יומני מחניודה 9: פריז של המזרח התיכון בשוק

מאת דני עוזיאל ~ 7 בינואר, 2014. בקטגוריית: ביקורת, ביקורת מסעדה, מדריכים, שווקים.

IMG_7807

 

ישנן אגדות רבות על שוק מחנה יהודה ורובן קשורות למוסדותיו הותיקים. בחודשיים האחרונים היינו עדים להיווצרותה של אגדת שוק חדשה. אחת הברווזות המכוערות של השוק הפכה במעשה קסמים לברסיכה (ברבורה+נסיכה – נשמע קצת כמו שם של דג בריכה) ולמועמדת מובילה לתואר המסעדה האלגנטית ביותר של השוק.

כל ותיקי השוק זוכרים את מאפיית חבה, אשר פעלה במשך שנים רבות מכוך רחב אפל ומלוכלך על רחוב יפו, בדיוק ליד תחנות האוטובוס. זו היתה התחנה הסופית שלי בד"כ כאשר הייתי הולך לשוק. שם הייתי קונה מאפים מתוקים, לעיתים בורקס עתיק כלשהו, ולחם.

לפני זמן מה שמתי לב שהמאפיה נעלמה ובכוך המרוקן מתבצעים שיפוצים רחבי היקף. חשבתי לתומי שהמאפיה עוברת סתם שיפוץ שנדרש כבר שנים. בעוברי ברחוב יפו כמה שבועות לאחר מכן ראיתי שהשיפוץ הושלם והמקום נפתח מחדש. הצצה ראשונית העלתה קמטים במצחי. ראשית, השלט הנוצץ עם השם "טרטוריה חבה". טרטו-מה? חבה? שנית, החזית החדשה הזכירה יותר בית קפה פריזאי מאשר את מערת המסתור של בן-לאדן בטורה בורה. החלטתי להיכנס ולראות את הפלא מקרוב. עברתי את המפתן ולסתי נשמטה עד הרצפה. מאז למדתי שכמו במקומות רבים אחרים בשוק, גם כאן הדור הצעיר של משפחת חבה נטל את העניינים לידיים והחליט להתאים את העסק המשפחתי למצב החדש שנוצר בשוק. בעלי הבית גייסו למשימה שורת מומחי קולינריה וכן מעצבת מפונפנת מת"א, והתוצאה ניכרת היטב לעין. חוץ מן העיצוב המרהיב, הסחורה נראית אטרקטיבית ביותר: שלל מאפים טריים, סלטים מעניינים, פסטות טריות, בקבוקי בירות בוטיק, יינות מהרי יהודה וגולת הכותרת מבחינתי: ויטרינה עם עוגות מרהיבות עין. הכל מוצג בצורה מושכת עין ובניקיון מבהיל. מלצרית נחמדה נגשה אלי כולה חיוכים. היו לי תכניות אחרות, וחוץ מזה, לאור הניקיון והסדר המופתי הרגשתי קצת מלוכלך, אז ברחתי החוצה כשאני ממלמל מילים לא ברורות.

חבה1

לצערי לא יצא לי לשבת עדיין בטרטוריה החדשה, אבל ליקטתי רשמים מעדת ראיה ושמיעה שאכלה שם ארוחת בוקר בהמלצתי. כמו אצל רבים וטובים, גם ידידי ומכרי מתחלקים לשניים: אלה שניתן לסמוך על שיפוט דעתם בנושא אוכל, ואלה שאם  הם מספרים שנהנו במקום מסוים, שומר נפשו ירחק (כמו שני החביבים שהעלו את "עזורה" ו"צ'וצ'י" לרמת מסעדות חובה ברמה הארצית). 

חבה2

מובן מאליו שהעדה שלי שייכת לסוג הראשון. היא הזמינה קרוק מדאם – מנה צרפתית קלסית שהגיחה לאחרונה בקול רעם אל סצנת בתי הקפה הישראלים. בגלל מגבלות הכשרות, אצל חבה לא מוסיפים את פרוסת השינקיין שבמאכל המקורי. יחד עם זאת, החלה הקלויה וגבינת האמנטל היו באיכות מצוינת וביצי העין שעל המנה הגדולה נעשו בדיוק רב, כך ששפע חלמון נזל על הלחם עם פציעתו. המנה היתה גם נדיבה מאוד בגודלה. עם המנה הגיע סלט קטן של עלי רוקט טריים. הארוחה, שעלתה 60 ש"ח, כללה קנקן קטן של מיץ תפוזים שנסחט במקום והפוך קטן. הסועדת מדווחת שכל מרכיבי הארוחה היו מעולים, שהשירות היה מצוין ושהיה נעים מאוד לשבת במקום.

IMG_7806

בעולם אידיאלי הפוסט היה מסתיים כאן וכולנו היינו הולכים לישון, אולם יש טוויסט בעלילה. אותה סועדת החליטה שלא עוזבים שדה מערכה מבלי לקחת משהו הביתה. היא בחרה בטארטלט ליים ובזיליקום (24 ש"ח). פעם בחבה היינו מכניסים את הקניות לשקיות פלסטיק צבעוניות של השוק ובא לציון גואל. כיום המוכרים אורזים את המאפים בקופסא מעוצבת וממותגת. IMG_7805 פתחנו את הקופסא בבית ושמנו את הטארטלט על צלחת. סקירה חזותית העלתה ממצא מעניין. בניגוד לרוב טארטי הלימון שמוצאים שם בחוץ, אצל חבה בחרו שלא להקציף את החלבון שנותר אחרי הכנת המלית ומריחתו על גבי הטארט לפני ההכנסה לתנור. כאן הכינו מהחלבון נשיקות מרנג המשמשות לקישוט הטארט לאחר סיום הכנתו. שלב הטעימה הביא ממצא חשוב נוסף: הטארטלט הזה הוא אחד הטובים ביותר שטעמתי אי פעם. טעמו העדין של הליים ניכר היטב במלית וכן טעם הבזיליקום ששימש לתיבולו. המלית לא היתה מתוקה מדי והיא ישבה היטב בתוך קלתית מושלמת של בצק פריך. קשה להאמין ששלמות צרפתית כזאת הגיעה משוק מחניודה.

IMG_7809

  החתול כלול במחיר 

שימו לב שלמסעדה/קפה יש ארבעה אזורי ישיבה: בפנים, בפנים בקומה השניה, בחזית והמרשים מכל לדעתי, מאחור. אזור הישיבה האחורי נמצא בחצר פנימית שנקראת השוק הגרוזיני והוא צמוד לאזור הישיבה של הקזינו דה פריז. ביום הישיבה כאן עשויה להיות מייגעת במקצת בגלל הבלגן ששורר בחלק זה של הכיכר, אבל יש לי תחושה שבערבים נעימים, לאחר שהשוק משנה את פניו, החצר תהפוך ללהיט.

למי שמתגעגע למאפיה הישנה, ממול וקצת בכיוון מרכז העיר פועל סניף הנוסטלגיה של המאפיה. מדברי המלצרית שקיבלה את פני, הבנתי כי בשבועות שלאחר הפתיחה היה צורך לשלוח לשם לקוחות ותיקים רבים שלא הבינו לאן נעלמה המאפיה החביבה עליהם.

IMG_7869

  סניף הנוסטלגיה. דומני שראיתי שם אפילו את המוכר הותיק של הסניף הישן

כתבות בנושאים דומים:

מיסיה הרצברג
יומני מחניודה: "השתכנזתם!"
טסט חוזר

הוספת תגובה