מילים מילים טובות על דלידה

מאת דני ועודד ~ 20 ביולי, 2014. בקטגוריית: ביקורת מסעדה.

שמענו שלאחרונה יש פריחה בחיי הלילה של שוק לוינסקי ושבאחד מרחובותיו פועלת "חמארה אירופאית" הקרויה על שם הזמרת המצריה-איטלקיה המפורסמת דלידה, אשר עשתה קריירה מרשימה בפריז. כאשר קיבלנו הזמנה לבקר במקום היינו קצת ספקנים. מקום של צעירים עם תעודת זהות כזאת מבטיח בדרך כלל אלכוהול יקר ואוכל גרוע. עיון בתפריט גרם לנו להחליט לתת צ'אנס, וטוב שעשינו זאת, כי בילינו בדלידה ערב מענג מאוד, חרף "בומים" רחוקים בשמי היירוט האקטואליים.

לפעמים דווקא מי שמכריז על עצמו כאקלקטי וכמתפזר לכיוונים רבים יוצר בסופו של דבר יצירה ברורה וחדה. כנראה שזה סיפורו של השף דן זוארץ. סיפרו לנו שהוא מנגן ומתקלט מעבר לעבודתו כשף וכי הבישול שלו דומה לתקלוט שלו. יחד עם זאת, אחרי שטעמנו מספר מנות שלו (למרות שהיינו אורחי המקום, קיבלנו מנות כמו שמקבל כל אורח) הבנו שיש כאן כשרון לא קטן. מהמידע שאספנו ראינו שמבליטים דווקא את היצע האלכוהול הייחודי של דלידה. לא מדובר במשקאות יוצאי דופן, אלה בצורת ההגשה. רוב המשקאות שאינם יין מוצעים או בכוס פשוטה של 220 מ"ל, או בקנקנים של חצי ליטר וליטר. כלומר, כאן לקחו את קונספט החלוקה שנפוץ אצלנו בעיקר בתחום האוכל, והרחיבו אותו למשקאות. שוב, כל זה לא נשמע מבטיח, אבל כשישבנו בחצר הפנימית של דלידה זה עבד בשבילנו לא רע. פתחנו עם ליטר פאולנר קצת יקר, 75 ₪), המשכנו עם שני קוקטיילים שהיו מעט מימיים וסיימנו עם חצי ליטר גולדסטאר (28 ₪). בין לבין, רותם המלצרית החביבה, מזגה לנו פעמיים צ'ייסרים של אפרול וודקה, כמו גם לשולחנות שסביבנו.

IMG_2929d

החצר הפנימית צרה למדי, אך אינה צפופה. האווירה בה שכונתית כהוגן ולכך תרמה נוכחותו של חתלתול ג'ינג'י קטן, שלדברי רותם החליט באמש הקודם לאמץ את המקום. המאווררים הנחושים עוזרים להנעת האוויר ולפיזור יעיל של עשן סיגריה אקראית.

כאמור, במבט ראשון התפריט של דלידה לא נראה מרשים במיוחד, אבל בעיון מעמיק מתברר שיש בו כמה מנות מעניינות מאוד, כמו מנות שהן לכאורה ידועות ומוכרות, אבל נעשות כאן בצורה שונה ועם חומרי גלם מעניינים, שחלקם מגיעים משוק לוינסקי הסמוך (תבלינים מחבשוש, בצק פילו של פנסו) ומן העיר העתיקה בירושלים (יוגורט מיובש). השף גר בקרבת מקום ומכיר היטב כמה מבתי המסחר בשוק.

כל חמארה שמכבדת את עצמה מכבדת את מבקריה במאזט קטן על חשבון הבית. כאן המאזט הורכב משעועית גדולה מתובלת בגרגרי כמון. היה טעים, אך קשה היה להפסיק לנשנש. אחרי ששמענו על מיוחדי היום ואחרי שהתלבטנו, הזמנו.

IMG_2930d

מנת פתיחה קלאסית היה קרוסטיני סרדינים, פלפל צ'ומה ולימון כבוש (23 ₪) – ביום ביקורנו אזלו הסרדינים בים והחליף אותם פילה בורי כבוש. אהבנו את ההצעה, לקחנו והיה חביב מאוד. הממרח החריף תוקף את האף ו"מכניס פלפל" למנה המאד-טפאסית הזו.

IMG_2932d

רביולי שרימפס וסרטנים (49 ₪) – ציפינו לרע מכל, כי רביולי זו מנה שמסעדות רבות מתמחות בלהרוס ועוד עם פירות ים. הרביולי עצמם היו מאוזנים היטב: מילוי עדין שלא ניכר בו טעמם של פירות ים קפואים, ומעטפת בצק דקה ונגיסה (אם כי עודד ציין שהפינה שהוא נגס היתה נגיסה מדי). הרביולי נחו על מצע של ציר סרטנים ופסטיס וקושטו בעלים ירוקים וברוקולי (שיש לציין שדני אכל את כולו בלי להתבייש). בגלל האפלולית היה נדמה כי במנה היו ארבעה רביולים, אבל בפועל היו שלושה. הרביעי היה חלמון כבוש, אשר כשפצענו אותו תוכו הצהוב ניגר אל תוך הרוטב. עם סיום המרכיבים המוצקים של המנה דני לא יכול היה להתאפק ושתה את הרוטב שנותר בצלחת עד תום. זו היתה מנה שהפגינה היטב של יכולותיו של השף.

ממנת המיוחדים בחרנו מטבע הדברים רייט שפונדרה (42 ₪). את מנת הביסטרו הצרפתית המקורית הזאת מכינים מבשר חזיר מומלח שמבושל באיטיות בשומן, מקורר ומוגש בטמפרטורת החדר. כאן התעלו על המקור. בשר השפונדרה עבר בישול ארוך, פורק והוגש חמים עם תוספות נפלאות: חמאה רכה, חרדל, ממרח פלפל צ'ומה וחסה מוחמצת (!). שוב, מנה גאונית בפשטותה, אשר דורשת הרבה עבודה והבנה של מרכיבי היסוד. המנה מגיעה עם לחם מעולה שתומך היטב ברוטב. לדברי דני, זו פשוט מנה חכמה מאד.

סמבוסק זנב שור (45 ₪) נדף ריחות נפלאים של חמאה. הבצק אכן היה חמאתי כהוגן, אבל אז טעמנו את המילוי והבנו. גם כאן הראה השף מה הוא יודע לעשות עם בשר בבישול ארוך. למילוי היה טעם בצלי אשר העלה אצל עודד זכרונות ילדות חזקים. גבעול רוגלת הגינה שהונח על הסמבוסק גם הוא הפתיע אותנו, אבל הופתענו גם מההגשה בציר בשר עם כף נדיבה של קרם פרש, שגם הוא מוכן במטבח המסעדה. מנה נפלאה!

IMG_2950b

לסיבוב הבא הזמנו כנאפה עיזים וטלה (49 ₪). יש להודIMG_2947bות שציפינו לנוכחות בולטת יותר של גבינת עיזים, אבל היתה זו מנה נחמדה. מן המאזטים הזמנו מנה מסקרנת בשם ברולה פלפלים חריפים ופטה (21 ₪). מהרבה בחינות היתה זו המנה המפתיעה ביותר של הארוחה, מנה שהדגימה היטב את האקלקטיות של השף – אקלקטיות שבסופו של דבר יוצרת סגנון ברור ומרשים. מדובר בדיסקית פטה ופלפל אדום חריף טחון, אשר מקורמלת מלמעלה עם סוכר, בדומה למנת הקינוח הקלאסית. גם עם מנה זו מגיע לחם הבית וכאן הוא לא רק מתאים, אלא גם חיוני. זו אינה מנה לרכי הלבב והיא אינה מנסה להתחנף לסועד. היא חריפה כהוגן. יחד עם זאת, זהו מאזט גאוני שמשלב חריפות עם מתיקות. הלחם, הקרמל והגבינה ממתנים את החריף וסך כל הטעמים מושלם ומענג במיוחד.

לצערנו, בשלב זה לא נותר לנו מקום למנה אחרונה, למרות שמצאנו בתפריט כמה מנות מעניינות.

IMG_2952d

בדרכנו החוצה ניגשנו ללחוץ את ידו של השף אשר סיפק לנו חווייה קולינרית שלא חווינו כמוה זה זמן מה. לזוארץ יש רעיונות יוצאי דופן ועל אף תאורי המנות בתפריט, אתה לא יודע למה לצפות וזה נהדר. סיימנו את הערב בסיבוב ערבית קטן בלוינסקי והתרשמנו ממקומות הבילוי שפועלים באזור. אין ספק שדלידה מהווה תרומה משמעותית לפריחת המתחם. נותר לנו רק לאחל לבעלי הבית שעובדי העיריה יגיעו בקרוב אל הים ושתעלת הבלאומילך שעל סף דלתם תתמלא ותהפוך את לוינסקי לונציה של המזרח התיכון.

שימו לב, בימים ראשון-חמישי בין השעות 18:00-20:00 כל תפריט האוכל במסעדה פרט לקינוחים בחצי מחיר, בהחלט מבצע שווה!

 

 

דלידה

זבולון 7, תל אביב

3 תגובות על מילים מילים טובות על דלידה

  1. adir_plus3

    אחלה מקום שבעולם.. המנות מעולות, בייחוד מאכלי הים.
    השילוב בין זה לבין האווירה ה"שכונתית", כמו שהגדיר את זה אחד המבקרים ברסט, די עושה את ההבדל מבחינתי.

    אחזור לשם בשנית

  2. עודד

    גם אני. אני מקווה בשבילם שהאזור יתפתח. יש הרבה פוטנציאל.

  3. אמיתי

    כתיבה נפלאה, נשמע מקום מעניין.

    יש רק בעיית אמינות קלה בסוף – כולם יודעים שלקינוחים יש קיבה נפרדת, אז לא יכול להיות שלא היה לכם מקום לקינוח!

הוספת תגובה