IsraWinExpo 2012 – היינו שם

מאת דני, יובל ועודד ~ 7 במרץ, 2012. בקטגוריית: ביקורת אירוע, ביקורת יין, גבינות, יין.

גם השנה שמחנו להגיע לתערוכת היין הגדולה בגני התערוכה בתל אביב. דני היה החלוץ, אליו חברו יובל ובאיחור אופנתי גם עודד. לפיכך דני החל מדווח:

lookingaround

היות וגם יובל וגם עודד, שני מומחי היין והיקבים, עמדו להגיע, החלטתי להתמקד בדברים אחרים ולהשאיר להם את תחום היין. הגעתי מוקדם ובקלות יחסית, אבל המקום כבר רחש אנשים וחשובים מתחומי ייצור היין, היבוא, היצוא והסביאה. הרושם הראשוני היה של אירוע אלגנטי יותר מאירועי יין אחרים ורושם זה התחזק במהלך הערב. ניצלתי את העובדה שהמקום היה רק מלא ולא דחוס כדי לעשות סיבוב תצלומים מהיר. בהמשך הסתבר ששני המומחים לא הביאו את מצלמותיהם ולכן הפכתי לצלם הבית של הערב.

 6920778021_5b4786930d_b 6920777833_29f2174cb7_b

תוך כדי הסיבוב נעצרתי ליד מספר דוכנים כדי לטעום מספר מוצקים. התחלתי במחלבת בית יצחק. למרות שהם ידועים במיוחד במוצר יוגורמה המוצלח, הם מצטיינים למרבה הפלא בעיקר בגבינות בקר. טעמתי את גאודת הכמון הנהדרת שלהם, את הגאודה הרגילה העדינה ואת גאודת הצאן, שקצת היתה לי אנמית.

6774662656_af137e08b7_b

 

בדוכן הריבות והליקרים של ענת התרכזתי בטעימת ריבות מסוגים שבדרך כלל אני לא פוגש. אהבתי את ריבות התפוז הסיני, הענבים עם ג'ינג'ר, הגויאבה והמנגו-פסיפלורה.

 

 

 

לאחר השלמת הסיבוב החלטתי להתחיל להרטיב את הגרון. בחרתי להתחיל עם הדוכן הקטן של יקב רמות נפתלי אשר ניצב במיקום אסטרטגי ליד הכניסה. ניסיתי את היינות הבאים:

מרלו-קברנה 2008 – יין כבד עם חמצמצות בולטת אך מתונה.

שירז 2009 – יין מתון למדי ולטובה. מעט שטוח מדי לטעמי, אבל עדיין חביב מאוד.

מלבק 2009 – פחות אהבתי. טעם מעט לא מפותח.

6920780909_3469b27b29_bיובל: פטיט ורדו 2009 – צבעו בורדו סגול בוהק, עם ארומה של דובדבן, קרם , פטל, ותותים. טעמיו כללו אלון, דובדבן, ריבת תותים ומעט סיגר, עם גוף מלא וסיומת עגלה ומאוזנת. יין עם פוטנציאל שמאוד מאוד נעים לחך, אין ספק שאגיע ליקב על מנת לרכוש כמה בקבוקים.

נראה שפטיט ורדו הוא אחד מזני הענבים שיככבו בשנה הקרובה ביקבי הארץ, שכן המשכנו לפגוש אותו לאורך הערב.

בשלב זה יובל מצא את דני והתחיל להיכנס לעניינים. בעודו חוקר בשאלות עומק שונות את המסכנה שמאחורי הדוכן, שוטט דני בין הדוכנים הסמוכים – בין השאר הגעתי לדוכן של גת שומרון וטעמתי שלושה יינות:

6920781069_cfc63c5248_b

שירז 2008 – מפותח, כבד ומאוזן היטב. זו הפעם היחידה הזכורה לי ששירז הרשים אותי.

בשלב זה שלף האיש, אחד משני השותפים ביקב, אשר עובד בחייו האזרחיים כנהג אמבולנס, הפתעה מעניינת. מסתבר שהם מייצרים אייסוויין משני סוגים:

ויוניה וגוורצטרמינר. שניהם היו נחמדים מאוד, אם כי הגוורצטרמינר שמר על הטעם הייחודי של ענב זה ולכן היה מוצלח יותר לדעתי. בהחלט יינות קינוח שהייתי שמח לשתות אחרי ארוחה טובה. 

6920780599_ee9fd2be2a_zחזרתי אל יובל וגיליתי שהדוכנאית הראשונה של רמות נפתלי פונתה כנראה לקבלת טיפול ושאת מקומה החליפה תשושה אחרת. עברנו לדוכן של אור הגנוז – יקב שמעולם לא שמעתי עליו.

קברנה סוביניון 2009 – נחמד, אבל עם חמיצות מודגשת מדי.

 

ביקב לוריא טעמנו רוסו 2008 – בלנד כבד ומאוזן יפה.

יובל: גרנד ויטל 2008 – יין מאוד עמוק ואלגנטי, עם גוף מלא וסיומת מאוד פירותית ומאוזנת. יין מצויין שיש לי ממנו כבר שני בקבוקים. הרגשתי פוטנציאל יישון ארוך.

 

עודד הופיע מותש מהפקק ומיד נכנס לעניינים: בדוכן של יקב ויתקין טעמנו את ה-NV  (Non-Vintage) – יין שמחוזק בברנדי לבן. מעניין מאד יהיה לטעום אותו מתפתח עם השנים.

קברנה פרנק 2008 – 85% קברנה פרנק ו-15% פטיט ורדו. היה לו ניחוח נפלא של חבית.

שורשים 2007 – מהסדרה הגבוהה של היקב. בלנד של סירה, פטיט ורדו, קריניאן וקולומברד, שנמצא 22 חודשים בחבית (זה הרבה!). הארומה שלו מרתקת ומה שהפתיע אותנו במיוחד היה שלאחר כל כך הרבה זמן בחבית הוא לא היה כבד.

 

אצל הרי גליל ערכנו טעימה ממושכת והתרשמנו מן האיכות הכללית של יינות יקב זה. לא פלא, בהתחשב בכך שהיקב הוא חברת בת של יקבי רמת הגולן.

 6920776429_dbdf97f5f8_b 6774665238_23fa4a1051_b

6774665034_37bbf6a2f4_zרוזה 2011 – הוגש מצונן היטב וקליל. יין קיצי מאוד. עודד חשב שמעלתו העיקרית היא הטמפרטורה בה הוא מוגש והדגיש שהוא טעים יותר ממים.

סוביניון בלאן 2011 מכרם יראון – בעל ניחוח פירותי בולט וטעם חמצמץ-אשכולית בסוף. יין יפה שאינו מתיישן כלל בחביות.

אלון 2009 – בלנד כבד ועשיר בטעמים. יתאים מאוד לבשר אדום ולבשר ציד. הוא מכיל קברנה סוביניון, סירה, פטיט ורדו וקברנה פרנק. הוא היה נחמד יותר מהפינו נואר שטעמנו לפניו, והיה מעט חלש.

6920781811_3d9b33a42d_zמירון 2008 – יין מאוזן היטב בנוסח יינות בורגונדי. כבד מעט, לטובה. יין שלא הערכנו את איכותו משום חיבתנו ליראון של היקב. הפעם טעמנו אותו שוב ושוב ואין ספק שזהו יין שראוי לציון לשבח. יש לו עם צבע בורדו עמוק, ניחוחות של פטל, תות ולהפתעת יובל, גם תפוח אדום. הגוף מלא עם סיומת פירותית ועגולה. יין פשוט מעולה. הוא מורכב משילוב של ענבי סירה, פטיט ורדו וקברנה סוביניון. אחוז האלכוהול הגבוה שלו (15%) דווקא לא הפריע לנו הפעם.

יראון 2008 – אין צורך להכביר במלים, אנחנו אוהבים אותו מאד, זהו יין מאוזן היטב שכיף לשתות.

 

דני: המשכנו להסתובב ואז הזמינו אותנו לטעימות אצל מסיק, יצרנית שמני הזית מקבוץ מגל. הסתבר שטוב להסתובב עם יובל בגלל קשריו בתעשיה. הפעם היתה זו דיילת חיננית שלא רק שערכה לנו טעימה מרתקת, אלא גם דאגה לנו לגבינות סנט מור, קממבר ותום מצוינות מן הדוכן הסמוך של מחלבת יעקבס.

6920777369_9466d94623_b 6774667312_340798d124_b

מזכר לעצמי: פעם נוספת למדנו שגבינות הולכות מצוין לא רק עם יין, אלא גם עם שמנ"ז. מגל מייצרים שמנ"ז מ-12 סוגי זיתים על 1200 דונמים ואף מכינים בלנד. לי היתה זו הפעם הראשוני שנחשפתי בצורה מסודרת לשמנ"ז זני בצורה מסודרת והתוצאה בהחלט הרשימה. אהבתי במיוחד את זני הפיקואל והאסקל בעלי ניחוחות וטעמי העגבניה המודגשים. גם הסורי החלקלק והעדין היה מעולה.

 6774662404_18af932625_b

ערכנו טעימות גם אצל יצרן השמנ"ז השני שהציג,  משק אחיה משילה. גם כאן נרשמה הצלחה מסחררת והנאה רבה מן המורכבות של זני הזיתים השונים. אהבתי בעיקר את בלנד הבית שלהם, הקרניאן.

 

 

6920779257_26e63f6b50_bבהמשך לגבינות של יעקבס החלטנו לנסות מגש גבינות של מחלבת דותן, אותה אני מכיר בעיקר מן האגף השמאלי של ויטרינת הגבינות של מתקן הסבייטים הגדול בראשל"צ. בחרתי בקצ'וטה, מנצ'גו, פרמזן, קממבר (מלבני) ותום יין. כולן היו מצוינות והיות והן ישבו זמן מה בחוץ, לחלקן היתה ארומה נפלאה. הבייגלה שהגיע איתן נראה קצת כמו נחש שבלע את זנבו, אבל היה טעים. לצורך אכילת הגבינות הצטיידנו בקברנה סוביניון לא רע של יקב ארצי ופנינו אל פינת ישיבה סלונית נוחה. יש לציין כי במתחם היה מספר גדול של פינות ישיבה וזו שבה ישבנו היתה בשולי אולם התערוכה העיקרי ולכן היתה נעימה מאוד. 

 6920777711_13f9167888_z

יקב וילה וילהלמה נמצא במושב בני עטרות. לפני מספר שנים דני קנה את הפורט שלהם והוא היה מצוין. למרבה הצער לאחר כשנה נוצר לו משקע לא נעים וטעמו התגרען. מאז הוא משתמש בו רק כמרינדה לכבד אווז. הפעם (משנת 2003) טעמנו אותו שוב, ושוב התרשמנו מאיכותו המצוינת. הוא מיוצר מענבי מרלו מבציר מאוחר שתסיסתם מופסקת על ידי ברנדי ענבים. מרגישים היטב את הזמן שהוא בילה בחביות יישון איכותיות. ללא ספק זהו אחד מיינות הקינוח האולטימטיביים ואחד היינות בסגנון פורט היותר מוצלחים שמיוצרים בארץ.

 

 

6774659860_454186055d_bיקבי רמת הגולן מגיעים כהרגלם עם טקטיקה כזו או אחרת. הפעם החליטו להציג טעימות רוחב של ענב השרדונה ושל ענב הסירה. יש לציין ששוב התאכזבנו קצת מהירדן קצרין שרדונה, שעל אף ניחוח הווניל המתקתק הנהדר שלו שהתחלף לפלפל אדום, הסוף של הטעימה היה מריר. ליובל יש שני בקבוקים שהוא מתכוון לשמור עד שיהיה כדאי יותר לפתחם. באגף הסירה היינות המעניינים יותר היו שני המגנומים, האחד 2005 והשני 2006. יובל מפרט:

6920782265_cfe37c93fc_zירדן סירה מגנום 2005 – צבעו בורדו עמוק עם ארומה של דובדבן, שזיף, פטל ואלון. טעמיו כללו אלון, דובדבן ומעט סיגר, עם גוף מלא וסיומת פירותית אך מעט שטוחה.

ירדן סירה מגנום 2006 – פחות או יותר זהה, אך גופו היה מלא קצת יותר עם סיומת פירותית ומאוזנת. לדעתי הבציר הזה יותר טוב מקודמו. בבית יש לי בקבוק של ירדן סירה מגנום 2004, מעניין מה יהיה איתו…

טעמנו גם את הגמלא סירה 2009 (חביב, מינרלי בסוף), ירדן סירה 2009 שעוד לא יצא לשוק (ולא יזיק לו לחכות עוד קצת) וירדן סירה 2008 מכרם אורטל (שהיה פירותי מאד, אך גם הוא נעשה מריר בסוף).

 6920782737_ac737c64af_b

לסיכום, היה זה אירוע איכותי מאוד ומשובח. התחושה היתה שלכאן מביאים היצרנים השונים את מיטב יינותיהם (ולאו דווקא את אלה שיימכרו טוב יותר בחנות) והדבר ניכר באיכות הכללית הגבוהה של היינות. דוכני האוכל היו גם הם מעניינים והנוכחות היפה של יצרני גבינות טובים נתנה ערך מוסף גבוה לאירוע. יחד עם זאת, דני מציין שחסרה לו איזו בירה בדרך. בשעות האחרונות קצת קשה היה לנוע על השבילים הצרים עקב עומס המבקרים בינות לדוכנים ולעתים אף ויתרנו על עמידה בצפיפות המתקהלים ליד דוכן זה או אחר. לכן חשוב להגיע מוקדם! ולבסוף, נודה לשומרת החביבה בכניסה לחניון שגילתה לנו איפה נמצא החניון ללא תשלום.

6920783595_77a50cfec7_a

כתבות בנושאים דומים:

סילבסטר במנדוזה
מחווה למסעדות ארצנו (ועוד דברים טעימים)
רקנאטי 2015

3 תגובות על IsraWinExpo 2012 – היינו שם

  1. יובל

    לידיעת הגולשים, בעלי היקב של גת שומרון שמופיע בתמונה, הוא אביגדור שרון. פגשנו אותו לראשונה בתערוכת הסומלייה בחודש נובמבר 2011. אני זוכר שמאוד אהבתי את יינותיו, וגם שם שלף מידי פעם איזה בקבוק אייס ויין מהדוכן.

  2. עידו

    מירון בסגנון בורגנדי?
    מה לזן הסירה ולבורגנדי שזה בכלל פינו נואר?
    איך אתם כותבים שאתם מבינים ביין מצד אחד ואת השטות הזאת מצד שני.

  3. עודד

    שלום עידו,

    מעולם לא התיימרנו להיות מבינים ביין (ההגדרה "שני מומחי היין והיקבים" שמופיעה בפתיחה היא בדיחה פנימית שלנו). אנחנו שותים, נהנים וכותבים על זה. כתבנו על המירון שהוא מזכיר לנו בורגונדי כי זה הטעם והאופי שהזכיר לנו המירון יותר מכל.
    חג שמח!

הוספת תגובה