אין קרם בבוואריה

מאת דני ועודד ~ 2 באוגוסט, 2013. בקטגוריית: אוסטריה, ביקורת מסעדה, בירה, בירה במחיר שפוי, גבינות, גרמניה, חזיר, נקניקיות.

למדנו לראשונה על ביירן, הבראסרי הבווארי שנפתח לפני כשלושה חודשים בפינת הרחובות פרישמן וסירקין, מן הביקורת החיובית למדי של שגיא כהן. אנחנו מאוד אוהבים לקרוא את הביקורות שלו, אבל לדני היתה ביקורת קשה על הביקורת. ראשית, הוא לא הזמין בירה. מי נכנס למקום שמגיש אוכל גרמני ולא מזמין בירה, ולו רק כדי לקשט את השולחן? שנית, הוא סיפר שבאותו יום הגישו במיוחדים צלי שוק תחתון של חזיר ולמרות זאת, הוא בחר לנסות שני שניצלים. איך מוותרים על שוויינהקסה, מהמאכלים הנפלאים ביותר של המטבח הגרמני?! שמחנו, אם כן, לקבל הזמנה לבקר במסעדה ולבחון את הדברים הנכונים.

IMG_3443a

אחד הדברים המשעשעים ששמנו לב אליו הקיץ בעקבות שגעון גביע האלופות בכדורגל, היה האופן הלא נכון בו ישראלים רבים מבטאים את שם הקבוצה המינכנאית – ביירֶן מינכן במקום בייֶרְן. נו נו נו. סביר להניח שגם המסעדה סובלת תדירות מעיוות של שמה. ולמרות שמה, המסעדה מציעה מאכלים מחלקו הדרומי של המרחב דובר הגרמנית. ניתן למצוא מאכלים מדרום גרמניה (השפצלה למשל אופייני יותר למדינת המחוז באדן-ורטמברג), מאוסטריה ומשווייץ. לנו כמובן שזה לא מפריע. אדרבא, באזור זה ניתן למצוא מטבח מרתק ומאוד לא גרמני. בעלי המקום עשו סיבוב במסעדות באירופה והגיעו למסקנה שבישראל יתחבר הקהל לשניצלים, אפילו שישראלים לא אוהבים שמשחקים להם בשניצל של אמא.

(מימין, שולחן עם מבטא)

בשולחנות מסביבנו שמענו כמה זוגות בעלי מפטא מאוט ברוור שישבו ואכלו בנימוס, מאחורי הבר תקתק שעון הקוקיה ועל השולחן שלנו, במקום מלח ופלפל, מצאנו צנצנת חרדל עם כפית. מלצרית חרוצה תיזזה במעלה המדרגות מהמטבח הזערורי עם מגשים עמוסי בירה. זהו מראה שכיח בגרמניה, רק שהיא צריכה להיות גבוהה לפחות בראש ורחבה לפחות פי שתיים. ברקע התנגנה מוזיקה עממית בווארית שאינה בדיוק לטעמנו. לחובבי הז'אנר אנחנו ממליצים לצפות מדי בוקר בדיווח של ערוץ Sat3 על התנאים באתרי סקי שונים באלפים. זו בדיוק המוזיקה שמתנגנת בביירן. מדי פעם נשמעו גם שלגרים גרמניים, שגם הם לא ממש לטעמנו. אם היו מנגנים את ראמשטיין, דני אולי היה מתרצה, אבל הם בכלל מזרח גרמנים.

 IMG_3469b 

                                                                               (פרנציסקנר בכוס הנכונה ולוונבראו בכוס של שפאטן)

יין גרמני אין בתפריט, שהרי הגרמנים לא ידועים ביינותיהם המשובחים. למזלם, יש להם ממערב את הצרפתים ומדרום את האיטלקים. אבל למה להזמין יין? בבוואריה שותים בירה! מהברזים נמזגו לנו לוונבראו, לאגר חביב וסביר בהשוואה לחלק ניכר מן הלאגרים הגרמניים המרירים להחריד, ופרנציסקנר. המחירים הם 30 ₪ לחצי ליטר ו-54 לליטר בכוס בצורת מגף, ובכך ביירן מצטרפת לרשימת המקומות עם בירה במחיר שפוי.

"סלסלת הלחמים" המוגשת לכל שולחן היא סלסלת עץ נמוכה של גבינה ובתוכה מצאנו ברעצל חם. דני חשב שהברעצל לא רע. גרעיני הקימל שנבזקו עליו נתנו לו תיבול חביב והקרום החיצוני היה בצבע שחום יפה מאוד. הוא היה ליווי מוצלח לאובצטר (שזה כמו אובצדה, רק כתוב אחרת), שתחילה נראתה מעט חשודה, אבל התגלתה כטעימה מאוד.

 

החלטנו לבדוק שתי אבני בוחן, שפצלה ווויסוורשט (הרבה ווים במילה אחת). Käsespätzle היא מנה של שפצלה עם גבינה, טעימה מאד, אם כי מעט קשה לתפעול בשל שכבת הגבינה המהודקת מלמעלה. השפצלה הקצרים מאפיינים את חבל הארץ התרבותי שוואביה, אשר חלקו המזרחי נמצא בתחומה של בוואריה. המרקם שלהם וצורתם הזכירו מאוד את המקור. בעיית ההידוק נפתרה כשעודד חתך את הגבינה במיומנות של אב שחותך לאינדיאניות שלו את ביצת העין ומקפיד על החוקים הנוקשים: "רק את הלבן ולא את הצהוב ולא צמוד לצהוב! אוף, אבא!!". (32 ₪)

 

על חוקי הווייסוורשט המחמירים, דני כתב בעבר. ואמנם, הפעם הוא לא מאד התרשם מהן. מכינים אותן בחליטה (לא בבישול, כי אחרת הן מתפוצצות) ומגישים אותן במעט מי חליטה עם פטרוזיליה כפי שמקובל בבוואריה, אבל בצורתן ובמרקמן הן רק הזכירו את המקור שכל כך חביב עליו. הפריעו לו בעיקר המרקם והטעם הגס בהשוואה לעדינות והאווריריות של המקור. החרדל המתוק שליווה אותן היה, לעומת זאת, מושלם. לא פלא, מביאים אותו במיוחד מגרמניה. עודד לעומתו, נהנה מהן מאד, עם הקליפה, אגב. עם הנקניקיות הגיעה צלחת כרוב כבוש נהדר משובץ בקוביות בייקון קטנות (כנראה שזה מה שעשה אותו נהדר) ופירה תפו"א נחמד. (54 ₪)

פירה זה ליווה גם את שניצל הקורדון רוז', שהיה שיא הארוחה. השניצל עשוי מבשר חזיר, הבשר המועדף עלינו לשניצלים, והוא היה עשוי כהלכה. הבשר לא התייבש במהלך הטיגון ומילוי הגבינה נמס כראוי והתפרץ בגאון החוצה עם החיתוך. ציינו לזכות גם את הציפוי המושלם. (68 ₪). בתפריט ניתן למצוא אפילו שניצל הולשטיין, אשר מקורו הרחק מבוואריה במדינת המחוז הצפונית שלזוויג-הולשטיין, שלה חופים לשני ימים. בגרמניה נדיר מאוד למצוא את השניצל הזה במדינות מחוז אחרות ולכן מגיעה לבעלי המסעדה מחמאה על איתור מעדן זה, הכולל מרכיבים מן הים.

 

קינחנו בשתי אבני בוחן נוספות: האפפל שטרודל היתה מנה מפלצתית עם רוטב וניל מעולה. המילוי היה מצוין ורק חסר לנו חימום מסיבי יותר שלה לפני ההגשה, כדי שהבצק המרשים יקבל פריכות הגונה. (26 ₪). הזאכר טורט היתה מוצלחת מאוד. היה בה איזון מצוין בין טעמי השוקולד וטעמה של ריבת המשמש ששימשה למילוי. (28 ₪). הפוך קטן ואספרסו של המותג  Diemme חתמו ארוחה מוצלחת.

  

 

אתר המסעדה – www.bayern.org.il

 

מתכונים:

ברעצל – מדריך להכנה בבית

אובצדה – קצת בריאות

כתבות בנושאים דומים:

בשביל השווילי
גבינה עם בירה
בסוף היו בירות (בתערוכת Culinary 2015)

תגובה אחת על אין קרם בבוואריה

  1. אחות שלו

    נשמע טוב!
    אם החוויה במקום מצליחה להחזיר אתכם למינכן,
    אני חייבת להגיע לשם מתישהו.
    גם למינכן, שוב.

הוספת תגובה