החיים בג’ונגל: עסקית במסעדת סנטה קתרינה

מאת דני עוזיאל ~ 3 ביוני, 2017. בקטגוריית: ביקורת, ביקורת מסעדה.

WP_20170523_042

  בלב הג’ונגל

יש מקומות עבודה שנמצאים במדבר שממה קולינרי, כמו מקומות העבודה שלי – אחד מהם פשוטו כמשמעו, ויש מקומות עבודה שנמצאים ביער גשם קולינרי. לפני שבועיים הזדמן לי לבקר ביער גשם צפוף ולח במיוחד שנקרא תל אביב.

מצור על ירושלים לרגל ביקור של מעין נשיא גרם לי לבקש מקלט בעיר הגדולה. ניצלתי זאת לצורך ביקור בארכיון ה"הגנה", אשר יושב בחלק הדרומי של שדרות רוטשילד. לא פחות ולא יותר. נדמה לי שביליתי יותר זמן בתכנון ענייני האוכל מאשר בתכנון הביקור. החלטתי שצהרים אוכל בקרבת מקום כדי שלא לאבד זמן עבודה יקר באמצע היום. לשם כך המציאו את העסקית, לא? כאשר שמתי לב שמתחם בית הכנסת הגדול נמצא בדיוק מאחורי בניין ה"הגנה" ושבסנטה קתרינה המדוברת יש עסקית צהרים אטרקטיבית, נפל הפור.

ב-12:15 יצאתי לדרך ותוך שתי דקות הייתי במקום. רק אויה, התברר שמתחילים לבשל רק ב-12:30. איכשהו הרגתי את הדקות הנותרות וכשחזרתי מצאתי מקום על הבר ומול הטאבון, שעליו נשפכו נהרות של דיו וירטואלי. זה בעצם הרעיון של המסעדה: חלק ניכר מן המנות יוצאות מן הטאבון או כוללות משהו שהיה בתוכו. את המטבח הייתי מגדיר כים תיכוני, ורגע לפני שקוראי מתחילים להקיא מן הקלישאה, אני מציע להתבונן בתפריט המעניין.

WP_20170523_039   בחורי החדר האחורי בחזית הטאבון האימתני

עסקית הצהרים פשוטה. במחיר של תשע עיקריות בטווח מחירים של 64 עד 98 פונט מקבלים מבחר סלטים ותה קרח. ניתן להזמין רק את הסלטים תמורת 48 ₪ ויש עוד כמה קומבינציות וקינוחים במחירים יפים (לא זכור לי מתי ראיתי לאחרונה קינוחים ב-14 ₪).

WP_20170523_040

  הפלאפלים הירוקים איכשהו חמקו, אבל איפשר להבין למה אפשר להסתפק רק בסלטים

היו כמה מנות מעניינות אבל בחרתי במעורב על חצי פיתה חרוכה (68 ₪). כשהתיישבתי שמחתי לראות ש"בחורי החדר האחורי" של הקולינריה הישראלית, העובדים הזרים, נמצאים כאן בחזית. עובד זר חביב התחיל לתפעל את הטאבון ולהכין את הסלטים. בסופו של דבר נפרשו הראשונות לפני והבנתי מדוע מציעים אותן כארוחה בפני עצמה. הרוב היה טעים מאוד: בצל סגול, עגבניה ופלפל ירוק מהטאבון על מצע הטחינה המעולה של המקום, פלאפל ירוק וטעים מאוד על אותה טחינה, בייגלה עם טחינה (כן, אותה אחת) ושמנת עשירה, וסלט פלפלים צלויים עם גבינת המאירי. מעטים היו רק טובים מאוד: סלט ירקות טריים עם נענע, וחמוצים. רק שניים היו סתמיים קצת: מסבחה וסלט חצילים. בכל מקרה, בכל מנה שכללה ירקות הם היו טובים וטריים מאוד. באמת פלטת סלטים מרשימה, ואת זה כותב אדם שהזמין מעורב לעיקרית.

WP_20170523_041

  מי אמר שרק בירושלים יודעים להכין מעורב?

המעורב היה תענוג לעין, לאף ולבסוף גם לחיך. הוא כלל כבד ושקדי עגל, פילה בקר, תפו"א, טחינה ומעין עמבת מנגו עדינה על פיתה פריכה נהדרת. ללא ספק אחד המעורבים הטעימים שאכלתי בחיי. לרגל קוצר הזמן נאלצתי לוותר על הקינוח. הייתי שמח לנסות את הבסבוסה.

מעולם לא הייתי במסעדה המדוברת הזאת, ואני קורא במרשתת שהרמה שם דווקא ירדה מאז הפתיחה. אני לא יודע אם ארוחת הצהרים שלי יכולה להוות אינדיקציה, אבל מאוד נהניתי. יש שם עוד מספר מנות שלא הייתי מתנגד לנסות. יש לי תחושה שבערב קצת צפוף ורועש שם אז הייתי מעדיף להמשיך את מגמת עסקית הצהרים. אולי מישהו מוכן להזיז את מקומות העבודה שלי לרוטשילד?

אין אתר, יש תפריט ומידע בספר-פרצוף

כתבות בנושאים דומים:

בירת הבירה
ננה בר
באנו, זללנו, נפלנו

תגובה אחת על החיים בג’ונגל: עסקית במסעדת סנטה קתרינה

  1. יובל

    אני לא חסיד של מעורב אבל נשמע טעים מאוד…

הוספת תגובה