דע לך שכאן הזמן לא הכרחי

מאת עודד ~ 27 בדצמבר, 2018. בקטגוריית: ביקורת מסעדה, הגיגים, הודו.

אם אני רואה חתול, אני לטובתו

שמעתי לא מזמן את יצחק קלפטר, אק"א צ'רצ'יל, מדבר בגל"צ ומספר מה שלומו. הוא הודה למעריצים על הדאגה והמחמאות ובצניעות רבה בקש שאנשים גם ילכו לקנות את הדיסקים שלו ושיזכרו אותו לא בתור זה שהיה חולה, אלא בזכות המוסיקה הטובה שלו. זה הזכיר לי שמזמן לא שמעתי את האוסף שהצמחונית תרמה לספרייתנו – 'יצחק. לבד. מחזיק מעמד.' – חומר משובח, אני ממליץ מאד לכל חובב מוסיקה טובה לקנותו ולחפש חומרים נוספים שלו.

beer bazaar

(בינדי!)

ואת רכה מאד ואני קצת גס

הצמחונית וסחבכ היינו ביום חופש משותף. זה התחיל בשוק הכרמל, המשיך בגלידה ארטה, התדרדר אל הבינדי המרירה של ביר בזאר ומשם צעדנו אל מונאר, הדאבה ההודית (דאבה במשמעות החדשה, לא המעליבה של פעם) בדרום נחלת בנימין. אני עוקב בענין רב אחרי עמוד הפייסבוק של המסעדה הזו ותוהה האם אי פעם אצליח להגיע לשם בשעה שפתוח. מצאו חן בעיני התלהבות הבעלים מחומרי הגלם, הקשר הצמוד לחקלאים ועלי הבננה שהם קוטפים.

munnar1

הזמנו את המסאלה דוסה (38 ₪) – קרפ על בסיס אורז ועדשים במילוי של תבשיל תפוחי אדמה, עם שלושה מטבלים. היה חריף כהוגן וכל כך טעים. אני אוהב שלא מתחנפים לחך המקומי. גם הכרובית שישבה על תבשיל קארי בוער (49 ₪) היתה מצוינת. לצמחונית היה קשה, אבל היא צלחה את הארוחה בגבורה.

munnar2

 

מונאר

נחלת בנימין 68, תל אביב

  

תני לי את הים וקחי לך את היבשה

קנחנו עם גלידה של אניטה – פיסטוק ושוקולד, קשיו עם קרמל ומלח (פששש!) ושוקולד עם בייגלה. וואו.

 

חבוב אתה סתם משוגע

(מקצועית)

בארוחת הערב האינדיאנית הקטנה עזרה לי לשחזר את מנת הדוסה. בחרתי את המתכון של על השולחן והתחלנו לערבב ולטגן. השתמשנו בקמח חומוס וקמח עדשים. היו לה התנועות הנכונות והאינטואיציה להכניס מנגולד לתבשיל תפוחי האדמה. הגדולה אמרה שיש לזה טעם הודי ולא אכלה.

 

(ריחני ופחות חריף מהמקור)

מהי הדרך לשבת על הברך בלי לכופף אותה?

באוסף שאני תרמתי לספריית השמע שלנו – 'יצחק קלפטר המיטב', מופיע ביצוע עם מלים בעברית לשיר של ג'ימי הנדריקס – ‘כנף קטנה’ וביצוע לשיר של האבנים התגלגלות – ‘הולך ומתרחק’ – חבל"ז!

  

אני ואת אז

בסוף אחד המבחנים התמוהים בימי התואר הראשון העליזים יצאתי החוצה לשבת במסדרון, להרגע. אדם יצא אחרי והתיישב לידי. נזכרתי שהוא חזק במוסיקה ונסיתי להעזר בו כדי להזכר בשם של שיר שזרח מפרחוני לפני זמן רב:

אני: אתה זוכר במקרה איזה שיר של יצחק קלפטר מתחיל בסולו גיטרה מגניב ואח"כ הוא שר וואו-וו, וואו-וו-וואו-אה?

אדם: איזה שיר של קלפטר לא מתחיל ככה?

וואלה, נכון. ואז נזכרנו יחד שזה ‘אני ואת אז’:

 נפלא!

  

אני ואת ודרק

שמתי לב ל-50 השניות הראשונות של קלפטון ב’כח הבלוז’ של דרק והדומינואים:

קלפטון הזה מושפע קשות מקלפטר…

כתבות בנושאים דומים:

הוספת תגובה