חצימחוני

לצמחונית שלי קדמו שתי צמחוניות. אני לא יודע למה, ככה יצא. כל השנים האלה עם השיחות על צמחונות וכל הבישולים נטולי הבע"ח לא שינו את הרגליי הקולינריים. יצאתי מהאדישות שלי לפני כמה חודשים כשאנונימוס פרסמו את התמונות המזעזעות של התעללות עובדי המשחטה בבעלי החיים שמגיעים אליה למצוא את מותם. זו היתה המשחטה הגדולה שמספקת בשר למסעדות רבות וידועות ולאטליזים מפורסמים, ביניהם זה שנהגתי לקנות בו דרך קבע ולהמליץ עליו לחבריי. מה שגארי יורופסקי לא עשה עם כל ההרצאות והפרובוקציות ארוכות השנים שלו, הצליחו אנונימוס לעשות לי בכמה דקות של הצגת המציאות הבלתי נסבלת. בלי להרביץ, בלי לקלל ובלי להטיף מוסר, הם הראו לכולם מה קורה באמת.

ידעתי שיש משחטות, ידעתי שהורגים שם בעלי חיים כדי שנוכל לאכול אותם וידעתי שמגדלים אותם בשביל כל זה. מה שלא הייתי ער אליו הוא הסבל המיותר שעוברות החיות בדרכן לצלחת. אין שום סיבה לסבל הזה. הבנתי שאני לא מוכן להיות חלק מהמכונה הזאת. לאכול בשר זה משהו אחד, אבל להיות שותף להתנהגות לא מוסרית (ולא משנה כמה רחוק אתה מהגיליוטינה), זה סיפור אחר לגמרי. זו אחריות שאני לא רוצה על הראש.

לא הרבה אחר כך הגיעו התמונות המחרידות ממשחטת העופות. קשה להשאר אדיש, לא נכון להשאר אדיש. בערך באותו הזמן הגיע האוסטרלי לביקור וכל הגישה שלו למקומנו בעולם עשתה עלי רושם רב. המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היתה שבטח מסובך לו, אבל אם מספיק אנשים ישאלו במסעדה מאיפה הגיעו הבשר והגבינות, אולי תתפתח ההבנה שזה משהו חשוב.

אני לא מתכוון להתחיל להטיף ולהפיץ את המשנה, רק מספר, כדי לא לשעמם. אני חושב שפשוט התבגרתי. היה לי נח להתעלם ממה שברור מאליו, לשים ידיים על האזניים והעיניים ולהמשיך כאילו כלום. שמעתי סיפורים של הצמחונית והחכמתי, אבל לא עשיתי שום דבר עם המידע הזה. אני לא צופה טבעונות באופק, אבל בהחלט נכרת כבר עכשיו הפחתה משמעותית בכמויות המוצרים מן החי שאני צורך בעצמי ומצריך את האינדיאניות.

לא חייבים להפסיק, אבל כן אפשר להשתדל להיות קצת יותר בסדר עם הסביבה ולברר מהיכן הגיע המזון שלנו לפני שאנחנו נוגסים בו. לא מסובך.

עכשיו נשאלת השאלה, איך אני מספר את זה לחברים שלי?

לקריאה נוספת:

פוסט מרתק של The Flying Pork נגד הטבעונות הדמגוגית והאמונה העיוורת