אני: "המסעדה?"

הוא: "כן."

אני: "תרדו במורד הרחוב הזה ותפנו ברחוב הבא ימינה."

שניהם: "אה…"

אני: "בעצם אתם יכולים לעלות גם ברחוב הזה ואז שמאלה ושמאלה. תוכלו לראות בדרך דברים מעניינים."

שניהם: "תודה…"

P1090874

  השלב הבא בשיחה התרחש על המדרכה בקצה השמאלי. מימין: יודל’ה

המשכתי בדרכי המתוכננת תוך שאני חושב/חושש שאתקל בהם שוב. עברתי את היודל'ה והשניים אכן צצו מולי, אבודים כמו קודם.

הוא: "תגיד, פה זה מחניודה?"

אני: "הרי היא לפניכם. כאן יודל'ה ומעבר לפינה, הדקל, לב הממלכה."

הוא: "איפה טעים יותר?"

אני: "האמת, ביודל'ה."

הוא (מצביע על מחניודה): "איזה אוכל יש שם?"

אני: "אה… מין מטבח ירושלמי מודרני."

שניהם: "אנחנו טבעונים. מספיק לנו איזה חומוס."

אני: "אז אין לכם מה לחפש שם."

שניהם: "אבל מה יש שם?"

אני: "דגים, בשר, פירות ים. תגידו, בכלל הזמנתם מקום?"

שניהם: "לא."

אני: "אין לכם סיכוי להיכנס לשם ככה ביום חמישי בערב. תבקשו להציץ בתפריט של יודל'ה. הוא מתחלף כל יום ועונתי. אולי תמצאו משהו ואולי יימצא לכם מקום."

הוא: "אבל איך זה עובד? מספיק לנו איזה חומוס."

אני (כבר די מיואש): "מטבח פתוח, דינמי. פשוט תציצו ותראו. אם לא, יש בשוק עצמו מקום במיוחד בשבילכם – האגס 1."

היא: "שמעתי על זה…"

אני: "אתם יודעים איפה זה?"

שניהם: "לא."

אני: "אין לכם איזו אפליקציה, שמפליקציה?"

היא (מחזיקה סמארטפון): "בעצם כן, אני יכולה לחפש."

אני: "יופי. זה בכיוון הכללי הזה, בסימטא המחברת בין שני הרחובות הראשיים של השוק."

שניהם (עם מראה אבוד לגמרי): "אה…"

אני (מיואש לגמרי): "אין לכם שום מושג, מה?"

שניהם: "לא…"

אני: "טוב, אז זאת התוכנית: אתם מציצים כאן בתפריט ואז שואלים אם יש מקום. אם זה לא מסתדר תלכו לאגס 1. בעצם אולי אתם יכולים ללכת למשהו קרוב יותר (אני חושב על אישטבח או דוויני – שם הם היו משתלבים יפה בקליינטורה), אולי ל… בעצם לא, זה יתבזבז עליכם. לכו עם התוכנית שסיכמנו."

שניהם: "תודה…"

אני מתאר לעצמי שהם עדיין מסתובבים שם ומחפשים את מחניודה.

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק, אז"ש (אז זהו, שלא!), שווקים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

One Response to יומני מחניודה 25: טבעונים

  1. מאת עודד‏:

    אני אוהב שיחות כאלה. וכשחשוך הן גם נעשות סהרוריות יותר.

השאר תגובה