נדמה שעונת אירועי הבירה מתחילה לצבור תאוצה. ארחי שהיינו באירוע בישול עם בירה, קיבלנו לרגל חג הקציר הזמנה לאירוע של בירה עם בירה בבית הספר לברמנים "זמן אמיתי". את האירוע ארגן שחר הרץ מחברת Beer & Beyond. למרבה הצער התברר שהאירוע הוא שירת הברבור של שחר במחוזותינו.
"זמן אמיתי" הוא מוסד חינוכי ותיק השוכן בדרום ת"א. פעמים רבות עברתי מול המשרד שלו שברחוב אליפלט, אבל תמיד היה זה בדרך מכאן לשם או בדרך לבור המים הותיק והחביב עלינו, הנורמה ג'ין. האירוע נערך ביום שישי בין השעות 11 בבוקר ו-7 בערב. הגעתי בשעה מאוחרת יחסית, אבל הפעילות היתה עדיין בעיצומה. כבר בחניה נתקלתי באנשים שיצאו שמחים וטובי לב מן האירוע. הלכתי אל חלקו האחורי של הבניין ושם הופתעתי לראות ירידה למתחם תת-קרקעי. בכניסה למתחם קיבל אותי שחר וסידר את כניסתי עם כמות נדיבה של קופוני טעימות.
המתחם מחולק לארבעה חלקים עיקריים: חדר תצוגה, בו פעל בין השאר דוכן למכירת מזכרות ומוצרי בירה, בר הופעות ושני ברים קטנים ואינטימיים יותר. בבר ההופעות ניגנו מוזיקאים שונים ואנשים רבים ישבו שם ונראה שנהנו. האירוע לא היה צפוף והיו מקומות ישיבה רבים. האווירה היתה נעימה והרושם היה שרוב הנוכחים הם חובבי בירה מושבעים. עם חלק מהם ניהלתי שיחות נחמדות שהתרכזו מן הסתם בנושא החביב עלינו. החולצה של מבשלת Cantillon שלבשתי הוכיחה את עצמה לראשונה כשוברת קרח חברתית. לפחות שלושה אנשים ראו אותה ומיד סיפרו על חוויותיהם במבשלה יפה זו. שניים מהם הסכימו איתי שאחרי הסיור היפה, הבירה בסוף היתה נפילה.
בזלת – לא טעמתי אדי'ז – שכחתי לטעום
גם באירוע זה ניתנה במה למספר מבשלות מקומיות קטנות כגדולות. בסיבוב הראשון שעשיתי בחללים זיהיתי דוכנים של בירל'ה, גופרס, הדובים, Eddie's, לאפינג בודהה, Lela, MaiBeer, מבשלת הגולן, נגב, והשחר. היו במקום גם בירות ייבוא מסוגים שונים, אבל אחרי שסקרתי אותן ולא מצאתי משהו חדש מעניין במיוחד, החלטתי לוותר עליהן.
לא טעמתי לא טעמתי
אחרי הסיבוב הראשוני, התחלתי להתמקד בדוכנים מסוימים. כמו תמיד, גם הפעם העדפתי להתמקד ביצרנים הפחות מוכרים.
ביר'לה
שני חברים ממושב גאולים אשר מבשלים בירה מזה 3 שנים. הם עדיין לא הגיעו לשלב המסחרי למרות שבהיצע שלהם ישנן כבר 6 בירות. שמתי מיד לב שחמש מתוך השש מכילות 6% אלכוהול ומעלה – עם דגש על ה"ומעלה".
חיטה (6%) – בחרתי בבירה קלילה יחסית לרגל הגעת הקיץ. היה לה ניחוח פרחוני מאוד ולמרבה הצער הדבר לא בא לידי ביטוי בטעם. היתה בה חמצמצות לא נעימה שהזכירה לי דוקא בירות למביק.
MaiBeer
מלמביק ללמביק, הגברת הנחמדה שמאחורי הדוכן של מאיביר היתה הראשונה שהעירה על הלוגו של חולצתי. זו הפעם הראשונה שנתקלתי במבשלה משפחית זו, אשר הביאה את המשפחתיות הביראית לשיאה. מאחורי הדוכן עמדו אבא ואמא מאירוביץ' עם ביתם, אשר פתחה בקבוקים ומזגה טעימות. כולם לבשו את החולצה הכתומה של המבשלה ולרגע חשבתי שנתקלתי בנבחרת הולנד בכדורגל. כאן גם ראיתי לראשונה שימוש באייפד לצורך פרסומת. המבשלה פועלת כבר 4 שנים ובשנה האחרונה הם התחילו לשווק את הבירה בצורה מסחרית. למרות שביליתי זמן רב יחסית ליד הדוכן, שכחתי לשאול מספר שאלות חשובות, כמו למשל מה עושה ה-ov/cz שבהמשך הלוגו שלהם. טעמתי שתיים מתוך ארבע הבירות שהם הציגו באירוע.
וייסביר (6%) – בירה קלאסית בסגנון בווארי שגוונה כהה יחסית בגלל קליה קלה של הלתת. טעמה פירותי חמצמץ והיא הזכירה לי יותר בכל מאפייניה בירות מסוג דונקל.
סטאוט (6%) – סטאוט בסגנון סקוטי עם טעמים מודגשים של קפה חזק ושוקולד מריר. ניכרה גם חמצמצות מושהית.
בהמשך הבר של מאיביר אמרתי שלום לדובים. היות וטעמתי את הבירות שלהם בעבר, החלטתי לדלג עליהם לעת עתה, למרות שמפגש עם הבשלן הראשי והבעלים רותם בר-אילן תמיד משעשע. איש סימפטי מאוד.
Lela
מבשלה ביתית נוספת, הפעם של אלי בכר ממכבים. גם הוא מבשל 4 שנים וגם הוא מתחיל להפיץ את הבירות שלו לפאבים מסוימים. אני מבין שאפשר לשתות אותן גם פעם בחודש בשוק איכרים קטן שמתקיים בחצר ביתו במכבים. בכר בחר להתמקד בשני סוגי בירה בלבד ולפתח אותם לשלמות. בשנה שעברה זכתה בירת החיטה שלו במקום השני בתחרות סאם אדאמס.
חיטה (6%) – ניסיתי כמובן את הבירה הזוכה. צבעה כהה יחסית וכמעט שאין לה ניחוח. יש לה טעם פירותי מורכב ומרירות מושהית. בירת קיץ חביבה מאוד.
לאפינג בודהה
מבשלה קטנה שאנחנו נתקלים בה כבר מספר שנים באירועי בירה. זכור לי במיוחד מיצג 10 סוגי הבירה שהם נתנו בפסטיבל הבירה ב"תחנה" לפני שנתיים. מסתבר שהמבשלה של ולדימיר גרשנוב ודימיטרי גרבק פועלת מ-2005. את הבירה שלהם ניתן למצוא במקומות שונים, ביניהם הפאבים שטרן ונורמה ג'ין.
פטל שחור (5.5%) – תוספת של תמצית פטל מעניקה לבירה מעניינת זו ניחוח פטל חזק, טעם פירותי וצבע כהה. יחד עם זאת, בניגוד לבירות הפירות הבלגיות, טעמה מתון והיא היתה קלילה מאוד.
גופר'ס
עוד מבשלה קטנה שנמצאת בשטח כבר זמן מה ודומה שאינה פורצת מן הנישה. מוקדם יותר השנה קראנו לה להתמסד לאור איכות הבירה עם הלייבל של סנאי כיס. משיחה עם
סאשה כנוביץ', הבעלים והברומייסטר, אני מבין שתהליך זה החל ואנחנו בהחלט מאחלים לחייל הצלחה בהמשך שירותו. במהלך השיחה סיפר לי סאשה את הסוד שמאחורי בירת הקלובסקה המעולה שלו. מסתבר שהוא מעשן את הלתת על פחמים. סאשה הציע למכירה באירוע שישיה ב-50 ₪. עמדתי לקפוץ על המציאה כאשר התברר כי שלוש מן הבירות המעניינות ביותר אזלו.
תימני (6%) – בירה בהירה יוצאת דופן שבבישולה נעשה שימוש בעלי גת. יש לה ניחוח ברור של עשבי תיבול וטעמה מתובל בעדינות. באופן כללי יש בה איזון טוב של טעמים.
סיימתי את האירוע בדוכן של הדובים, בדיוק כשהתחילו לארוז. בארנקי נותרו 50 ₪ בלבד ותמורתם קיבלתי מנשא שישיה עם חמשה בקבוקים – אחד מכל סוג שהיה בדוכן.
ביציאה נפרדתי משחר – איש יקר שיחסר לנו, אבל יבלה כנראה יפה מאוד בארץ האפשרויות.
היה שלום שחר ותודה על הבירות.
תודה רבה על הביקור והסיקור.
שמח מאוד שנהנת, ומקווה לפגוש אותך בעתיד.
תמשיך לחיות את החיים הטובים!
תודה לך על ההזמנה. כאמור, מקווה שהאירוע היה פתיחה לעונת אירועי בירה מוצלחת.