יומני מחניודה 20: הספד לקפה מזרחי

WP_20161007_001

ביום שבו נפטר שמעון פרס נפרדנו ממוסד קטן יותר ושנוי הרבה פחות במחלוקת: קפה מזרחי. אחרי 14 שנות פעילות אמרו בעלי הבית "באסטה!" וסגרו את הבסטה. האם זהו שלב נוסף בהתדרדרותו של מחניודה משוק למתחם חיי לילה חסר-אופי?

תמיד כשלקחתי אנשים לסיור בשוק עצרתי ליד קפה מזרחי ואמרתי "הנה, כאן הכל התחיל". השוק 2.0 החל מן היוזמה החלוצית והלא-מובנת מאליה של אלי מזרחי בעיצומה של אינתיפאדה 2.0. יחד עם זאת, כפי שאלי אמר בראיון לפני מספר שנים, עוד לפני פרוץ הסער, השוק המלוכלך והמוזנח היה בירידה כתוצאה מנדידת הציבור אל רשתות המרכולים. אלי, שלמשפחתו מעמד של מעצמה גרעינית בזכות עסק הפיצוחים המשגשג שלה, היה בעל יכולת עסקית לממש רעיון שעלה בדעתו בעקבות שיטוט בשווקים בחו"ל.

WP_20150729_008

תחילה היתה זו חנות קטנה לצרכי אפיה ולידה בית קפה קטן. תוך זמן קצר נכנסה לעסק בתו של מזרחי, מורן, אשר חזרה מלימודי קונדיטוריה בפריז. ליד הקפה התחילו להגיש מיני מאפים יוצאים מן הכלל מעשה ידיה. החנות נסגרה בסופו של דבר ובית הקפה התרחב אליה. בסביבות שנת 2004 נפתח קפה שני בשוק – קפה אמיל (במקום בו נמצאת כיום הפסטה בסטה) – והטרנד התחיל. האחים באשר הפכו את דוכן החמוצים של אבא שלהם לחנות גבינות משוכללת ומזרחי עשה צעד נועז נוסף ופתח מסעדת שוק בשם "צחקו" בשוק העיראקי (במקום אליו עברה בסופו של דבר "עזורה"). המסעדה היתה למרבה הצער "גשר אחד רחוק מדי” עסקי. השוק עדיין לא היה מוכן למסעדת שוק מודרנית והיא נסגרה ב-2008. ניתן רק לדמיין מה עבר בראשו של אלי כאשר שנה לאחר מכן נפתחה ברעש וצלצולים "מחניודה"…

אלי לא קפא על השמרים וב-2011 נוצרה שותפות מוזרה בינו ובין שאנן סטריט, ראפר מקומי ידוע, שהביאה לפתיחת "קזינו דה פריז", אחד הברים החמים ביותר של השוק.

לאורך כל השנים הסוערות קפה מזרחי נותר ספינת הדגל של הצי. היה זה בית קפה חלבי שעשה בית ספר בתחום האוכל החלבי לכל מוסדות הפסטשמנתפטריות של סוגה עלובה בד"כ זו. מבחינתי קפה מזרחי היה מורכב משלושה חלקים: תפריט רגיל, מיוחדים וויטרינה. התפריט הרגיל היה נחמד, אבל הזמנתי ממנו רק פעם או פעמיים. במיוחדים, שתמיד נכתבו בגיר על לוח בחוץ, היו מנות מעניינות שעשו שימוש מיטבי במוצרים עונתיים טריים שבטריים מסביבתו הטבעית של בית הקפה. זכורים לי במיוחד קבב הדגים בפיתה עיראקית, קציצות עדשים עם יוגורט, ברוסקטת סרדין ואפרסק, וקובה נייה דגים. ליד האוכל אהבתי לשתות פרוני מן החבית – לדעתי אחד המקומות הראשונים בארץ שהגישו את האיטלקיה הקלילה הזאת.

2013-02-25 15.43.21

  קפה מקצועי ופחזניות נהדרות מוויטרינת הקינוחים

עם כל הכבוד לאוכל המצוין, שיא השיאים היו קינוחי הוויטרינה, אשר נרשמו על פתק קטן שהוצג על כל שולחן באמצעות מחזיק פתקים מתכתי. המאפים של מורן הצטיינו בשני תחומים עיקריים: בצקים וקרמים. הבצקים היו חמאתיים להפליא, ובעיקר הפריכים. הקרמים התבססו על פיצוחים כמו אגוזי לוז ופיסטוקים, ובכך יצרו הקשר מכוון או לא מכוון לעסק המשפחתי המקורי. דבר נוסף שאפיין את המאפים היה שימוש בפירות העונה. אללי, אפילו עם הנקטרינה והשזיף השנואים עלי הם הצליחו להכין טארטים נפלאים.

אהבתי את קפה מזרחי גם בגלל הרוח הליברלית שנשבה בו. אלי מזרחי היה אחד מאנשי השוק שבחרו להתנתק מן הרבנות ולהסתמך על כשרות אלטרנטיבית. על דלת הכניסה היתה מדבקת "ירושלים אומרת לא לאלימות".

WP_20150729_002

  בפורמט שירות עצמי. לוח המיוחדים נותר, אבל ללא המיוחדים

בשנתיים האחרונות ניכרה עייפות חומר. החליטו להפוך את המקום לקפה בשירות עצמי ולוותר על צוות המלצרים. היה זה שינוי מצער בגלל שמשהו באווירה אבד ובגלל שתמיד היה הרושם שהמלצרים החביבים נשארים שם הרבה יותר זמן מבמקומות עבודה אחרים. עם המלצרים הלך גם המטבח המיוחד, אולם המאפים נותרו טובים כפי שהיו. לא היתה פעם שעברתי בשוק ולא נכנסתי כדי להציץ לפחות בויטרינה. בימים בהם היה מקום פנוי אהבתי לשבת בחוץ ולהסתכל במופע הטרגי-קומי שמספק השוק.

WP_20160811_001 WP_20160811_002

  אכלנו בביקור האחרון:  מאפה כוסמין עם מילוי קייל וטארט קרם שקדים– שניהם מעולים

אתמול עברתי בשוק בפעם הראשונה מאז נסגר בית הקפה. נאלצתי לוותר על הקפה והמאפה המסורתי של קניות יום שישי.

P1090880 P1090887

  חיי הלילה יוצאים מכלל שליטה

השוק לאן?

לפני מספר יומנים טענתי שמשהו לא טוב מתרחש בשוק. מלבד הסגירה של מוסדות שוקיים מצויינים כמו טופולינו/טופוליאונה, 5 במאי, סירטאקי וקפה מזרחי, נראה שהג'נטריפיקציה של השוק יוצאת מכלל שליטה. הדבר ניכר בעיקר בלילה. מה שהיה פעם סצנה אלטרנטיבית נפלאה לחיי הלילה הקרתניים בשאר חלקי העיר הפך להיות קרתני בעצמו. מספר רב של פאבים בנוסח cut and paste נפתחו לאורך הרחוב הסגור. הרחוב נהיה צפוף ורועש בצורה לא נעימה. ברחוב של תחריר נפתח פאב נוסף והמוזיקה הרועשת שלו, של תחריר ושל הקפליקס מתערבבת ויוצרת קקופניה בלתי-הרמונית, אשר מהווה אלגוריה עגומה למצב השוק. בינתיים הדברים צפו ועלו גם בתקשורת. דובר בעיקר על דחיקת העסקים המקוריים ע"י עסקי אוכל גנריים או עסקים שמכוונים לחיי הלילה, ועל גסיסת חיי המסחר בשוק. בסיבוב הקניות ביום שישי האחרון קשה היה להבחין במגמה כזאת, אבל התחושה הלא טובה בכל זאת קיימת והשוק נהיה פחות ופחות מושך. האם מתחיל עידן חדש בתולדות השוק? ימים יגידו ואנחנו נמשיך לדווח, אם יהיה מצב רוח לכך.

פורסם בקטגוריה הגיגים, שווקים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

One Response to יומני מחניודה 20: הספד לקפה מזרחי

  1. מאת עודד‏:

    עגמומי ומבאס, אבל התהליך שעובר על השוק מרתק.

השאר תגובה