מלכת יפו

IMG_7348

נמל יפו. אני אוהב את המקום הזה. אני חייב להודות שאני אוהב אותו יותר מאחיו הצפוני (במלעל). הוא פחות צפוף, יש בו אווירה נעימה יותר ויש לו קצוות גסים וחביבים. יש בו כמובן את חנות הבירה המקומית הנפלאה BeerMarket. בביקורי הקודמים בשוק של נמל יפו הצצתי בסקרנות במסעדת "קלימרה", אשר ממוקמת במקום מוצנע יחסית למפעלי האוכל הגדולים של חזית הנמל. ידעתי שהיא קיבלה ביקורות לא רעות והעיצוב שלה נראה לי מושך. היות וקיבלנו הזמנה לבקר במקום מיחצ"ן המסעדה, שמחתי ליטול על עצמי את המשימה הקשה.

הם היו שניים (אומפה אומפה אומפה), והם הגיעו ל"קלימרה" בצהרי שבת חמה אחת (אומפה). הם התיישבו על הבר הפנימי ואח"כ הם רכבו אל השקיעה (אומפה אומפה).

"קלימרה" נפתחה בתחילת 2012. בגלל השם ("בוקר טוב" ביוונית) הייתי בטוח שמדובר בטפאס-בר יווני, אבל מסתבר שהמטבח מייצג זרמים ים-תיכוניים לצד זרמים אסיאתיים. כל המנות בתפריט נקראות על שם נשים – טרנד ידוע במחוזותינו, שאינו מדבר אלי.

IMG_7365 IMG_7347

היות ועמדה בפנינו מסיבת יומולדת עתירת מאכלים בבית אנדרומדה הסמוך, בחרנו לאכול מנות קלות יחסית כדי להשאיר מקום לאח"כ. מבדיקת התפריט קיבלנו את הרושם כי המקום מתמחה במנות מהירות של פירות ים ודגים ולכן החלטנו להתמקד בהן. כל המנות בתפריט הן מנות טאפאס בגודל קטן עד בינוני ורובן נשמעות מעניינות.

IMG_7349

כולם שמעו על טרנד הכרובית הצלויה שכבש את ת"א מאז שאדוני הכניס אותה ל"מזללה" (או שמא היה זה חובב העגבניות מ"אברקסס"?). כולם ביחד: "כן!". יפה. לכן, כמו שפעם מנת חציל בטחינה שימשה אבן בוחן ראשונית לכל מסעדת שוק, כעת נושאת את הדגל בגאון הכרובית. יוספה – כרובית אפויה על עגבניות ג'חנון (32 ₪) עם תיבול ושמנת חמוצה, עשתה עבודה טובה. מנה מתובלת וחביבה לפתיחה.

IMG_7352

ככתוב בתורה, "לא על הירקות יחיה האדם", ולכן המנה הבאה הגיעה מן הים עם התיאור סילביה – סביצ'ה דג ים עם עשבי תיבול על בריוש קלוי עם גבינת שמנת (52 ₪). באותו יום השתמשו בבשר מוסר ים. טעמו של המוסר קצת הלך לאיבוד בין שאר הטעמים, אשר היו כשלעצמם מעולים. תיבול המנה הורכב מעלים פריכים של נענע ופטרוזיליה – שני טעמים שחביבים עלי במיוחד. גם הבריוש היה הפתעה נעימה. מסתבר שאופים אותו במקום והחמאתיות שלו דווקא השתלבה היטב עם החמאתיות של קוביות הדג הכמעט נאות.

IMG_7353

אחרי אתנחתא קלה בחרנו שתי מנות ים נוספות. מנת המולים הכחולים סקרנה אותי מאוד, אבל בהיותי למוד אכזבות החלטתי ללכת על משהו בטוח יותר: אלינור – טבעות קלמארי פריכות עם איולי פלפל אדום (44 ₪). מישהו במטבח עבד מדויק מאוד עם הקלמארי, כי הטבעות היו פריכות מבחוץ ורכות להפליא מבפנים. האיולי היה כל כך טעים שלא טרחנו אפילו לסחוט מעל הטבעות את הלימון שהגיע עם המנה.

IMG_7358

הצד שכנגד החליטה לבחור במאיה – שרימפס טמפורה עם רוטב דאשי וסלט מלפפונים ובוטנים (48 ₪). זו היתה המנה החלשה של הארוחה. טעמו של רוטב הדאשי האסייאתי היה אנמי לגמרי ותרומתו למנה אפסית. לעומת זאת, טבילת השרימפס ברוטב של סלט המלפפונים התגלתה כיעילה. אולי אפשר בעתיד להגיש את המנה עם הרוטב של הסלט?

סיימנו עם שני הפוכים נחמדים. כאן אני מגיע ללהיט הגדול של "קלימרה". עזבו את האוכל, את העיצוב הסימפטי ואת פס הקול העברי המוצלח (לא קל להרשים אותי עם פס קול עברי, אבל אי אפשר שלא להתרשם מ"בלדה לעוזב קיבוץ" הגאוני). עזבו את כל הדברים הזניחים האלה ושימו לב לפרט הזה: ב"קלימרה" יש מלכה בהירה מן החבית (34 ש"ח ל-1/2 ו-27 ש"ח ל-1/3). זו הפעם הראשונה שאני טועם את הבירה הזאת מהחבית והרושם שלי הוא שכמו בירות רבות אחרות, גם בירה זו מקבלת ערך מוסף ענק מן השהייה בחבית. חצי הליטר שקיבלנו היה טרי וצונן להפליא. זוהי בירה מרהיבה בטעמיה הפירותיים והרעננים. משקה מושלם לקיץ. גם הצד שכנגד, אשר בד"כ לא שותה בירות, היתה מלאת התפעלות אחרי שטעמה מכוס הטעימה שקיבלנו, הזמינה מיד חצי ליטר לעצמה. בבר הפנימי ניצבת חבית המלכה ליד שלושה ברזים של בירות אחרות, אבל בבר החיצוני יש רק ברז של מלכה. מנהל המשמרת אמר לי שמאז שהכניסו את החביות הללו לפני כחצי שנה הן זוכות לפופולריות גדולה. נותר לנו במערכת שפונדרה רק לקוות כי מקומות נוספים ייקחו דוגמה, יכניסו חביות בירה מקומית וישברו בכך את הדומיננטיות של מפיצי הבירות הסטנדרטיות.

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה, בירה, פירות ים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

One Response to מלכת יפו

  1. מאת עודד‏:

    תמונות מעולות!
    בירה מקומית קרה וטובה עושה את החיים נעימים מאד. אני מצטרף אל הקריאה להציב יותר ברזים של בירות מקומיות ובמקביל להוריד מחירים.

השאר תגובה