תה זה לחולים

2013-06-12 08.23.25

אם היו עושים סולם אבולוציוני של אוכל, אוכל של בית חולים היה במקום אחד מתחת לאוכל צבאי – כלומר, בתחתית. זוהי כנראה צורת הקיום הנחותה ביותר של אוכל, אם כי בתחום התברואה האוכל הצבאי נותן פייט רציני. אלה דברים שאנחנו שומעים כבר שנים. מאושפזים חוזרים שבורים ומוכים לאחר שקיבלו אוכל של בית חולים. קרוביהם וידידיהם נאלצים לצפות בהם באימה בשעה שהם מנסים להתמודד עם הזוועות המוגשות להם במחלקות השונות. בריאים אמיצים אף העיזו וטעמו, וחוץ מיוצא מן הכלל אחד (שלא נגלה כאן את שמו, אבל נגלה שהתמכר לשניצל של בית החולים מאיר), נסו על נפשם כשהם צורחים ותולשים את שערות ראשם.

אינצידנט רפואי אפשר לי לאחרונה לבחון מחדש ובעין ביקורתית  את כל מה שנאמר על אוכל של בית חולים.  היה לי הכבוד לדגום בתור הצד הסופג שלוש קטגוריות של אוכל בית חולים: צלולים, רכים ורגיל. המסקנות לפניכם בתצלומים.

2013-06-12 08.24.09

הצלול האולטימטיבי, הג'לי (מימין, המכסה שומר שלא יברח בזמן הצילום) – מגיע בשלל צבעי טכניקולור וטעמו מזכיר אותם. יתכן שחומר הגלם לדבר המתקתק והנוזלי הזה מגיע מפוקושימה. מקבלים אותו לבוקר, צהרים וערב.

מחית תפוחים (משמאל) – אמנם לא ממש שקופה, אבל טעמה מזכיר מאוד את הג'לי. ברקע הבחנתי ברמיזות של טעמי תפוח. תדירות ההגשה זהה לנ"ל.

מרק צח – כל כך צלול שאינו נראה. אומרים שמרכיב הטעם העיקרי שלו היא מעט אבקת מרק. אז אומרים.

2013-06-13 08.07.37

דייסה – את הדבר המופלא הזה מקבלים בבוקר ובערב כאשר מקבלים שדרוג לרכים. זוכרים שכילדים סירבתם לאכול את זה ואז שרו לכם את השיר על סבתא? צדקתם לגמרי וסבתא טעתה. ניסיונות לשפר מעט את טעמה בעזרת דבש או מחית התפוחים נכשלו באופן מפואר.

2013-06-12 12.21.33

מרק עוף – למען האמת, בדייסה הצהבהבה הזאת יש טעמי עוף שרוסק לבלי הכר, אבל מהו המרכיב הצהוב? זאת לא הצלחתי לגלות. היה מקרה שהוא הגיע אדום, אבל עם אותו הטעם. בכל מקרה, חף מכל תיבול.

2013-06-12 12.02.33

פלטת רגיל – פסגת הקולינריה של בית החולים. על המגש שלי היה מרק בלתי מזוהה, קבב מבשר אנונימי וחסר כל תיבול, ואורז עם ירקות מאודים מקופסה, אשר הציל מעט את כבוד השף.  סלט הירקות לא כלל שום רוטב ותיבול, וסלט התפוחים סבל מטעמים עציים.

110620131145

בתצלום משמאל רואים את עבדכם הנאמן מביט במגש של ארוחת ערב רגילה. "הישרנו מבט אל המרק והוא השפיל עיניו". כמובן שלא נגעתי בו. למען האמת, זו היתה הארוחה המוצלחת ביותר שקיבלתי בבית החולים. את העגבניה השלמה חתכתי וערבבתי עם הזיתים והמלפפון. את הסלט שנוצר ערבבתי עם הגבינה הלבנה. הלחם הלבן האחיד היה למרבה הפלא מצוין וכך ניגבתי באמצעותו את הירקות ואת הגבינות. ראוי לציין שזו היתה הפעם היחידה בכל תקופת האשפוז שהאוכל הגיע עם לחם. מנה זו הגיעה עם שלל דזרטים סוטים: קפקייק פירות יער, מלון טעים וחתיכה קטנה של קוגעל. ממש מטבח הבלבוסטה הירושלמית.

2013-06-13 08.07.20

ארוחות הערב והבוקר הגיעו עם תה ויסוצקי או עם שוקו חיוור כמו האומלל שנאלץ לשתות אותו. אנומליה מוזרה נוספת היו ארוחות צהרים וערב שהגיעו ללא מלח, וארוחות בוקר שהגיעו עם שקיק מלח, אבל ללא שום מזון שמצדיק זאת. גם טרם הצלחתי להבין מה עשה שקיק המיונז על מגש ארוחת הבוקר נטול הלחם. 

מילות סיכום. בניין האשפוז החדש והסופר מודרני של הדסה עין כרם הוא מקום מושלם להעביר בו את זמנכם במקרה ואתרא מזלכם. בהקשר של המתקן המפואר הזה טיבו הירוד של האוכל בולט במיוחד. נשתדל לא לשוב לשם.

פורסם בקטגוריה אז"ש (אז זהו, שלא!), ביקורת, ביקורת מסעדה, מרקים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות בנושא תה זה לחולים

  1. מאת עודד‏:

    זה אחד הפוסטים החזקים ביותר, אם לא ה-. כמעט עפה לי הפריטטה מהפה תוך כדי קריאה.
    ראשית, אני חושב שחבל שאתה בודק את המקום רק פעם אחת. זכור את משנתו של דניאל רוגוב, שאמר שיש להגיע לפחות שלוש פעמים למקום על מנת לגבש עליו דעה.
    שנית, לו היית חושב קדימה, יכול היית לאגור את שקיקי המלח המיותרים ולהשתמש בהם בשעת משבר.
    שלישית, טעמת את הקבב? אתה אמיץ, אתה. אני לא הייתי מעלה בדעתי לגעת בזה. מספיק קבבים כאלה אכלתי במילואים. יש לי צרבת רק מלחשוב על זה.

  2. מאת אהרון‏:

    זה יכול היה להיות מצחיק אם זה לא היה עצוב.
    אני לא אתפלא אם קבלן האוכל הוא גם מפעיל המזנון בבית החולים, כי ככה אפשר להתפרנס.
    דני, העיקר שלא תזדקק להם יותר.

  3. מאת חנה‏:

    יש כנראה יתרון גדול לפריפריה במקרה זה. בית החולים העמק מתהדר באוכל מגוון ואפילו טעים, רק מוצף בשמן עמוק. עכשיו צריך רק להחליט אם כדאי לחלות בירושלים או בעפולה.
    רפואה שלמה.

  4. מאת מאיה‏:

    החלמה מהירה!

  5. מאת ע‏:

    דני, איך אומרים, שלא תדע עוד צער, או חולי, או אוכל של בית חולים.
    העלה לי הבזק חזרה מקטע משעשע מסדרת קאלט המבוססת על סיפורים של מנחם תלמי שנכתבו כטור במעריב – שתיהן תחת אותו מותג – תמונות יפואיות.

    רבה הייתה שמחתי כשראיתי שאשתקד הועלתה הסדרה לאתה צינור ובמיוחד הקטע האמור. להלן, מתחיל ב-17:50 http://www.youtube.com/watch?v=HAfzrg_tt1w

    הרבה בריאות.

  6. מאת עודד‏:

    בפעם היחידה שהייתי מאושפז הרגשתי כל כך רע שלא יכולתי לאכול כלום. לא אוכל של בי"ח ואפילו לא את הפרלינים הנפלאים של מישי ששייקה הביא לי. לקראת סוף השבועיים שלי שם רועי ואורי הביאו לי פופקורן שהכנתי בעורמה במיקרוגל של האחיות ושגרם לכל המחלקה לקום על הרגליים ולחפש מאיפה מגיע הריח. אח"כ אמא שלי הבריחה לי המבורגר, מיכל הביאה לי קצפת עם פטל שקטפה בעצמה והגדילה עשות רחל, אמא של אייל, שאפתה בשבילי בורקס גבינה ענק ששימח אותי מאד והחזיר את הצבע ללחיי הכחושות.
    כמו כן, בתקופה הזו שברתי כמה שיאים בטטריס ובמספר בדיקות הדם ליום.

  7. מאת רוני‏:

    יש גם צד חיובי לאוכל בית חולים, במיוחד אם אתה גם צמחוני ולא נוגע בשניצל – חודש של לבן ומלפפונים זו יופי של דיאטה, חבל שלא זכרתי להוסיף את הרעיון המוצלח הזה לפוסט הדיאטה של עודד. כמובן שלא רלוונטי במקרה של דני…

  8. מאת דני‏:

    מניסיוני האישי אני יכול לאשר שמדובר בחוויה דיאטתית במיוחד. שלא תזדקקו.

השאר תגובה