ג'ינג'ר בסרדינים
אחד מתחביביי הנבטיים הוא איסוף זרעים, הנבטה, השרשה וגידול צמחים שנראים לי מעניינים. כששורש הג'ינג'ר שלי החל לנבוט על המדף בדקתי מה הוא יעשה אם ישרה במים. קופסת סרדינים נטושה הפכה לאמבטיה והוא נראה די מבסוט מכל הענין. מאוחר יותר הועבר לעציץ ושם נגמז בטרם עת בעקבות קפיצה לוליינית של אחד הגורים של החתולה שאימצה אותנו.
קומקום עם כורכום
גם שורשי הכורכום הטרי החלו לנבוט. פזרתי אותם בכלים שונים בגינה ואני דואג שהאדמה שלהם תשאר לחה. נראה שטוב להם. מומחים ברמות שונות במרשתת מייעצים לשמור על אדמה רטובה, עדיף צל ואם בחורף קר לצמח בחוץ, אפשר להכניסו הביתה ולשכנו ליד חלון.
בקיץ מופיעים פרחים. כשהפרח מסיים את פריחתו כדאי לקטום את הגבעול שלו עד לבסיס. זה עוד לא קרה אצלי.
כשלושה חודשים אחרי השתילה אפשר להתחיל להשתמש בשורשים החדשים. מזיזים מעט מהאדמה המכסה אותם ובעזרת סכין חותכים את הכמות הנחוצה.
אפשר גם לייבש את השורשים ולשמרם אחרי בישול של כ-45 דקות, אבל למה לכם לעשות דבר כזה?
לשורשים הטריים יש ריח נעים וטרי שאין לכורכום היבש שאנחנו מכירים כאבקה והם צובעים את האוכל בצהוב עדין.
בסדר, בסדר… וגם כורכום זה מאד בריא. יופי.
מכסה של גזרים
ראשים של גזר נכנסו למכסה והוצפו וכעבור כמה ימים החלו להוציא שורשונים לבנים דקים והנביטו עלים ירוקים. בקרוב אבדוק איך יגיבו כשיעברו לאדמה. מסופקני אם יגדלו מהם גזרים.
סלק בפקק
גם זה ניסוי בהתהוות, אין לי מושג מה יקרה. העלים הגיעו עם הסלק.
עדכון אביבי: עלים חדשים גדלים מראש הסלק.
אבוקדו בצנצנת
זו הפעם הראשונה שאני מצליח לגדל אבוקדו מהגלעין. עד עכשיו הגלעינים תמיד התמלאו בעובש. בחרתי במיוחד גלעין שכבר החל לנבוט והוא היה נחוש מספיק בשביל להחזיק מעמד.
משפחה של עכבישים גם מצאה אותו שימושי בתחילת דרכו.
כך זרעתי גם גרעין קלמנטינה שהחל לנבוט עוד בתוך הפרי, אבל ממנו עדיין לא שומעים כלום.
חציל אסיאתי (Solanum integrifolium) – מכונה גם דלעת על מקל, חציל המונג
באחד מטיולי האופניים שלי מצאתי בית רשת נטוש בין פרדסים ובו ירק מוזר שהתייבש ונראה כמו עגבניה מעוכה. נטלתי דוגמית וזרעתי. כעבור זמן לא רב הזרעים הצמיחו עלי חציל קוצניים ופרחים של חציל. בפורום מרשתתי כלשהו זוהה הצמח כחציל אסיאתי ונאמר עליו שהתאילנדים מחבבים אותו מאד ונוהגים לאכול אותו מטוגן קצת לפני שהוא "שובר צבע" מירוק לצהוב. עוד נמסר לי שטעמו מר מאד, אך שעם כל החריף שהתאילנדים מוסיפים, זה לא מפריע להם. ניסיתי את זה והטעם היה באמת מר נורא. עוד ראיתי אותו מככב בכל מיני סידורי פרחים.
קפד ראשו
אם תסירו את כיפתו של שורש הסלרי, תקצצו את רוב העלים ותטבילו במים, עלים חדשים יצוצו ואחריהם שורשונים. בשלב זה אפשר להחזיר את הסלרי לאדמה.
שאר ירקות
עשבי תבלין אפשר להנביט במים ולהעביר לעציץ ברגע שהם מפתחים שורשים.
תפוחי אדמה ובטטות שנבטו בסלסלה אפשר לחתוך ולשתול. תפוחי האדמה יניבו תפו"דים קטנים וחמודים והבטטה יכולה להשתרע ולשמש לנוי.
שיני שום שנבטו בסלסלה אפשר להעביר לגינה והן תצמחנה עלים ירוקים טעימים, פרח ובשנה הבאה ראש שום.
בצל שהחל לנבוט אפשר לשתול ולקבל פרח נחמד, ממנו אפשר יהיה לאסוף זרעי בצל לכשיתייבש.
עגבניות שהעלו עובש או התפצלחו אפשר לזרוע באדניות.
כך גם עם פלפלים.
את גרעיני הדלעת או הדלורית אפשר לזרוע בגינה ולקוות ליבול דלועים.
קטניות למיניהן (עדשים בתמונה) אפשר להנביט במים ולהשתמש בהן כנבטים או לזרוע ולקבל שיחים קטנים. זה מה שקרה לזרעי החילבה ששכחתי בטעות בהשריה. העברתי אותם לאדנית והם צמחו יפה.
(חילבה)
לקריאה נוספת:
http://wakeup-world.com/2012/10/15/16-foods-thatll-re-grow-from-kitchen-scraps/
מזכיר לי ניסויים שעשתי בתור ילד – למרבה הצער עם צמחים פחות מעניינים. אני מאשר את חוסר החיבה של הכורכום לקור. שלי לא התאושש עדיין ממכת הקור שהוא חטף בתחילת החורף.
אצלי הג'ינג'ר אף פעם לא החל לנבוט. הרקבון תמיד הגיע קודם.
יש עוד סיכוי שהוא יתאושש עם בוא האביב, אם עדיין לא קברת אותו.