ולקינוח, פואה גרה

מאת דני ועודד ~ 25 בנובמבר, 2013. בקטגוריית: ביקורת, ביקורת מסעדה, בשר, גבינות.

IMG_7703

אחד התענגות הקולינריים הפשוטים ביותר להגשה היא פלטה של גבינות או/ו מעדני בשר. יחד עם זאת, הכנתם של מוצרים אלה אינה פשוטה ולכן רוב חובבי הז'אנר יסתפקו בקנייתם במעדנייה והגשתם לשולחן כשהם ערוכים כמו במסדר. למרבה הצער, אין בישראל מסעדות רבות המציעות פלטות כאלה ורוב המעדניות המוכרות את המוצרים  אינן מאפשרות ישיבה ואכילה במקום.

כשקיבלנו הזמנה לדגום את המעדניה גורמה שופ בתל אביב היינו סקרנים מאוד לראות איך מיישמים מודל של מעדניה שגם מתפקדת כביסטרו. יש להודות כי ההצהרה על כשרות מוצרי הבשר הפילה מעט את רוחנו. בכל מקרה, החלטנו כי המקום מצדיק הגעה לסיוט החניה של צפון אבן גבירול.

IMG_7699 IMG_7704

 

היסטוריה על קצה הבאגט

מיכאל רפאל עלה לארץ מצרפת ועד מהרה גילה שישראל זה לא צרפת. הטעמים החביבים עליו חסרו לו ולכן החליט לייבא אותם בעצמו ולשם כך פתח את Le Gourmet Shop. החנות קיימת מאז 2003, נצח במונחים תל אביביים. למרות שהיא משדרת צרפתיות, בגלל מגבלות הכשרות חלק גדול ממרכולתה מיוצר בארץ או מיובא מצרפת ואיטליה.

 

IMG_7708

בֹּא'נה, פטיט…

לפתיחה, קיבלנו צלוחיות עם לבבות ארטישוק צלויים נפלאים מאיטליה, עגבניות מיובשות בשמן זית, צימוקי עגבניות שרי וזיתים מעולים.

היות ושנינו חובבי מעדני בשר, החלטנו להזמין פלטת בשרים שלא הופיעה בתפריט, אם כי נמסר לנו שאין בעיה להזמינה. הפלטה כוללת כ-200 גרם בשר ועלותה 79 ₪, מחיר זהה לארבע פלטות הגבינות השונות המוצעות בתפריט. את רובם המכריע של מעדני הבשר מייצרים במפעל הבשר של משפחת לבקוביץ', אשר עסקה בכך בצרפת והעלתה את עסקיה עם עלייתה לישראל. במעדני הבשר הכשרים של משפחת לבקוביץ' נתקלנו לראשונה בפאב הירושלמי, קזינו דה פריז. חלק מן המוצרים הרשימו אותנו אז וחלק פחות. הקושי העיקרי נובע מהיכרותנו עם הדבר האמיתי, מעדני בשר שלא ממין ישראל וטעמם הנפלא.

IMG_7719

בגורמה שופ זכינו לדגום קשת רחבה של מוצרים ויש להודות כי הפעם התרשמותנו היתה רבה יותר. למרבה ההפתעה, פסטרמת הודו, אשר נוטה בדרך כלל ליבשושיות ואנמיות קיצונית במחוזותינו, היתה טעימה מאוד. עוד התרשמנו משני סוגי מעדן מחזה אווז (אם כי, עם מוצר נהדר זה קשה לפספס), ממעדן אנטריקוט, שלכל פרוסה ממנו היה טעם שונה, מסלמי מפולפל עשיר טעמים ומפסטרמת עוף עסיסית ביותר, בעלת מרקם שהזכיר פרשוטו. אם כן, מסתבר שעם מאמץ וידע ניתן להכין מעדני בשר כשרים וטעימים. בנוסף, מנת פלטת הבשרים היא תצוגה יפה ומענגת חך של הבדלים בין טעמים ומרקמים של בשרים שונים. נמסר לנו כי לקוחות קבועים נוהגים לקנות פה נקניקים לסנדוויצ'ים של הילדים.

סביב הפלטה ניהלנו דיון לגבי המחיר. על פניו ובמבט ראשון המחיר נראה גבוה. יחד עם זאת, עם הפלטה מקבלים סלסלת בגט שניתן למלא מחדש ללא תוספת מחיר, חרדל, מיונז וקורנישונים גדולים. לעניות דעתנו, פלטה כזאת יכולה לספק ארוחת צהרים גדולה לאדם בודד ולספק ארוחה קלה וטובה לשניים. זאת, יחד עם מחירה הנוח של כוס יין (15 ₪), מספקים עסקה לא רעה בכלל בסופו של יום.

IMG_7712 IMG_7725

בין לבין ניסינו לברר כיצד מסתדרת כשרות המקום (הוא סגור בשישישבת) עם הגשת פלטות בשר וגבינה באותו מקום וללא מרווח זמן. נאמר לנו שהוחלט שלא לערבב חלב ובשר על אותה צלחת, אבל שאם מישהו רוצה, לא ימנעו ממנו לאכול אותם בנפרד ואחד אחרי השני. לגיטימי בעינינו.

 

IMG_7721

תוך כדי נשנוש מן הבשרים קיבלנו טעימה של סלמון מעושן, שעליו גאוות הבית. הסלמון היה עדין ביותר בטעמיו. עודד תיבל אותו מעט בפלח הלימון שהוגש לידו. דני בחר לדגום אותו כמות שהוא על בגט.

 

IMG_7697 IMG_7724

היות ובשלב זה די שבענו, ביקשנו לדגום בתור קינוח שלוש גבינות מן המבחר הגדול. קיבלנו ברי צרפתית, גבינה כחולה בנוסח סטילטון של מחלבת שירת רועים מקיבוץ רשפים וגבינת עיזים עם כמהין מאותו מקור. הברי היתה צעירה מאוד וחמאתית. הכחולה הרשימה בניחוח הנפלא ובמגוון הטעמים האופייני לגבינה מסוג זה. ריחה נישא למרחוק ועודד נשבה בקסמיה. נדיר מאד למצוא בארץ גבינה חזקה כל כך ונפלא שלא מפחדים לייצרה כאן. גבינת העיזים עם הכמהין היתה המרשימה ביותר. היה לה ניחוח כמהין אדיר שגרם לנו לרחרח אותה ללא הפסקה. בחינת הכמהין שבאמצעה העלתה את האפשרות שמדובר בכמהין לבנות מן הנגב, אבל סביר שאנחנו טועים. בכל מקרה, מדובר בגבינת צאן חצי קשה די סטנדרטית, אשר שילובה עם הכמהין מעלה אותה לרמה בינלאומית. עם הגבינות הגיעו ענבים מתוקים למרבה ההפתעה, חמאה ואגוזים, שכולם ביחד עם היין, שאגב, היה קברנה סוביניון Gallician צרפתי 2009, פשוט, אך מספק את הסחורה, השתלבו היטב עם האוכל שעל השולחן ועם האווירה. ברקע התנגנו תווים צרפתיים ובוסה-נוביים שגרמו לנו להשען לאחור עם כוס היין ולגלגל את קצה השפם שמעל החיוך. הזמן הפסיק לרוץ כל כך מהר.

 

IMG_7727

Ce qui est pour le dessert?

את שיא השיאים הקולינרי מבחינתנו שמרנו לסוף. פטה כבד אווז עם כמהין שמייצרים במיוחד עבור החנות היה בעל מרקם גס במקצת, המאפיין את המוצר הביתי. יחד אתו קיבלנו ריבת בצל עם יין ופרוסות לחם כפרי, אולם העדפנו למרוח אותו על פרוסות קלויות של אותו לחם, אשר הגיעו עם הגבינות.  עודד אהב את הפואה גרה, אבל לדני הוא היה מלוח מדי. הוא ממליץ גם להקפיד יותר להבא בניקוי הכבד הגולמי מכלי הדם.

הפואה גרה שימש לנו מנה אחרונה ראויה לארוחה מהנה מאוד. הביסטרו של הגורמה שופ נעים מאוד לישיבה ומשדר איכותיות. יש הנאה רבה באכילה בתוך מעדניה, בין הויטרינות ומדפי היין והמוצרים האחרים. אפילו תנועת הלקוחות, אשר נמשכה כאן עד לשעת הסגירה ב-23:30 היתה מעניינת. למקום לקוחות קבועים רבים, מהם לא מעט דוברי צרפתית. לעומת זה, בזמן שהיינו שם, זוג שנכנס רק כדי להתרשם מהמקום ולטעום גבינה החליט להתיישב וליהנות מארוחת ערב.

IMG_7729

למחרת בתל אביב עבר דני בין מעדניות שוק הכרמל והצטייד במעדני בשר (לא כשרים) וגבינות כדי לקיים ארוחה דומה בבית. עכשיו רק צריך להתקין בפינת האוכל איזו ויטרינה בשביל האווירה ולקנות דיסק עם שאנסונים.

 

F I N

Le Gourmet Shop

אבן גבירול 148

תל אביב

 

למי מכם שעוד לא שמע, הפייתונים מתאחדים להופעה. הנה קטע שלהם על חנות גבינות:

image https://www.youtube.com/watch?v=PPN3KTtrnZM

כתבות בנושאים דומים:

בירה שפויה
עסקת שפויים
בווארי: מסעדה ב”מפעלי המנועים הבוואריים”

תגובה אחת על ולקינוח, פואה גרה

  1. אהרון

    לא מזמן, לפני 45 שנים בערך, גרתי ממש בבניין הצמוד. אז לא חלמו על מגוון כזה של גבינות ומטעמים. היתה גבינה צהובה העמק וטל העמק של תנובה כמובן, גבינה לבנה טיב טעם, שמנת 30%, לבן ועוד איזה משהו של תנובה.
    המטעמים היו, סרדינים, דג מלוח, דג כבוש, זיתים ירוקים ו…זיתים שחורים.
    איזה שינוי. האמת היא שזו היתה חנות בגדים אז למה שיהיה משהו אחר?

    בקיצור זה נראה מעניין, אפילו מזמין ויפה כתבתם.

הוספת תגובה