יודע מה?… ספרד – חלק א'

מאת עינת ~ 21 באוקטובר, 2017. בקטגוריית: ביקורת מסעדה, כתבת אורח, ספרד.

לא זוכרת כבר איפה, לא זוכרת מתי, אבל הצ'ורוס היו נהדרים.

האמת שזה לא נכון, אני כן זוכרת בדיוק היכן אכלתי אחלה של צ'ורו. אמנם לא היה לי למה להשוות אותו כל כך, אבל הוא הרגיש לי מסורתי ונפלא.

חמקנו מעוד ארוחת חג וטסנו כחגיגה משלנו לשתי מדינות שונות (בערך) – קטלוניה וספרד. קטלוניה עכשיו, ספרד בחלק ב'.

אולי לא הלכנו למקומות הנכונים, אבל בלי שום ספק העדפנו את ברצלונה על פני מדריד… אהבנו את האווירה הגותית, הסמטאות הצרות וחנויות הבוטיק מימין ומשמאל. עם זאת, היה טעים גם כאן וגם כאן.

barcelona1

הדבר הראשון שעשינו, בהמלצת כל אחד ששמע שברצלונה היא היעד הבא, וכמובן בהמלצת הדיווח הקודם על ברצלונה וההמשך שלו, היה ביקור בשוק לה בוקריה. חשבתי שהשוק יהיה גדול פי 3 יותר ממה שהיה, אך הצבעים והטעמים לא אכזבו.

אספנו גליל נייר ממולא בחתיכות נקניק והמשכנו לדוכנים הבאים. הרגשנו שהנקניק בודד ולכן חיפשנו במרץ דוכן מאפים. מצאנו אותו אחרי חיפוש נרחב, הצבענו לגברת מוכרת על סלסלת בגטים קטנים ושילבנו אותם עם הנקניק. חכמים אנחנו.

הורדנו את הארוחה בעזרת מיץ פירות טרי וטוב שנמצא בכל פינה, במחיר משעשע של יורו עד יורו וחצי.

בהמשך נתקלנו במחזה מרהיב של סנדוויץ' גלידה מעוגיות מקרון. לא ניסינו אך התרשמנו לטובה ונזכרנו בעלילותינו בעיר האורות הקפואה.

לאחר הליכות ממושכות, תור לרכבל וחיפוש אחר נעלי פלטפורמה שיגביהו אותי לקראת הופעה בערב, התיישבנו במסעדה רנדומלית וריקה בשעת סיאסטה וכיסינו ארבעה מתוך מגוון הדברים שצריך לנסות כשנוסעים לספרד: פאייה, סנגריה, פטאטאס בראבס (תפוחי אדמה ברוטב) ו- Pan con Tomate (טוסט עם עגבניות מרוסקות ושמנ"ז).

TAST

ב- TAST Gastro Bar הזמנו פאייה אחת צמחונית ואחת רגילה (פירות ים). אני אוהבת לנסות מאכלים שעוד לא אכלתי אבל לא הסכמתי לטעום מזו של הפירות ים, כנראה שאלו מחוץ לתחום אצלי לתמיד. הצמחונית הייתה טעימה, אבל לא הבנתי what all the fuss is about. אולי לא אכלנו את הפאייה הנכונה במקום הנכון. הסנגריה הייתה טעימה וכנראה שכך היא בכל מקום בספרד, כי הייתה זהה לאחת אחרת שטעמתי שם – יותר מיצית, פחות אלכוהולית. תפוחי האדמה היו נחמדים, אך טעמתי מעניינים יותר. ומנצחי הארוחה מבחינתי היו הטוסטים עם העגבניות – פשוט נפלאים ואני בטוחה שאני יכולה להכין כאלו בבית ללא מאמץ. כאן הם היו הכי טעימים מבין כל המקומות שבהם הזמנתי אותם.

 

TAST Gastro Bar

Av. del Paraŀlel, 127, 08004 Barcelona

מטרו: Poble Sec

 

ביום הבא הרגשנו לא בסדר שעברו 24 שעות מרגע הנחיתה ועוד לא ניסינו צ'ורוס. מיד תיקנו את הטעות והלכנו רחוב אחד מהמלון כדי למצוא את הבצק המטוגן הנהדר הזה, במלוא תפארתו ותפארת כוס הקלקר המפוצצת שוקולד חם שהתלוותה אליו. השוקולד היה סמיך וחלקלק, מזכיר מעדן "דני" מחומם אך קצת יותר שווה. הצ'ורו החזיק את השוקולד יפה לאחר טבילה מכובדת והשוקולד שנשאר בכוס לאחר שהצ'ורוס נגמרו, לא היה בודד לזמן רב, כי אליו הצטרפה כפית לעזר.

Xurreria

עוד הזמנו: צ'ורו שמנמן ממולא בקרם חביב. אני בעד הפשוט ללא מילוי.

ביקרנו שם שוב ביום אחר והזמנו שוב את הפשוטים ואחד שמנמן במילוי שוקולד. טעים!

 

Xurreria

Carrer dels Banys Nous, 8

מטרו: Liceu

 

אם כבר מדברים על שוקולד –

Lindt

1. אין מה ללכת למוזיאון השוקולד – בזבוז זמן וקלוריות.

2. לכו לסניף של חנות Lindt ותצאו מחויכים ומרוצים מקניה במשקל של עשרות טעמים של כדורי השוקולד הממולאים שלהם (LINDOR). הייתי צריכה למשוך את תומר באוזן כדי לצאת משם! לבסוף יצאנו, עם שלל מכובד במחיר מעולה.

 

הלכנו כמיטב התיירים לראות barcelona13את הסגרדה פמיליה וכשחיפשנו מה לאכול שם סירבנו להכנע למסעדות הצופות על המבנה מחשש יוקר הארוחה, אז עשינו סיבוב עד שהתייאשנו והתפשרנו על מסעדה עם חזית סבירה. ללא ווי-פי לא ידענו אם יש משהו שווה באזור שמומלץ ע"י TripAdvisor, אז נאלצנו לבחור לפי החזית, כאשר המטרה היא להמנע ממסעדות המציגות את מנותיהן בתמונות בכניסה. יכול להיות שאלו דווקא מסעדות טובות וכך נהוג בספרד, אך קול בראש אמר לי שעדיף לא להכנס לכאלו. במקרה של אותו יום, אולי זה היה עדיף. נכנסנו לבסוף למסעדה ריקה ונטולת זכר לאנגלית. המלצר התעקש להמשיך לדבר בספרדית אפילו כשהוא ראה שאנחנו לא מבינים כלום, עד שלבסוף קרא לאחד שמבין. היה משתלם יותר להזמין מהמנות של התפריט העסקי מבחינת המחיר, אבל המבחר שם היה לא מגוון ואבדו כוחותינו מלתרגם את שאר התפריט בעזרת גוגל טרנסלייט.

האוכל לא היה ממש טוב אבל היה עניין ששעשע אותי בכל הסיפור – הם מגישים את טוסט העגבניות הידוע בשיטת עשה זאת בעצמך: שתי פרוסות לחם קלוי, עגבניה שלמה ושתי שיני שום. ובכן, עשיתי זאת בעצמי. מעכתי לעגבניה ת'צורה וטיפטתי משמן הזית שהשאירו לנו על השולחן. לא היה לי כח להתעסק עם שיני השום הטריות, אבל בדיעבד יכלתי לחצות אחת לחצי ולשפשף על הטוסט לפני מעיכת העגבניה. סך הכל יצא נחמד, אך לא באתי לעבוד.

barcelona14

 

פיצינו על החוויה בערב ביום לאחר מכן כשישבנו במסעדה איטלקית טובה ומפוצצת לקוחות, בהמלצת חבר. שתיתי יין רוזה נחמד, אכלנו לזניה טובה, ריזוטו מצוין וסלט ירוק עם חתיכות תפוז מרעננות. היה נחמד להחזיר קצת ויטמינים לגוף.

Rossini

Restaurante Italiano Rossini

Plaça Reial, 13

מטרו: Liceu

 

barcelona10בהמלצת עודד בפוסט על ברצלונה חלק ב', בדקנו את עניין הטאפאסים הטיפוסיים מקרוב וניסינו כמה במסעדת Sagardi. ממש נחמד לבחור בגטים קטנים עם תוספות שונות. היו המון עם פירות ים ודגים, אז תומר לקח כמה כאלו ואני ברחתי לכיוון הגבינות. טעימים אחד אחד, אם כי הבגט הרגיש קצת עייף.

barcelona11

Sagardi

Argenteria 64

 

עוד עשינו: ביקור בסניף Hard Rock Cafe כי תמיד רציתי (היה טעים אך לא מעניין), וישיבה בפאב סמוך למלון – הזמנו נקניקיה בלחמניה עם ערימת בצל מטוגן מיובש מעליה. מצוין.

 

סיפורים על מדריד, בפוסט הספרדי הבא.

כתבות בנושאים דומים:

תה עם חלב, בירת חרצפים וארוחת הבוקר המושלמת
Anniversary at Logan Tavern in DC
טופולינו ותעלומת רוצחת הקנולי

4 תגובות על יודע מה?… ספרד – חלק א'

  1. עודד

    איך ויתרת על כל הטאפס הזה… לא חראם?
    ומה אמר תומר על פאיית פירות הים ועל הדברים הטעימים באמת בסגארדי?

  2. דני

    לא פלא שהפאייה הצמחונית לא היתה מעניינת. במקרה של המאכל הזה אין מנוס מפירות ים – רצוי עם מרכיב בשרי יבשתי כלשהו. ראיתם הפגנות של התנועה הלאומית?

  3. אחות של

    דני – אכן היינו מוקפים דגלים מכל כיוון, בעיקר ביום מסויים שבו הייתה הפגנה בכיכר קטלוניה. גם כלבים השתתפו וכוסו בצהוב-אדום.
    ובקשר לפאייה, כן, זו אכן מנה שמטרתה להיות ימית, אך הייתי חייבת לנסות את הצמחונית אם אני כבר שם…

    עודד – אכן חראם, אני כנראה מקולקלת.
    תגובתו של תומר בנפרד(:

  4. תומר

    הטאפאסים של הסלמון והטונה היו מעולים ונראים הכי טוב במסעדה. מתוך 2 פאייאות פירות ים שאכלתי – אחת ברצלונאית רגילה ואחת מדרידאית מרוחה בדיו של דיונון – המדרידאית לוקחת בגדול. הדיו הוא משהו בין תבלין לרוטב שהופך את התבשיל אורז למשהו אחר.. תוספות השרימפס והקלמרי תמיד מוזמנים לצלחת שלי ובחו"ל הם תמיד שווים, לא כמו בארץ

הוספת תגובה