תחושת בטן היא חוש חשוב בכל מה שנוגע לאוכל. בסופו של דבר הוא מגיע אל הבטן ולכן חשוב להקשיב למה שלבטן יש לומר בנדון. לעיתים קרובות הבטן צודקת ומשהו שלא נראה לה אכן מתגלה כלא מוצלח. זהו באופן כללי סיפורה של מנת החומוס עם פירות ים.
בתחילת שנות ה-2000 היה לאייל שני ולזוגתו מירי חנוך טור ב"הארץ", בו הם העלו הגיגי קולינריה שונים ובסופם מתכון. מדי פעם היו בטור דברים מעניינים ואחד המתכונים שסיקרנו אותי במיוחד היה מתכון למנת חומוס עם פירות ים. בהגיון חומוס וכל דבר שמגיע מן הים לא התחברו, אבל המנה עניינה אותי למדי והכנסתי אותה לרשימת "המאכלים שצריכים לנסות מתישהו".
כאשר הגעתי לארה"ב נוצרה הזדמנות לנסות את המתכון מבלי לרשום הפסד מוניטרי ניכר במקרה של כשלון. פירות ים היו בשפע ובאיכות מצוינת, אבל דווקא חומוס התגלה כמצרך לא פשוט להשגה. בסופו של דבר מצאתי קופסת Humus בסופרמרקט האיכותי Whole Food Market. לאחר מכן היה קל לגשת לשוק הדגים ולקנות את השרימפס והקלמארי שהיוו את המרכיב המרכזי השני במנה.
אינני רוצה לתאר בפירוט את המתכון כדי שאנשים נוספים לא יתפתו לנסות אותו. אומר רק שהוא התבסס על מריחת החומוס על צלחת, תיבולו, הקפצה קצרה של פירות הים במחבת עם שמן זית והנחתם על החומוס. ההכנה הסתיימה על פי מיטב המסורת האייל שניית בסחיטת מיץ וגרעיני עגבניה על המנה. כל מרכיב נפרד במנה היה נחמד מאוד. ביחד הם פשוט לא התחברו. מבחינה ויזואלית המנה היתה יפה, אבל לא הטעמים ולא המרקמים השתלבו למשהו שהייתי רוצה לטעום שוב.
בתור פיצוי, הנה תצלום של מנת ים נוספת שהכנתי זמן קצר לאחר מכן על פי מתכון שראיתי בתוכנית "שום, פלפל ושמן זית" ושגם היא היתה ברשימה הנ"ל. מדובר בטרטר טונה אדומה עם סלסה ירוקה ויוגורט. בניגוד למנה הקודמת, כאן הכל התחבר למנה מושלמת.
ואני משום מה זכרתי שסיפרת לי שעשית את זה ושאהבת ובערך באותה תקופת זמן הכנתי גם בעצמי כולל את החומוס (פיכסה חומוס מקופסא!) וחשבתי בדיוק כמוך שזה פשוט לא מתחבר.
זה נראה שבתמונה השנייה יש ירקות טריים!
בארה"ב לא קל למצוא חומוס שלא בקופסא, אלא אם כן אתה מחובר לתא רדום של אל-קאעדה. במנה השניה יש אמנם ירקות ירוקים קצוצים דק, אבל עם טעם מאוד פיקנטי (חריף והרבה כוסברה).
אני לדוגמא, ממש לא הייתי מנסה את זה. חומוס ופירות ים זה אחד מהשילובים שלא הייתי חושב עליהם בחיים…