רגלת הגינה – רג’לה, בשבילכם

מאת עודד ~ 14 באוגוסט, 2014. בקטגוריית: מאכלי מצור.

אמש לח אחד חזרה האינדיאנית הגדולה מבית הספר הזה שלה, איפה ששולחים את כל הילדים הקטנים שתכנסנה בהם מעט בינה ודעת, עם קבוצת עלים וענפים בידה. אחד אחד היא הציגה אותם בפני בשמותיהם וספרה לי שלמדה עליהם בשיעור מדעי הסביבה. את אחד הירוקים לא הכרתי בשמו, רְגֵלַת הגינה. התייעצתי עם קריספיל ועם עוד כמה אתרי מורשת וגיליתי שאפשר לאכול את הירוק הזה. בילדותי החקלאית למדתי לזהות את הרגלה (ובערבית: רִגְ'לֶה/בָּקְלֶה/פרפחינה) כעשב שיש לעקור בזהירות, כי כל עלה שלו ישתרש ויצמיח עשב חדש, אבל מאז שהכירה לי אותו האינדיאנית כאוכל, אני רואה אותו בכל מקום ורק חושב מה לבשל אתו. נסים קריספיל כותב על הרג'לה שהיא נחשבת לאחד מצמחי הסלט המשובחים וגם כצמח מרפא שתרופתו יעילה מאוד לחולי צפדינה, אז אם הילד חוזר פתאום עם צפדינה מהגן, לא עלינו, תנו לו לאכול רגלת הגינה.

rigle5

(רג’לה בתחנת הרכבת בירושלים)

טעמתי את זה טרי. אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל זה לא טעים, יש לזה טעם ירוק. היה לי ברור שצריך לטגן את הרג'לה ונזכרתי במתכון שקבלתי פעם מאיש יקר בשם עָבֶּד, אללה ירחמו, ובשמו המלא, עבד-אלחלים מחמד חסן זועבי. המתכון עסק במקור בחוביזה, אבל הוא מתלבש טוב מאד גם על רגלת הגינה. את עבד הכרתי במילואים במקום מרתק בגלבוע, מלא בצמחי תבלין וירקות אורגנים. הוא היה כבן 70, אם אני לא טועה, איש חם ונעים הליכות שהיה מורה לעברית בעברו. היו לנו שיחות ארוכות על צמחי מרפא, עברית, ערבית וכמובן, אוכל. את אשתו לא הכרתי, אבל בחודש ההוא היא היתה שולחת אתו ארוחת צהריים גם בשבילי והיינו יושבים יחד, אוכלים ומשוחחים. כשהגיע הזמן להפרד חבקתי אותו לשלום ולצערי לא נפגשנו עוד.

 

סלט חם של רגלת הגינה (רג'לה)

אמל"ח

בצל, קצוץ גס

זר טרי של רגלת הגינה, קצוץ גס (לא חייבים להפריד לענפים דקים ועבים)

קורט קינמון

מ"פ

מיץ לימון טרי

 

תו"ל

מטגנים את הבצל על שמן זית עד שהוא משחים.

מוסיפים את הרג'לה ומטגנים קלות, עד שהיא מאבדת מעט מנפחה.

(תפסתם אותי, יש פה גם עגבניות מיובשות)

מתבלים בקינמון ומ"פ ומאזנים במיץ לימון לפי הטעם.

אוכלים חם.

התערובת הטעימה הזו יכולה להיות גם מלית של בורקס.

 

הגינה האקולוגית 

eco garden

את שיעורי מדעי הסביבה מבלים ילדי בית הספר בגינה האקולוגית, שטח לא קטן בתחום בית הספר שמוקדש לסביבה. אני נהנה לבקר בו בכל הזדמנות ולשמוע מהגדולה על מה היא לומדת. הגינה מחולקת למספר פינות: ערוגות קבוצתיות לגידול ירקות אורגנים, גינת פרפרים, גינת ציפורים, הר פסולת שהפך לעמדת תצפית, גינת צמחי תבלין עם סככת ייבוש תבלינים, פינת בניה אקולוגית, מטבח תחת השמש, בוסתן עצי פרי, עמדת קומפוסט, חממה ומשתלה ופינת צמחי בושם.

fibonacci1

(בניה מחומרים ממוחזרים בפינה שמוקדשת ללאונרדו פיבונאצ'י)

בקצה הגינה הוצבה תיבת קינון של בזים מצויים (הדברה אקולוגית). במהלך השנה ראינו שהתיבה מיושבת ואף חזינו באמא בזה צדה לטאה ומביאה אותה לגוזלים ועל הדרך רבה עם כמה שכנים סיקסקים חצופים.

 גינה אקולוגית ורגלת הגינה

(רג’לה על המדרכה, בשדה כותנה, בתחנת דלק ובכניסה לחדר מורים)

עוד על רגלת הגינה:

בכתבה של שרי אנסקי

באתר גאמנון

באתר צמח השדה

באתר צמחיית ישראל ברשת 

 

 

אז מה היה לנו שם?

סלט חם של רגלת הגינה (רג'לה)

אמל”ח

בצל, קצוץ גס

זר טרי של רגלת הגינה, קצוץ גס

קורט קינמון

מ"פ

מיץ לימון טרי

 

תו"ל

מטגנים את הבצל על שמן זית עד שהוא משחים.

מוסיפים את הרג'לה ומטגנים קלות, עד שהיא מאבדת מעט מנפחה.

מתבלים בקינמון ומ"פ ומאזנים במיץ לימון לפי הטעם.

אוכלים חם.

תגובה אחת על רגלת הגינה – רג’לה, בשבילכם

  1. דני

    מתסכל מאוד, כי עד עכשיו לא הצלחתי לאתר את הירק הזה למרות היותו נפוץ כ"כ. בצורתו הירוקה יש לו אכן טעם מאוד לא מרשים. המתכון הזה מוכר לי מהחוביזה. מוצלח. צריך רק להקפיד להשחים את הבצל כהוגן.

הוספת תגובה