סעודה מקראית בביסטרו דוד המלך

“והנה דוד המלך! איפה? אצבע אחת מבת שבע…”

(המשוגעים לדבר / יוסי בנאי, הגשש החיוור)

השף שמוליק גל חזר מאוסטרליה אחרי 5 שנים של עבודה קשה במסעדות (שתיים מהן שלו) כדי לפתוח פה מסעדה ולעבוד קשה בארץ. ברחוב דוד המלך 1 הוא פתח לא מזמן את ביסטרו דוד המלך. לקראת סוף השנה האזרחית בנה גל תפריט לסעודה מקראית, אותה הוא מתכוון להגיש בביסטרו אחת לחודש. את חלק מחומרי הגלם הוא ליקט מאזכורים בתנ"ך ומהם יצר מנות שנראו לו תנ"כיות מעודכנות. נקראנו, אם כן, לטעום מטעמי המקרא.

IMG_0880a

ותשקע השמש מאחורי חומות העיר הלֵאה ויחבור הסיני הקטן אל עודד ויחנו חמוריהם תחת בית העיריה בואכה כיכר מלכי רבין. ויחצו את הכביש והנה ברחוב דוד מלכנו אור יקרות בוקע מן הביסטרו. ויכנסו וישבו ויאכלו וישמחו לבבם ויראו כי טוב. טוב די!

ביסטרו דוד המלך נפתח במקום שבו שכן אחד מסניפי רשת הפסטה פביאנה. אחת המלצריות סיפרה לנו שהלקוחות הראשונים היו שכנים שראו שהתחלפה להם המסעדה, ביניהם יש כבר כמה שהספיקו להפוך לקבועים. הגענו, כהרגלנו, בין הראשונים למקום.

IMG_0890

מוסיקה נעימה קיבלה את פנינו וביחד עם העיצוב החמים והתאורה הרומנטית, השרתה עלינו נינוחות ביתית מהסוג המרגיע. מעל הבר תלויה מראה גדולה שמגדילה קצת את נפח החדר ובהתאם לחוקי האופטיקה מפזרת את האור לכל עבר. הספקתי לצלם קצת לפני שרימנטקו את התאורה עוד יותר ומכאן והלאה נאלצתי להשתמש במבזק, יען כי המצלמה שלי מאותגרת לילית (hence the extra light). הקיר שמאחורי שולחננו היה מצופה בגזרי עיתונים שנתלשו שבועיים קודם לכן ממדורי האמנות של מגזין טיים אאוט. טאץ’ חביב.

IMG_0899 IMG_0903

קצת לפני שהתמלא המקום בהמולת הסועדים הספקנו לשוחח עם השף והבעלים שמוליק גל ומסתבר שהבישול זורם לו בגנים. אביו היה שף בקייטרינג ירושלמי, שם בילה חלק ניכר מילדותו. בהמשך למד בחיפה בבית הספר לבישול של רשת מלונות דן, עבד במספר מסעדות, הקים מספר בתי אוכל במרכז ואז טס לחפש את גורלו במולדת הקנגורו, הדינגו, האמו והפלטיפוס. כשנולדו הילדים החלו הגעגועים והמשפחה חזרה לארץ. הרעיון לסעודה המקראית הגיע משמו של הרחוב בו נמצאת המסעדה.

לספלי זכוכית צבעוניים נמזג במשך כל הערב יין צרפתי אדום יבש (La Vieille Ferme) שמוסיף לנינוחות ומלווה היטב את האוכל שמגיע אל השולחן. התפריט הוא תפריט פיקס, כלומר, מקבלים כל מה שבתפריט ללא אפשרות בחירה.

 

פלטת פתיחים:

IMG_0906a

(מהלחם בכיוון השעון: ממרח שעועית, בורגול, שמן ועגבניה, תמרים)

תמרים ממולאים בגבינת כבשים, פיסטוקים ומנטה בדבש תמרים – התמרים מצופים בבצק בירה, מטוגנים והם חמים ונמסים בפה. ביקשנו מהם עוד ועוד במהלך הארוחה.

סלט בורגול עם כרשה וצנוברים שבתחתיתו חלב נאקות – נחמד, על אף שלא לגמרי הבנתי מה עשה שם החלב.

"לחם", על פי המלצרית, היה פוקאצ'ה אוורירית וטעימה מאד.

שמן מתובל ועגבניה טריה שנספג מצוין בלחם.

ממרח שעועית לבנה – היה טעים מאד וביחד עם העגבניה הם יצרו ביס מושלם (את זה גילה הסיני הקטן).

 

ראשונות:

IMG_0907a

(מימין בכיוון השעון: סלט חיטה, ארטישוק, פלפלים וגבינה)

לבבות ארטישוק חצויים עם זיתים, פטרוזיליה ועגבניות – מנה נהדרת. שנינו אוהבים מאד ארטישוק.

סלט חיטה, פרוסות שקדים, צנוברים, נענע וגרגר נחלים – מעולה. שילוב טעמים מוצלח.

פלפלים קלויים, גבינת עזים קשה, מנטה ופיסטוקים – שילוב הטעמים מוצלח מאד. הייתי מנסה לשלב גבינה חריפה יותר.

 

עיקריות:

IMG_0912a

(מימין בכיוון השעון: דלעת וטחינה, לחי עגל ודבלים, פריקה)

לחי עגל ברוטב תבלינים ודבלים – מנה נהדרת. אני אוהב את השילוב מלוח-מתוק. הבשר היה רך מאד.

את המנה ליוו פריקה (חיטה ירוקה מעושנת) עם צנוברים ועלים ירוקים ודלעת קלויה עם טחינה גולמית ושומשום. השומשום מדגיש את הטחינה וזה חיובי כי טחינה זה טעים.

 

קינוח:

IMG_0917a

גלידת וניל על טחינה גולמית, פיסטוקים וריבת עגבניות – קינוח נהדר. ראיתי לגלידה את השחור של הוניל ואהבתי מאד את סך כל הטעמים. עם הקינוח שתינו כוס של גוורצטרמינר אמריקאי (Columbia Crest) מצוין, שאם הבנתי נכון הוא דווקא לא נמצא בתפריט הפיקס.

 

"אז נגנו, נגנו לי הלאה
כינורות וחלילים.
מה שטוב היה למלך
הוא טוב גם בשבילי."

(למה צחקה מיכל? / נעמי שמר)

 

IMG_0909 IMG_0891

לרגל הארוע היתה המסעדה מלאה מפה לפה אך לא רועשת מדי, המוסיקה עדיין נשמעה ברקע וצליל נעים של שקשוק צלחות וקרקוש סכו"מים מהמטבח הזכיר לנו שאנחנו במסעדה ולא בבית. על אף כמות הסועדים הרבה היו המלצריות יעילות וחביבות והשף נראה רגוע. עם כל הלחץ שוודאי שרר במטבח, אפילו הספקנו לדבר כמה פעמים במהלך הערב. הוא שאל אם הרגשנו "טעם מקראי" במנות, שכן היתה חשובה לו התחושה שהאוכל נותן. הארוחה הזו, כאמור, תתקיים פעם בחודש.

בכל יום באמצע השבוע ולפעמים גם בימי חול המסעדה מציעה ארוחה עסקית (תפריט רגיל, לא מקראי) בין השעות 12:00-18:00. ומי שבענין בירה דווקא, יש גולדסטאר מחבית.

סעודה מקראית, פעם בחודש, תעלה 160 ₪ לסועד.

בליל הסילבסטר המחיר לסועד יחיד יהיה 160 ₪ בין השעות 19:00-21:00 ו-210 ₪ בין השעות 21:30-24:00 (כולל כוס קאווה בחצות). כדאי להזמין מקום מראש!

שתהיה שנה אזרחית מוצלחת ושתו באחריות! הסיני סיפר לי על שרות חדש (לא בארץ) המציע לך במקום לקחת מונית הביתה או לחילופין לנהוג בגילופין, שיגיע אליך על אופניים דוד פיכח, יקפל את אופניו, יכניסם אל תא המטען של רכבך ויסיע אותך לביתך בבטחה. יפה.

 

דוד המלך

דוד המלך 1, תל אביב

 

לקריאה נוספת:

אוכל מקראי – שמות מאכלים וציון מיקומם בתנ"ך, בבלוג השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל של זאב ויז.

על בישול תנ"כי

 

(מים לדוד המלך / עקיבא נוף, בביצוע האלמותי של הגששים. שימו לב לפולי ש”מחפש מה מצחיק?")

 

 

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות בנושא סעודה מקראית בביסטרו דוד המלך

  1. מאת מיכל‏:

    נשמע קונספט מאד נחמד ונראה שהאוכל היה גם בריא (לא עלינו!) וגם טעים..

  2. מאת מיכל‏:

    חוץ מהקינוח בעצם.. ממתי כדור גלידה גלמוד מהווה סיום הולם לארוחת מלכים? לא בבית ספרנו.. : )

  3. מאת יובל‏:

    דבר ראשון, אני מכיר את היין הזה, יש לו תוית עם תרנגול אחד או שניים, מידי פעם אני קונה אותו… מידי פעם הוא טוב, מידי פעם הוא לא, לדעתי תלוי בבציר או שהוא סתם יין צרפתי צעיר ופושטי. דבר שני, תמרים ממולאים בגבינה נשמע מעולה, צריך לנסות פעם…

  4. מאת עודד‏:

    כבר הקדמתי אותך ובאחד הערבים בשבוע שעבר הכנתי סופגניות קמח תופח שחלקן היו ממולאות בפרוסות בננה וחלקן בתמרים ממולאים בפטה. אני חושב שהפטה היתה מעט מלוחה מדי וכדאי להשתמש בגבינה עדינה יותר. השילוב, על כל פנים, היה מוצלח מאד.

  5. מאת רועי‏:

    התמרים הממולאים בגבינת כבשים הם הברקה! שילוב טעמים מפתיע.
    ממרח השעועית והפוקצ'ה עם השמן והעגבניה היו תענוג.
    בהחלט הצלחת לתפוס את האווירה בתמונות.
    אהבתי את ההקדמה. כבר מזמן לא קראתי כתבה מקראית 🙂

השאר תגובה