יקב תבור

במהלך חודש ינואר הזדמן לי לבקר ביקב תבור. היקב נמצא בכפר תבור למרגלות הר תבור, אחת מנקודות הציון היפות ביותר בארץ ישראל. יש לציין שאת הר תבור רואים מרדיוס עצום מכל כיוון עקב צורתו הבולטת.

 Tabor Winery (10)

בפעמים שעברו, יינות היקב היו לי קצת חמוצים ויבשים מדי. עובדות אלו לא אומרות שהיין לא טוב, כנראה שיש לי טעם שונה מיינן היקב אשר אחראי לייצור היין. כל כמה חודשים אני קופץ ליקב תבור על מנת לטעום ולבדוק מה חדש. אני חייב לציין שהופתעתי לטובה מביקור זה.

כשהגענו, אני והוריי היינו היחידים שם. המוזגת, שמה בר, קיבלה את פנינו בשמחה. השעה הייתה אחת בצהריים והייתי מוכן לכמה טעימות יין. כולנו החלטנו להתחיל עם היינות האדומים. היין הראשון שטעמנו היה האדמה מרלו 2009 בזלת. היין נפתח כרגע ולכן היה כבד, מאוד חמוץ ואלכוהולי. היין השני שטעמנו היה האדמה קברנה סוביניון 2008 טרה רוסה. מיין זה הופתעתי מאוד. צבע היין בורדו, עם ארומה של דובדבן, פטל ותות. טעמיו כללו דובדבן, תות, ומעט עץ אלון, עם גוף בינוני וסיומת מאוזנת עדינה ופירותית. יין למופת, באמת הגיע הזמן שיהיה כאן יין לטעמי.

Tabor Winery (3)

הסדרה הבאה שטעמנו היא ה-אדמה II. למה II? בגלל שהיא באה אחרי הסדרה הקודמת. הטעימה הראשונה הייתה של האדמה II קברנה סוביניון-פטיט סירה 2008. ליין צבע בורדו כהה, עם ארומה של דובדבן עדין, פטריות, תות ותבלינים. טעמיו כללו אלון חזק, עור ומעט סיגר, עם גוף מלא וסיומת אלכוהולית חזקה. הבקבוק כבר היה פתוח לפחות מהבוקר ולכן הופתעתי שהיין חזק ועדיין לא כל כך מתאים לשתייה. היין הבא היה האדמה II סירה 2008. הבקבוק נפתח מולנו ולכן לא ציפיתי ליותר מדי. צבעו בורדו כהה, עם ארומה של תות, דובדבן, וניל, אלון ומעט עור. טעמיי היין כללו אלון ודובדבן, עם גוף בינוני וסיומת אלכוהולית חמוצה. הרגשתי שליין יש פוטנציאל. לדעתי היין יכול להתיישן עוד שנתיים עד שלוש, וכמובן עדיף לחדרר אותו לפחות שעה לפני שתייתו.

 Tabor Winery

לסיום, בר בכל זאת המליצה לנו לנסות יין לבן. היא מזגה לנו אדמה סוביניון בלאן 2011 גיר. צבעו זהב עדין, עם ארומה של ליצ'י, מנגו ואננס. טעמיו כללו טעם מינראלי, לימון, אגס, ותפוח חמוץ, עם גוף קל וסיומת לימונית עגולה. הייתה גם חמצמצות בסוף שמאוד הוסיפה, נתנה ליין קצת חיים. בהחלט הייתי פותח בקבוק ביום קיץ חם.

Tabor Winery (4)

לסיכום, אין ספק שעכשיו יש למה לחזור ולהמשיך לפקוד את היקב באופן קבוע.

לחיים!!

ועכשיו לעוד כמה תמונות…

 Tabor Winery (7) "תערוכת גפנים" מחוץ ליקב תבור

Tabor Winery (19) מיכלי הנירוסטה של היקב

Tabor Winery (5) … ואני…

 

אודות יובל

לבלוג זה הביוגרפיה שלי לא כל כך מעניינת כרגע אבל אני כן יספר על איך בעצם נהייתי חובב אוכל ויין (וכמובן גם הרבה דברים אחרים). את מלוא הקרדיט אני חייב בעצם לבעל הבלוג, שמו עודד. הכל התחיל ביום אביבי בצהרים בזמן הלימודים כאשר התבטל לנו שיעור ולא היה כל כך מה לעשות. עידן, אשר יככב בעוד כמה קטעים במהלך הבלוג, הציע שנעלה למשגב עם לבקר את חברינו החדש בסביבה הטבעית שלו. הריחות היו מופלאים למרות שעכשיו אני לא זוכר ממה היו, אבל כפי שאני מכיר את עודד היום זה בטוח היה לחמניות עם עגבניות מיובשות ובזיליקום או עוגיות שוקולד עם אגוזים וצימוקים. ככל מארח טוב עודד הציע לנו משהו לשתות והוא הציע לנו קפרניות. זאת הייתה קפרניה שאני עדיין לא שוכח, ועל בטן ריקה עשתה למצב רוחי נפלאות. המשכנו הלאה לעוד כמה ליקרים כאשר גם בניהם היה לימונצ'לו אלוהי שעודד עשה במו ידיו, משהו מדהים שסובב לי את הראש עוד יותר וכנראה אחד הליקרים שבדיעבד הפעיל אצלי גם כן את יצר היצירה. באיזשהו שלב גם טעמנו פורט מצוין מאוסטרליה, פורט שעד היום עודד מהלל ורוצה ממנו עוד, עקב כך שכנראה סיימתי לו את הבקבוק בשלוק אחד (הדעות בין הנוכחים עדיין שנויות במחלוקת). מלאים בבצק מעולה ואלכוהול מעולה גם כן, בכל זאת היינו חייבים לחזור וללמוד. בשארית היום נכחתי אבל לא באמת הייתי שם. קפיצה הלאה... על האש ראשון עם החבר'ה היה סטייק עין מהסופר ועוד איזה המבורגר בסגנון אמריקאי. אני חושב אחורה וחושב לעצמי על איך לא הקאתי את הג'נקפוד הזה, אני פשוט עדיין לא מאמין שהקיבה שלי עיכלה את ה"בשר" שאכלנו. לאט לאט המושג "חבר'ה" הצטמצם וככל שבילינו קצת יותר זמן ביחד הארוחות שלנו נעשו מהטובות ביותר, כלומר אין בעצם איך לטעות – בשר מעולה, אלכוהול מצוין וחברה אגדית. גם כאן עודד נכנס לתמונה בתור אחד מהמובילים של השינוי הדרסטי באיכות האוכל שבלסנו. אין ספק בעניין כאשר אני אומר שהכל למדתי מעודד. אני גם יודע שיש עוד הרבה יותר שעוד לא למדתי ממנו. במהלך הזמן כמובן שגם לי צצו כמה רעיונות טובים בקשר לכל סוג של אוכל או כל פתיחה של בקבוק יין, אבל בשביל זה כבר תצטרכו להתעמק בכתוב בבלוג. מילה אחרונה – אזהרה. כאשר אתם קוראים את הבלוג בבקשה לסדר דלי לריר שיטפטף, כי אם אתם תקומו ולא תשימו לב אתם תחליקו ותשברו ת'ראש, וחבל.
פורסם בקטגוריה ביקורת יין, יין, יקבים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה