פאב מקלט

בכל מתחם שופינג צריך, לעניות דעתי, להיות מקום מפלט לגברים. כלומר, מקום קריר עם בירה ובלי תאי מדידה. כמה מהנה יכול להיות מסע קניות באמצע יום חול, אם אתה לא צריך להסתובב בין החנויות, אלא רק להתמקד בבירה שלך ולהרגע. ואת, יקירתו, לא צריכה לדאוג לו, לסבול את הקיטורים שלו ולנחם אותו שעוד מעט הולכים כבר. חברי אותו לאינפוזיית בירה. זה מוצלח כמו בייביסיטר, רק שלא צריך לעשות קודם ראיון עבודה ואת לא נשארת מודאגת שאוכלים לך דברים מהמקרר.

שוק מחנה יהודה מספק מענה איכותי למצוקה. כל מי שאִשתם בקניות, שעייפו והיו רוצים להשיב מעט את נפשם, יכולים להתיישב במהלך היום בחמישה במאי, בסירטאקי או לפעמים בשוקא, אם פתוח, ולשתות פת שעורה מותססת. בשלושת האואזיסים הללו (אליהם אני מקווה לצרף עוד בפעמים הבאות) נעים לשבת, השרות חברותי והאווירה אטמוספרית. כך ביליתי בשבוע שעבר, עת צמחוניתי היקרה צבאה על חנויות הבגדים והפיצ’פקעס.

 

חמישה במאי

(כל שעה היא שעה שמחה)

זה המקום בו אני מתחיל בדרך כלל את סיבוב הבירות בשוק, כי זה ללכת על בטוח. כוס בירה גדולה (קצת פחות מחצי ליטר) של פרציסקנר הבווארית עולה 29 ₪, בדומה למחיר של לפני שנה, כפי שדווח אז דני.

שני דברים מעניינים בתפריט משכו את עיני. האחד, הוא לאפה של בטטה אפויה עם טחינה גולמית וגרעיני דלעת. נשמע טעים. השני, הערה שאהבתי בסוף התפריט: “אפשר לבקש בלי כוסברה”. יפה. על אף שאני אוהב מאד את הירק הבעייתי הזה, נחמד מצדם להציע למי שלא אוהב להמנע ממנו.

 

(צודקת, שופינג זה מעייף)

 

סירטאקי

IMG_7972b

זה ביקורי הראשון במקום ועוד אחזור לשם. הצמחונית הצטרפה אלי ושתינו עראק תאנים ועראק תמרים, האחרון מצא יותר חן בעיני. זה העראק שנולד ירושלמי והיום הוא ירדני, נפגשנו לראשונה בדוכן בטכניון. עם אלו אכלנו מטיאס ועלי גפן נהדרים. עם הדג הכבוש הגיעו שלוש פרוסות לחם, כל אחת ברוחב שתי אצבעות, כמו שצריך.

כוסות העראק יצאו קפואות מהמקפיא וזה נפלא לטעמי, אני יכול לספור על פחות מיד אחת את מספר המקומות בהם יצא לי לקבל הגשה כזו. מחיר חצי ליטר גולדסטאר מהחבית עולה 21 ₪, בדיוק כפי שהיה בסביבות הפתיחה, לפי דיווחו של סוכן החרש שלנו. הקפה, משקה חם שכמותו, מגיע בכוס חמה ובנדיבות.

 

                                                                                    (מהם תראו וכך תעשו)

 

שוקא

טרם יצא לי לאכול שם. המטבח של המקום הוא בעיקר טוסטר אובן ומעניין לראות מה יוצא ממנו. זה המקום היחיד בו מזדמן לי לשתות את סטאוט שיבולת השועל של מבשלת שפירא המוצלחת, ועד עכשיו זה קרה רק בימי שישי. לא הצלחתי להשיג את לוח זמני הפתיחה ואינני זוכר כמה עלתה הבירה, סליחה.

 

ועוד קצת שוק:

פטריות

שוק

(שימו לב לשני השלטים: שטוטה ופטריות פרוצ’יני. האחד אינו שגוי, אבל נראה כך, השני שגוי אבל קל לפספס)

פורסם בקטגוריה ביקורת אלכוהול, ביקורת מסעדה, בירה במחיר שפוי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

One Response to פאב מקלט

  1. מאת דני‏:

    אני שמח לאשר את כל מה שכתבת מתצפיות לאורך זמן. יש להדגיש שוב את האוכל המוצלח מאוד של 5 במאי. לא ברור איך הם עושים זאת במטבחון הצוללת שלהם. האוכל שלהם נהיה מעניין אף יותר ביום ראשון בערב, כאשר הם עושים ארוחת דגים ברחוב המקורה של השוק.
    שוקא הטרנדי פתוח בד"כ רק החל מ-9 בערב והופתעתי לשמוע ממך שהם פתוחים ביום שישי בצהרים.

השאר תגובה