ראשית הקיץ ברקנאטי

מאת דני ועודד ~ 4 ביוני, 2012. בקטגוריית: ביקורת אירוע, ביקורת יין, יין.

עם שוך האביב וראשית עונת אירועי הקיץ מצאנו את עצמנו ביקב רקנאטי ביום שישי של טעימות יין. הפקרנו בכניסה 40 ₪, שזיכו אותנו בכוס עם סמליל היקב, טעימות יין חופשיות מוסיקה און דה האוס ואוכל בדוכנים השונים. עסקה משתלמת מאד שאין לה תקדים באירועי יין דומים. התחלנו ברוזה 2011 מסדרת רקנאטי שפיזר מעט את ערפל השרב. זהו יין קליל ומתאים מאד לעונה ולאזורנו, פרחוני מאד, עם חמיצות קלה. מדובר בתיאור כללי למדי ונטול התפלפלות מקצועית, מה שמרמז לקורא המתמיד ששוב שכחנו את יובל בבית.

7315484494_8d571f01b2_b

בדרך לחצר המיכלים שסביבה נערך הארוע פגשנו את החברות מ"מסיק" בקיבוץ מגל ושמחנו לשמוע שהן מתכננות ארוע טעימות שמן זית לקראת עונת המסיק הבעל"ט, בואכה אוקטובר. יש למה לצפות.

צעדנו בשביל תָּחום בחביות יין והגענו לשדרת הדוכנים. מצד אחד דוכני טעימות יין ומצד שני דוכני אוכל. מרכיב נוסף בארגון המוצלח של האירוע היו דוכנים שהציעו מים, לימונדה ומיץ תפוזים לצמאים. בהחלט רעיון טוב באירוע שמתרחש ב-1 ביוני.

 

מה היה לנו שם?

wine

שרדונה רזרב 2010 – יין שדני אהב מאד ועודד מאד לא. אחרי הטעם הפירותי הנעים הופיע טעם שהפריע מאד לעודד ואילו דני, שהגדירו עשבוני, חיבב מאד.

סירה ויוניה רזרב 2010 – מעניין לראות את הויוניה שמשמש לעתים קרובות בייצור יין לבן משולב ביין אדום. זה יין מורכב ומוצלח מאד. הופתענו מריחו וטעמו המיוחדים. דני ציין אותו כיין תוקפני שמשאיר רושם רב על החיך.

קריניאן רזרב 2010 – יין בעל צבע שושנה יפהפה, ניחוח וניל מדהים ועפיצות קלה. דני סבר שיתכן והוא הוזה, אך הוא חש בניחוח חזק של פירות יער. הטעם היה שונה ממה שציפינו, אבל טוב מאד.

7315474920_cc65535485_b

היינו מאד מופתעים ומרוצים משני היינות האחרונים וכשסיפרנו עליהם ליובל הוא זכר שכבר טעמנו אותם והגבנו בצורה דומה בתערוכת סומליה בשנה שעברה. זה מה שכתבנו אז:

סירה ויוניה 2009 – עודד אהב אותו וחשב שיהיה מעניין לנסות אותו כשייפתח יותר ובאמת לאחר חצי שעה טעמו השתנה מעט לטובה. יובל הריח מרשמלו, דובדבן וגם קצת קרם. ויוניה הוא זן המשמש ליצירת יין לבן בדרך כלל, אך במקומות כמו צפון עמק הרון בצרפת מקובל להשתמש בו ביינות אדומים.

קריניאן רזרב 2009 (כרם בעל) – זן ענבים שבשנות ה-80 יצא לו שם לא טוב. הגפנים בכרם זה מושקות במי גשמים בלבד. ריחו נהדר והוא מעט תופס את החיך. מסתבר שישראלים אוהבים את זה (כך אנשי היקב). צבעו בורדו-סגול כהה עם ארומות של דובדבן, אלון, תות ומעט וניל. טעמיו כללו דובדבן, שוקולד מריר וגם אלון, עם סיומת דובדבנית אלונית חזקה. לדעת יובל היין צריך יישון בבקבוק של עוד כמה שנים על מנת לעדן קצת את הסיומת.

 

הפסקת אוכל

food

דוכני האוכל הפזורים בשטח היו מרשימים למדי בהתחשב בציפיותנו. ניכר שברקנאטי הבינו שאוכל הולך יפה מאוד עם יין. היו שם מאפי בצק חמים שיצאו מהתנור, פלאפל, פסטות והמבורגרים. לא אכלנו יותר מדי כדי לשמור מקום לטלה בשזיפים שעודד ניסה לשחזר ממטבחה של עמליה. הפלאפלים היו טעימים באופן לא צפוי וכך גם הבצקים האפויים. דני ניסה את שני סלטי הפסטה והם היו נחמדים. על ההמבורגרים נזרקה אחת ההערות המעליבות ביותר ששמענו על אוכל בכלל ובשר בפרט: "זה נראה כמו המבורגר צמחוני". לא טעמנו.

mitz

“פסטיבל יין עלק, תראו מה נתנו לי למזוג…”

 

עוד יין

הגענו לחדר החביות לטעום את שני יינות הספיישל רזרב. החדר נעים מאד בקרירותו ועל אף שהצטופפו הרבה אנשים לשמוע הסבר על היין והחביות הצלחנו למצוא לנו פינה שקטה. ריח חזק ונעים מאד אפף את החדר והזכיר לנו פירות בשלים ווניל. נאמר לנו שבדרך כלל הטמפרטורה הקבועה של החדר היא 12 מעלות, אך שבאותו יום היא הועלתה כדי שהמבקרים לא יסבלו. שיסבלו, היין יותר חשוב!

באתר היקב נכתב על סדרת הספיישל רזרב: "אין בסדרה זו הבטחה לגבי זנים או חלקות והיא יכולה להשתנות משנה לשנה."

red white

ספיישל רזרב לבן 2010 – מיוצר לרוב משרדונה, ויוניה וסוביניון בלאן. דני חשב שהוא לא רע, אבל לא טעים כמו השרדונה הזני והפשוט יותר שטעמנו בחוץ.

ספיישל רזרב אדום 2009 – בביקורנו האחרון ביקב טעמנו את זה מ-2007 שהיה לטעמנו נפלא. הפעם הוא הוגש מעט קר מדי ולהודות על האמת, זכרנו אותו טוב יותר. אולי צריך לחכות אתו כמה שנים.

barrel room

 

חזרנו לשורת הרזרבים

מרלו רזרב 2009 – דני, חובב מרלו שכמותו, חשב שלמרבה הצער (או למרבה השמחה) המרלו מסדרת רקנאטי הנמוכה מוצלח יותר. עודד, שמעדיף זנים אחרים ביין שלו, טען שהוא יין מוצלח מאד על אף מרלותו. הוא היה פירותי מאד ובעל עפיצות ניכרת, אך נראה היה שהוגש לנו לא הרבה אחרי פתיחתו ועל כן הרגשנו יותר מדי את חוזקו האלכוהולי. במזג אוויר חם זה לא משהו.

קברנה פרנק רזרב 2010 – חומר חזק ותוקפני נוסף. יין בעל מרירות חזקה וניחוח מעט שטוח. יתכן וגם הוא לא התחמצן מספיק טרם ההגשה.

קברנה סוביניון רזרב 2009 – גם כאן ציפינו ממנו ליותר. הוא נעים מאד לשתיה, אך לא מדהים. גם כאן ציין דני שטעמו של הרזרב מאכזב בהשוואה לקברנה מסדרת רקנאטי.

פטיט סירה זינפנדל רזרב 2010 – יין טוב מאד, כבד ומורכב בטעמיו וניחוחותיו. שכחנו לכתוב עליו באובך אווירת סוף הארוע שנוצרה.

IMG_6281a

 

לסיכום, היתה זו תמורה נאה לכסף. היה נעים להסתובב, לטעום וליהנות מהיינות הטובים של היקב, אולם דני העלה השערה שאולי גם כאן, כמו במספר יקבים אחרים, ניתן לאבחן את "תסמונת הסדרות הנמוכות". פרט לשלושה או ארבעה יינות מסדרת הרזרב, הרגשנו שאנחנו אוהבים יותר את אלו מסדרת רקנאטי, הנמוכה יותר. מה זה אומר? יש כמה אפשרויות, אחת מהן היא שאולי יש לחכות עוד קצת עם היינות המתיישנים מסדרת הרזרב. מכל מקום, זו דווקא חדשה טובה לצרכן, משום שמאז פתיחת היקב רקנאטי מוציאים בצורה עקבית יינות מוצלחים מאוד במחירים הגיוניים הנעים סביב ה-50 ₪. כבר קרה לנו מספר פעמים שהבאנו מרלו או קברנה סוביניון מסדרת רקאנטי לאירוע והאורחים הופתעו מאוד לשמוע את מחירו לאחר שנהנו ממנו. זוהי מגמה חיובית שבולטת בייחוד על רקע שתי המגמות הבולטות של עולם היין הישראלי. מצד אחד, יקבי בוטיק רבים שאינם מציעים כלל יינות מתחת למחיר של 90 ₪ ומעלה, ומצד שני, יקבים מסחריים שהיינות מהסדרות הנמוכות ומסדרות הביניים שלהם אינם מספקים את הסחורה.

לפני שיצאנו דני הפגין את נאמנותו לסדרת רקאנטי בכך שקנה 6 בקבוקים של יינות שונים מסדרה זו.

IMG_6266a

כתבות בנושאים דומים:

על השולחן: מפגש טעימות של יקב רמת הגולן במסעדת שולחן
שורק לי להנאתי
קפה עוגה בירה גבינה

תגובה אחת על ראשית הקיץ ברקנאטי

  1. יובל

    נראה כמו אירוע חביב ביותר ובאמת חבל שלא הגעתי. שמחתי לשמוע שהסירה ויונייה והקריניאן מצאו חן בעיניכם. אני זוכר אותם מתערוכת הסומלייה וממש נהניתי מהם. באשר לרזרבים האחרים, אני חושב שכמו ביקבים אחרים שאנחנו מכירים, יש לחדרר את היינות קודם, אני בטוח שלא עושים זאת ולכן באמת אי אפשר ליהנות מהם כמו שצריך. כהרגלנו, אנחנו בדרך כלל מחדררים יינות מסוג זה לפחות שעה אם לא יותר, ותמיד היין יוצא נפלא. חבל שהיקבים לא מאמצים את הרעיון.
    ולסיום, עוד יש לי בקבוק ספיישל רזרב מ- 2005, מעניין מה יהיה איתו??

הוספת תגובה