ברלין – מדריך לאופטימים

יו גוטטה לאב דה צמחונית… אחת התכונות הראויות להערצה אצלה היא אופטימיות נאיבית. בזמן שאני רואה פגמים, כשלים וקטסטרופות באופק, היא רואה פוטנציאל, יופי וענין. אני רואה פקקים והיא רואה מחלפים. כשהסתובבנו לפני קצת יותר מאתמוליים ברחובות ברלין, דואבים מהליכה עירונית, אני הרחתי סיגריות, ראיתי לכלוך, קבצנים חסרי בית, שלטים שמזהירים מפני כייסים, הזנחה עירונית ועוינות. היא, מאידך, קראה כמה מעניין פה היסטורית, איך התפתחו כאן האמנות, האדריכלות והאוכל, התלהבה מהפריחה וציורי הקיר ונסתה להראות לי כמה יפה.

Bloom

וכך כתבתי משם, דכאוני ופסימי, לדני בשיחוח טראנס-מדיטרניאני: אגב, לא נעים להסתובב בעיר. לא חושב שאכתוב עליה.

דני: כן, ברלין יכולה להיות לא פשוטה.

פסימי: לא רואה סיבה להמליץ לבוא לפה

דני: עד כדי כך.

פסימי: לא לטעמי. 

(שולח תמונה של מנה נהדרת בארוחת הערב) – מאד לטעמי.

בקיצור, את כל השליליות שלי הצמחונית הפכה לחיובית כשהציעה לכתוב בכל זאת על המקומות שכן אהבתי, שהרי האוכל היה מצוין. אז להלן רשמיי ממקומות נחמדים בברלין, למקרה שנקלעתם אליה. אשתדל לא לקטר.

Statues

ביום הראשון בעיר הצטרפנו בעצת הצמחונית לסיור חינמי (כמעט, בסוף נותנים טיפ יפה) של Sandeman. היא היתה כבר בכמה סיורים שלהם בעולם ואמרה שזה תמיד מעניין.

Wall paintings

מדריכתנו ג'ורג'יה, סקוטית נטולת מבטא מצחיק, סטודנטית לכל מיני דברים שקשורים לברלין וגרמניה (אני לא זוכר בדיוק) שגרה כבר כמה שנים בברלין, הראתה לנו מקומות שגרתיים מנקודת מבט לא לגמרי שגרתית.

Buildings

מאוחר יותר, כשהסתובבנו בעיר ועברנו מעל פס לבנים טבוע במדרכה עם פס מתכת עליו ידענו שפה עברה החומה ובאיזה צד שלה אנחנו עומדים. עוד ספרה לנו ג'ורג'יה שברלין היא העיר התורכית השלישית בגודלה בעולם. ואמנם, ראינו הרבה חנויות שווארמה, פלאפל וחלומי (שזה דווקא יווני) והרבה דוכנים של מאפים ומיני מתיקה תורכיים בשווקים. 

 

Sophien

לא רחוק ממלון הקרקס בו התאכסנו ועליו אני ממליץ מצאנו מסעדה גרמנית מצועצעת, כמו שדני אמר שצריך להיות כשמחפשים אוכל גרמני טוב. מה שמשך את תשומת לבנו היה תפריט השפרגל (אספרגוס לבן – עכשיו העונה!) שנתלה בחוץ. התמזלנו בשולחן פנוי והזמנו יין לבן בקרף, מרק שפרגל (בתמונה משמאל למעלה), שפרגלים ברוטב הולנדייז ותפ"א ושוק חזיר מבושלת (Eisbain), כרוב כבוש, תפ"א ומחית אפונה צהובה – מנה מאד ברלינאית לפי דני: “פירה אפונה צהובה יש רק בברלין” (משמאל למטה).

די מהר הבנו שהגזמנו. אחרי שני ביסים מהבשר הנהדר היה לי קשה להמשיך. חשבתי שזה בגלל שהרבה זמן לא אכלתי בשר, אבל דני אמר לי שזו מנה שרק מלהסתכל עליה מתמלאים. ובכל זאת, גמוז גמזתי אותה.

לקינוח, הזמנו קייזרשמארן (בתמונה למעלה באמצע) – פנקייק קרוע עם קצפת ופירות יער שהיה טעים, אבל מיותר לגמרי. על זה נאמר בערבית 'העין רעבה והבטן שבעה'.

כל כך אהבנו את המקום ושפרגליו, שהגענו לארוחת ערב נוספת, רגועה יותר, עם בירה, מרק ריחני, פלאם קוכה ושפצלה גורגונזולה ואגסים – רפלקס מותנה של הצמחונית (בתמונה מימין). מנה טובה, על אף כבדותה.

Sophien

Sophienstraße 11
  

Chapter One Coffee

בתור משכימי קום הופתענו לגלות שבתי הקפה בברלין נפתחים רק בשעה 9:00. לא פשוט להשיג קפה וקרואסון מוקדם יותר. בבית הקפה פרק ראשון אכלנו לארוחת בוקר קרואסון וסנדוויץ’ מלחמניית בצק עלים טעימה וממכרת. גם הקפה היה נהדר וניכר שנותנים לו כאן מקום של כבוד. שווה.

Chapter One Coffee

Mittenwalderstraße 30

  

KaDeWe

(קה-דה-ווה וקאריוורשט – היה לי קשה להתמקד)

לגבי הקאריוורשט. שמעתי עליו, חשבתי עליו, דמיינתי את טעמיו של המאכל הקלאסי הזה ואז טעמתי שניים כאלה במקומות שונים. כל אחד מהמרכיבים בצלוחית הנייר היה טעים, אבל כלל הטעמים לא התחברו לי בפה.

KDW1

היינו גם בקה דה ווה המפורסם. לא זכרנו את אזהרת דני לגבי ימי שבת והתמרפקנו למוות. זה נגמר בבירה זריזה בחלק הכי פחות הומה של קומת האוכל, משם ברחנו בצעקה צרודה אל אפלת הצהריים.

 

FeelSeoulGood

את הקוריאנית הצמחו-טבעונית Feel Seoul Good מצאה צמחוניתנו ביישומון ‘הפרה השמחה’. היינו כמעט לבד במסעדה ונסינו לפענח את התפריט שנכתב בגרמנית בלעדית. בעוד אני מבאס את עצמי יגונה הזמינה האופטימית הנ"ל מנות שהיו טעימות להפליא. סושי, מרק וקדרת ירקות עם קימצ’י, שזה הרבה יותר מעניין ממה שזכרנו שנינו וממה שזה נשמע.

 

Pratergarten

אל גן הבירה הנסתר Pratergarten (מאז 1837??) הגענו בזכות המלצה של ג’ורג’יה מהסיור ביום הראשון. היינו מלאים לגמרי, אז ישבנו רק על בירה, ברם המקום, האוכל והאוכלוסיה משדרים גרמני בלאדי.

Pratergarten

Kastanienallee 7-9

 

  Khushi

במסעדה ההודית Khushi האוכל היה חריף לאללה (אפילו לי) ושנינו הזענו והתנשמנו. כמה נפלא. השרות היה אדיב ועל אף שהיו רק שני שולחנות סועדים, המטבח הצליח להתבלבל במנה שלי. לא נורא, לא קרה כלום.

Khushi

Kollwitzstraße 37

 

    Tempelhof

שדה התעופה טמפלהוף הוא מקום מרשים עם הסטוריה מרתקת. הוא הוקם בשנת 1927, עבר שיפוץ בימי הנאצים, שניכר היטב בדמויות העיטים ובבית הנתיבות הענק. הקפנו אותו ופיקנקנו בגבעה שליד המסלול.

   markets

בקרנו במספר שווקי אוכל חביבים למדי. נהננו מבירות, יין, נקניקיות, פיצות, עוגות וקרואסונים. מכיוון שהחלה העונה, רכשנו שפרגלים יפים שמצאנו בזול בשוק התורכי. דני מיד חשד במחיר הזול שהשגנו ואמנם נתברר כי מקורו ביוון (לא בסטנדרטים של דני). שמרנו עליו במגבת לחה ובבית הכנתי ממנו מרק (ללא חמאה וללא שמנת וכדי להוסיף חטא על פשע, עם יין אדום, שבמקרה היה פתוח) ושפרגלים בפסטו גרעיני חמניה – מחווה למסעדה שוואבית שאכלנו בה פעם יחד.

 

other stuff

 

לסיכום, ברלין מעניינת, יש בה אזורים יפים, אוכל טוב, אנשים נחמדים וגם חלקים פחות נעימים, כמו בהרבה מקומות מרכזיים אחרים בעולם.

 

 azash

(…ספוא)

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, בירה, בצק, בשר, גבינות, גרמניה, יין, מסעדות ובתי אוכל, קינוחים, שווקים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא ברלין – מדריך לאופטימים

  1. מאת דני‏:

    הערב על ארוחת שפרגל בווארי כהלכתו הזכרנו את עוולות השפרגל שלכם. איום ונורא.
    עם שאר הדברים הייתם יחסית בסדר.
    לפני 9:00 הגרמנים נוהגים לשתות את הקפה עם מאפה שלהם במאפיות ולא בבתי קפה. השרות עצמי וברוב המאפיות ישנם שולחנות וכסאות. רק הבוקר ישבתי במקום כזה. איזה כיף.

  2. מאת עודד‏:

    ואכן, המקומות שכן הצלחנו למצוא פתוחים לפני 9:00 היו מאפיות. אמנם ללא כסאות, אבל עם מאפים טריים וטעימים.

השאר תגובה