טופולינו – עכבר קטן נחמד

מאת עודד ~ 14 בפברואר, 2012. בקטגוריית: ביקורת מסעדה.

לפני

כשלוש שנים אמר לי יהל שהוא מצדו מיצה את עניין המסעדות בארץ, שרוב המסעדות מגישות אוכל בינוני עם תפריטים דומים מדי אחד לשני ושאוכל טוב יותר וכמובן זול יותר אפשר לאכול בבית. נטיתי להסכים, היו לי מעט מאד מקומות ששמחתי לחזור אליהם, אם כי את אלו שאהבתי, אהבתי מאד. מסעדות אחרות שנהניתי לפקוד נסגרו מסיבות שונות או התדרדרו בשאול יגונה. זה היה עצוב מאד, אבל שמרתי על אופטימיות חסרת סיכויים. מאז דעתי לא השתנתה בהרבה, אבל כדרכם של דברים, הכרתי מקומות חדשים שחלקם עדיין מצליחים לשמור על רמה גבוהה של אוכל ושירות.

Fiat_5002

(פיאט 500*, הסבר בסוף. המקור – ויקיפדיה)

בביקורנו האחרון בעיר החודש החלטנו הצמחונית ואני לדגום את טופולינו*, האיטלקית החדשה יחסית (5 שנים) בשוק מחנה יהודה, ואני שמח להכניס אותה לרשימת המקומות שאשמח לחזור אליהם ואף במהרה. היה לי כיף ולא מיציתי.

 

בצהריי

שישי סואן התפרצנו בהמונינו פנימה ללא הודעה מוקדמת ועל אף שנראה היה שהמקום בתפוסה מלאה, הצליח המלצר רב התושיה לסדר לנו שולחן מתחת לבר. אני לא צוחק, כתף ימין שלי היתה מתחת לפלטה של הבר. מוסיקה שקטה ונעימה התנגנה ברקע והחדר המה רחשי סעודה ערה. התפריט קצר אך מעניין. הצמחונית הזמינה רביולי ארטישוק וריקוטה בחמאת לימון ותימין (65 ₪) ואני הזמנתי ניוקי סלק בשמנת, אגוזי מלך ותרד (65 ₪). למנה ראשונה הזמנתי ברוסקטה של סרדינים טריים (43 ₪).

המקום מציע מבחר קטן וטוב של יינות, רובם ישראלים, ובירה בקס מהחבית. כיוון שכך, הזמנתי כוס שרדונה של ברבדו שהיה מוצלח מאד והתחבר היטב לחוסר הרצון שלי לשתות בקס. לא המתינוֹנוּ זמן רב ועל השולחן נחתו פרוסות לחם, קערית זיתים שחורים וקערית עם איולי טעים להפליא שאת המרכיב המפתיע שבו אבחנתי כדבש. ברוסקטות הסרדינים לא אחרו לבוא. הדגים, כפי שציין התפריט, תובלו בשמנ"ז, שום, עשבים, עגבניות ומוצרלה ממעייני התאו, והיו טעימים לי מאד. למיטב הבנתי, הדגים, כמו גם חומרי גלם טריים אחרים במסעדה מגיעים ברובם מהשוק הסמוך. יפה – גם טרי, גם עונתי, גם אקולוגי וגם סיפור טוב.

 

IMG_1006

הרביולי היה טעים מאד. הבצק בעובי הנכון לא הכביד על הביס ועל הבטן ולמרות שאתה יודע שיש בפנים ארטישוק, כל ביס היה הפתעה מחדש. ארטישוק, אתם מבינים, הוא פשוט נורא טעים והוא משתלב נהדר עם לימון וחמאה.

 

IMG_1003

הניוקי היה מרהיב ביופיו והזכיר לי שמוטב לי לצלם. שילוב הטעמים והמרקמים (בצק-שמנת-תרד-אגוזים) היה נהדר ונהניתי מאד מהמנה הזו, שאגב, היתה גם נדיבה מאד.

 

IMG_1330

לקינוח הזמנו רביולי שוקולד-קפה (39 ₪) וקנולי (15 ₪). בצק הרביולי היה חום מקקאו והמילוי הכיל שוקולד וריקוטה. לא רע, אבל טעם הקפה הנמס ברוטב קצת הפריע לשנינו ובאופן כללי אנחנו מעדיפים את הפסטה שלנו בלתי מתוקה. לא אכלנו מזה הרבה. הקנולי, לעומת זאת, היה מושלם. בצק פריך וקרם אוורירי ועשיר. רצינו עוד, אבל היינו מלאים עד אפעס.

עם החשבון הגיעו זוג טראפלס טעימים ששימחו אותנו עד למאד והוכיחו שוב שתמיד יש מקום לעוד שוקולד. הודינו להפקה ואמרנו גומר שנחזור בקרוב.

 

ואכן, כעבור יומיים

מצאנו עצמנו שוב ישובים ומתענגים על הפשטות שבטעמים. המלצר זכר אותנו וארגן לנו הפעם שולחן ליד החלון הפונה אל רחוב אגריפס העייף לעמוסה. מעבר לחלון, בצמוד למדרכה, ישנה מעין מרפסת עם שני שולחנות קטנים, שדני אמר עליה פעם שגם אם היו משלמים לו, הוא לא היה יושב בה. ובאמת, מי חפץ בתיבול פחמן חד חמצני וזיעת עוברים ושבים בפסטה שלו?

 

IMG_1308

הצמחונית הזמינה רביולי גבינת עזים עם חמאה, לימון, מרווה ואספרגוס (65 ₪). היה מעולה.

 

IMG_1312

אני ניסיתי בניגוד לאינסטינקט את הפסטה ברוטב בולונז טונה אדומה (65 ₪). הפסטה מעולה וכמו בצק הרביולי היא מיוצרת במקום, הרוטב היה טעים מאד (גזר, סלרי, דפנה, פלפל אנגלי) והטונה טובה, אבל לא לגמרי הסתדרה לי עם הפסטה. יש בתפריט כמה מנות פסטה עם דגים שנראות לי באופן כללי בעייתיות, שכן עצם השילוב של דגים בפסטה נראה לי מוזר. אני אוהב כל אחד בנפרד, אבל הטעמים והמרקמים לא מתחברים לי. עם המנות העיקריות קיבל כל אחד מאתנו און דה האוס סלט חסה ועגבניה עם אותו איולי מתקתק שמגיע בהתחלה עם הלחם.

 

IMG_1329

לקינוח לקחנו שוב את הקנולי הנהדר (15 ₪, לא הצלחתי לשכנע אותה לקחת שניים) וניוקי ערמונים (39 ₪) שהיה, כמו רביולי השוקולד מלפני יומיים, מעניין ומיוחד וגם אותו לא נזמין שוב. המנה גדולה מאד ומרשימה, טעם הערמונים עדין מאד והוא מודגש על ידי המתיקות, הרוטב מכיל שמנת וליקר אמרטו ומעל הכל פיסטוקים קצוצים. נחמד ועשוי טוב, אבל אולי מתוחכם מדי לחיכנו.

IMG_1331

דני מציין שיצא לו לאכול בטופולינו ריזוטו דגים וזעפרן שהיה משובח ושמספר זליפות מהלימון שהוגש לידו העלו אותו לרמות גבוהות. עוד הוא מדווח שדווקא בעיניו מצא חן ניוקי הערמונים.

 

IMG_1313

לסיכום, בטופולינו תמצאו אוכל איטלקי פשוט וטוב. חלקו קלאסי וחלקו מעודכן פיוז'נית, עם דגש חזק על חומרי גלם טריים ומשובחים. זוהי ללא ספק מסעדת שוק במובן הטוב של המילה. התמחור גבוה במקצת, אך בהתחשב באיכות, זה שווה את ההשקעה. ובלי קשר ולא שזה מענייננו, המטבח כשר חלבי אך ללא תעודה, מה שנותן למקום נקודת זכות במלחמת האור בחושך. ולגבי ברז הבירה, אני ממליץ לשדרג לבירה ישראלית טובה (יש לא מעט באזור ירושלים), או לכל הפחות לאחת האיטלקיות הלא-בלתי-טעימות.

 

*חיפוש Topolino בגוגל יציג לכם בעיקר תמונות של מיקי מאוס ושל פיאט 500. ואמנם, באיטליה מיקי מאוס מכונה טופולינו, שפירושו עכבר קטן, וה"פיאט טופולינו" האיטלקית היתה ב-1937 אחת המכוניות הקטנות ביותר בעולם. מכאן השאלה המתבקשת, מדוע לא קראו לה טופולינה על שם מיני-מאוס, זוגתו של העכבר?

 fiat 500

                                         הפיאט 500 המשפחתית וסחבכּכם

כתבות בנושאים דומים:

פונקציה אי-זוגית (אגדה שקרתה באמת)
נ.ב. תשארו בבית
מבשלים עם בירה בטמפל בר

10 תגובות על טופולינו – עכבר קטן נחמד

  1. יובל

    כל פעם שאתה כותב "מעניין ומיוחד" אני יודע מה יגיע אחריו ואני פשוט מת מצחוק. כמעט הערתי את יורש העצר. נשמע שהם מכינים מגוון גדול של רביולי טעים, עשית לי חשק.

  2. עודד

    שלא תבין אותי לא נכון, ניוקי הערמונים היה לא בלתי טעים, אבל מיוחד מדי. אולי זה טעם נרכש.

  3. מיכל

    נשמע נהדר ועושה חשק לסיבוב שוק דחוף.

  4. עודד

    השוק מרתק, אפשר למצוא שם דברים מעניינים מאד ובהחלט שווה לכתוב על שכיות החמדה שלו.

  5. דני

    אכן התרשמתי בפעם היחידה שאכלנו שם. גם השירות היה ידידותי ומקצועי. תומך לגמרי בהצעה בנוגע לבירה. אוכל מוצלח כ"כ דורש בירה טובה יותר.
    ניוקי הערמונים מאוד הרשים אותי, אבל אני אוהב כמעט כל מה שיש בו ערמוננים.

  6. עודד

    הגולש אהרון מהצפון מעוניין לציין כי הפיאט 500 שהגיעה לארץ לא כונתה כאן טופולינו. מקריאה באתר פיאט העולמי ובאתר מועדון פיאט טופולינו (בחיי!) האיטלקי נראה שהיו כמה גרסאות לדגם הזה, עם שמות שונים. בכל מקרה, הרכב שבראשית הפוסט הוא טופולינו והוא שונה מהפיאט 500 שהיתה בארץ.

  7. אהרון

    עכשיו הפוסט מושלם ואני…. רגוע.

  8. עודד

    בביקורנו האחרון אכלנו את מנת התאנים עם גבינת עזים ברוטב יין אדום וטימין – מנה דגולה שניחנה בשילוב טעמים מושלם. הייתי שמח אם הרוטב הזה היה מיוצר כקרם גוף.
    עם התאנים חשבנו לקחת פולנטה, אבל המלצרית שכנעה אותנו שעל אף שחבל, כי זו מנה טובה, יהיה לנו קשה לאכול אחריה גם עיקריות.
    קנלוני גבינות עזים ברוטב שמנת ואגוזי מלך היה גם הוא נפלא. הגבינות עשירות בטעמים והמרקם רך ואוורירי.
    סלט החסה הוא תירוץ טוב לאכול את האיולי המעולה שלהם. אני חושב שצריך פשוט להגיש אותו בשוטים לצד המנה העיקרית.
    ושוב לקחנו את ניוקי הסלק הנהדר, שהיה הפעם מעט מלוח מדי.
    לפני שהגיע תפריט הקינוחים ביקשנו שישימו לנו על האש שני קנולי, אבל מהר מהר לפני שזה מתחיל. שמיימי. הייתי יכול לאכול עוד כמה, אבל חראם על הדיאטה. צריך להכין כזה בבית. או שלא…
    הפעם יצא לי לבדוק גם את השירותים. מבין שני התאים בחרתי בזה שנראה כמו בר קוקטיילים. היה נקי, אך מאחר ולא עשני אשה, הרגשתי בפנים מעט לא בנוח עם המראה שמולי. לגברים זה לא משהו.

    היה כרגיל תענוג צרוף.

  9. דני

    כבר מזמן רציתי לרשום התרשמות מביקור נוסף. מן המיוחדים הזמנתי פטה כבד לוקוס בפילו עם ריבת תותים. הטעם היה מאתגר מאוד, אבל אין ספק שהמנה הוכנה במיומנות רבה. בכל מקרה, שיבחתי את בעלת הבית על נועזות המנה. לעיקרית בחרתי בקציצות לוקוס ברוטב חסה. הקציצות היו מתובלות היטב, אבל שימרו את טעמו העדין של בשר הלוקוס. מרק החסה היה יותר רוטב והשלים היטב את הקציצות. מנה יוצאת דופן, שהיתה מאוד לטעמי. מן הצד השני נרשמה התפעלות ממנת הניוקי הרומאי המפורסמת של המסעדה. גם אני התרשמתי מן הביס שנטלתי. המסעדה הזאת לא רק שומרת על הרמה, אלא גם מגישה אוכל יצירתי ומעניין מאוד במסגרת החלביות. עוד נשוב.

  10. דני

    כפי שהבטחתי בתגובה הקודמת, שבנו באופן ספונטני לפני יותר מחודש. הזמנו את הקממבר המטוגן המפורסם והוא הצדיק את כל הציפיות. שילוב קטלני של טעמי גבינה חמאתית, קונפי שום ודבש. מנת פסטה עם רוטב סרדינים ולימון מן התפריט הסיציליאני התגלתה כמנה פשוטה אך טעימה ביותר. בניגוד לעודד, אני אוהב מאוד דגים בפסטה שלי. האורחת שלנו הזמינה ע"פ המלצתי את קציצות הלוקוס הנ"ל והתפעלה. ידידתנו שוב בחרה בניוקי הרומאי וחוששני שתעשה זאת שוב בעתיד. באופן כללי טופולינו מתחילה להסתמן לי כמסעדת דגים מהדרגה הראשונה.
    מן השולחן שלנו היתה תצפית טובה אל המטבח ולא ברור לי איך מצליחים להוציא אוכל כ"כ מוצלח מן הקיטון הצר הזה.

הוספת תגובה