או שכן, אוש פלו

מאת נעמי ~ 20 במאי, 2016. בקטגוריית: טלה, כתבת אורח, עוף.

נסענו לטיול באוזבקיסטן. חברים הציעו, הצטרפנו, בלי להקדיש יותר מדי מחשבה לנושא. רק במהלך הטיול הופתענו לגלות כמה מעט ידענו על המקום, וכמה הרבה יש לדעת וללמוד.

אוזבקיסטן, הממוקמת במרכז אסיה וגובלת בעוד כל מיני "סטניות" אחרות, היא מדינה עתירת ניגודים. היא אחת המדינות העניות ביותר שהשתייכו לברית המועצות, מחד, ועם זאת, יצואנית הכותנה השלישית בעולם, עתירה במשאבי טבע, יצרנית של זהב, גז טבעי, וכימיקלים שונים, ומפתיעה אפילו בתעשיית רכב ומטוסי תובלה.

מדינה מוסלמית, המצטיינת באיסלאם שפוי, מתון, ידיד ארה"ב ואוהד ישראל… מדינה עם שלטון יחיד חזק, אבל אנשים חייכנים ונינוחים, ערים נקיות, רחובות רחבים… בקיצור, הפתעה.

האטרקציות העיקריות לתייר הן המבנים הארכיטקטוניים המרשימים של מדרסות ומאוזוליאומים, בעלי כיפות ענקיות בצבע טורקיז ומינרטים נישאים לגובה, וכן, לא פחות מרשימים, השווקים העירוניים התוססים, המציעים בעיקר ובין היתר, שפע של פירות וירקות טריים ולא מתועשים, וגם מבחר עצום של עבודות טקסטיל – שטיחים, רקמות בחוטי משי… איזה עושר.

     

               (ירקות עם טעם טוב, כמו פעם)           (הלחם האוזבקי, טשקנט נון, עם הצורות המוטבעות עליו)

   20160423_165743b  

ולענייננו, מאחר ובבלוג אוכל עסקינן, אכלנו, והרבה. באוזבקיסטן אוכלים הרבה בשר, בעיקר בשר כבש. יש בשר כמעט בכל מנה, אפילו בסלטים וכמובן, במרקים השונים.

גולת הכותרת, בעינינו, תבשיל אוש פלו (פלוב, ברוסית).

מרגע שנחשפנו אליו, ניסינו להזמין אותו בכל ארוחה ובכל מקום. אבל הסתבר שאוש פלו אופייני בעיקר לחבל בוכרה, ושם אכלנו ממנו, והרבה.

20160426_191736b

(תנור החצר, עשוי בוץ וקש)

באחד הערבים הגענו לארוחת אוש פלו בבית משפחה מקומית. התנור כבר דלק בחצר הפנימית של בית המשפחה, ועליו הונח סיר אוש פלו, מעין קערת מתכת ענקית, דומה לווק. צפינו בתהליך הכנת התבשיל וקיבלנו מתכון.

כמה ימים לאחר שובנו הביתה ניסיתי את המתכון. הכנתי את התבשיל ויצא מעולה. מאחר ואיננו חובבי בשר כבש, הכנתי אותו מפרגיות עוף. בפעם הבאה – אוש פלו נטול בשר, לטובת הצמחונים (והטבעונים) המתרבים במשפחתנו.

    20160426_201211  20160426_201910

(לפני ואחרי)

 

והנה המתכון:

אוש פלו (פלוב)

רכיבים

½ כוס שמן לטיגון

½ ק”ג כבש, כתף או צלעות (או בקר, אני השתמשתי בפרגיות), חתוך לקוביות קטנות

2 בצלים בינוניים עד גדולים, חתוכים לחצאי טבעות

½ ק”ג גזר, חתוך לרצועות דקות מאד

1 כפית כמון

מלח

10 גרגרי פלפל שחור

2 ראשי שום שלמים, מנוקים מקליפות ושורש

חופן צימוקים וחמוציות

(אני הוספתי ½ כוס גרגרי חומוס מבושלים ומוקפאים)

½ ק”ג אורז בסמטי, שטוף ומושרה במים רותחים

 

הכנה

מחממים את השמן בסיר רחב, מטגנים את פיסות הבשר עד שמשנות את צבען. מוציאים לצלחת.

מכניסים לשמן את הבצלים עד שמזהיבים.

מחזירים את הבשר ובוחשים היטב כדי למנוע חריכת הבצלים.

מוסיפים את הגזר וממשיכים לבחוש מדי פעם, כ-15 דק' עד שהגזר מתחיל להשחים.

מוסיפים כמון ובוחשים בעדינות. מנמיכים את עצמת הלהבה לחום בינוני.

יוצקים מים חמים עד שיכסו את תכולת הסיר. מוסיפים מלח ופלפל ונותנים לתבשיל לבעבע במשך 40 דקות (לא מכוסה) עד שכמעט כל המים התאדו. לא לבחוש בשלב זה.

מפזרים מעל לתבשיל את ראשי השום, הצימוקים והחמוציות, גרגרי החומוס.

מסננים היטב את האורז. מחזירים את הלהבה למקסימום ומוסיפים את האורז מעל לירקות.

יוצקים בזהירות מים רותחים מעל לאורז, כך שהאורז ישאר מסודר בשכבה אחידה, ועד שהמים בגובה כ-2 ס"מ מעל לגובה האורז. מרתיחים. מוסיפים מלח וטועמים את המים (המים צריכים להיות טיפה מלוחים מדי).

מקטינים את עוצמת הלהבה ומקפידים שהתבשיל ימשיך לבעבע.

כשהמים נספגים בתבשיל, מקטינים את עוצמת הלהבה למינימום, מכסים את הסיר במכסה ובמגבת מטבח וממשיכים לבשל בחום נמוך כ-20 דקות. מכבים את האש.

להגשה – שוטחים את האורז בתחתית קערה עגולה, רחבה ושטוחה. מעל מסדרים יפה את הירקות והבשר שבתחתית הסיר.

4 תגובות על או שכן, אוש פלו

  1. עודד

    נראה מעניין מאד קולינרית, בעיקר השווקים. אני חושב שהחום והמחסור באלכוהול היו מרתיעים אותי מעט.

  2. אהרון

    אחלה פוסט נעמי, צבעוני וטעים.
    ת'אמת, אני לא הייתי נוסע לשום מקום שהשם שלו שנגמר ב- ….סטן. מפתיע שחזרתם, ועוד נהניתם.

  3. נעמי

    שתינו וודקה. בכל ארוחה. אבל כנראה שזה היה הודות למדריך שלנו, שמוצאו סובייטי.

  4. דני

    לא מפתיע לאור האוכל הבוכרי הנפלא שיש בארץ, ושלא קל למצוא. בשוק מחנה יהודה, בדיוק על תחנת הרכבת, יש מאפיה בוכרית שפתוחה רק כמה שעות ביום. ראיתי שם פעם לחמים דומים ללחמים שבתצלום.

הוספת תגובה