כמדי חודש נובמבר ב-8 השנים האחרונות, גם השנה התקיימה תערוכת היין “סומלייה”, בניצוחו של סטודיו בן עמי. האירוע מושקע מאד והוא פונה בעיקר לשוק העסקי ופחות לקהל הפרטי. השנה עברה התערוכה לשכונת יד אליהו, להיכל נוקיה ע"ש מכבי תל אביב.
קצת מעל הפרקט הונחה רצפה יציבה ועליה פוזרו דוכני יקבים שונים. דוכני תצוגה רבים נוספים מוקמו במסדרון המקיף את ההיכל ותאי הצפיה הפכו לחדרי טעימות פרטיים ליקבים שונים. יובל התייצב במקום כבר בצהריים, עם פתיחת התערוכה ודני, עופר ועודד הצטרפו אליו מאוחר יותר. יובל רצה להספיק הרבה ולכן הקדים. בנוסף, כפי שציינו כבר בבלוגנו, תמיד טוב להגיע מוקדם. לרוב יש פחות אנשים והאווירה הרבה יותר נינוחה ורגועה ואפשר לדבר עם אנשי המקצוע כשאין עוד 16 איש מסביב עם כוסות יין ביד. ובכל זאת, כשנגמר הארוע ובעטנו את עצמנו החוצה, הרגיש יובל שלא הספיק לפגוש את כל מי שרצה, גם מבחינת הכרת יקבים חדשים וגם ותיקים שטרם הכיר. הנ"ל הצהיר שבשנה הבאה הוא לוקח יומיים חופש ופורש שק"ש על הפרקט.
הרשמים הקורקטיים על היינות השונים הם של דני ועודד והרשמים המפורטים והמרשימים הם של יובל.
יקב דומיין ונטורה
בדוכן עמד דוד ונטורה, היינן הראשי ובעל היקב. דוד עלה לארץ מצרפת על מנת להקים יקב באזור שיש בו הסטוריה של עשיית יין בת אלפי שנים. לכן כרמי היקב, שנטעו על ידי דוד, נמצאים בחבל בנימין, צפונית לירושלים והיקב באזור התעשייה עפרה. דוד מייצר יינות "עולם ישן", כמו שמייצרים בצרפת. למרות שיטות ה"עולם ישן" של דוד, ליינותיו עדיין יש אחוז אלכוהול גבוה (14.2-15%). היין היחיד שאולי יורד קצת באחוז האלכוהול הוא דווקא הקברנה סוביניון 2009, המכיל 13.9%. זוהי הפעם הראשונה שטעמנו את יינות היקב.
קברנה סוביניון 2009 – צבע בורדו עמוק, ארומות של דובדבן ואלון. גופו מלא עם סיומת פירותית וקצת חמוצה. יש ליין פוטנציאל התיישנות. (13.9%)
ISAAC'S 2007 – שהה 24 חודשים בחביות עץ אלון. היין לא חודרר ולכן היה מאד סגור. מחיר היין הודגש כמה וכמה פעמים, אבל נראה לנו מעט מוגזם.
RUBENS 2009 – בלנד של ענבי בורדו – קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטיט ורדו. צבעו בורדו קל עם ארומה של פטל, דובדבן, אלון ומעט עור. טעמיו כללו אלון ושזיף, עם גוף בינוני וסיומת חלקה ופירותית. לדעת יובל זהו היין הטוב ביותר של היקב (14.5%).
יקב גת שומרון
בראש הדוכן עמד לו אביגדור שרון, בעל היקב והיינן. אביגדור איש חביב ביותר והיה מאד שמח לענות על מפולת השאלות שיובל המטיר עליו. שותפו של אביגדור ליקב הוא ליאור נחום, אשר גם לו היה יקב קטן בגראז'. היקב נוסד ב-2003 ונמצא בקרני שומרון, בערך 20 ק"מ מזרחית מכפר סבא. אין ליקב כרמים ולכן הוא קונה את ענביו מכורמים באזור וגם מהגליל. היקב מייצר מספר יינות אדומים, כולם זניים (קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, וקברנה פרנק). היקב גם בתהליך השקה של "אייס ויין" חדש מענב הויוניה.
במהלך הטעימות ראינו שלחלק מהבקבוקים יש 2 שנות בציר על התווית. אביגדור הסביר בפשטות שהיין שבתוך הבקבוק הוא אמנם משני בצירים. לדוגמא, הקברנה סוביניון הוא ערבוב של בציר 2007 ו- 2009. מרתק.
קברנה סוביניון 2007/2009 – צבעו בורדו סגול עם ארומה של דובדבן, שזיף, ואלון. טעמיו כללו דובדבן, אלון וזית שחור, עם גוף מלא וסיומת אלגנטית וחלקה. היה ממש תענוג לשתות את היין הזה.
מרלו 2006/2007 – צבעו בורדו אדום עם ארומה של אגוז, שזיף, וניל ותבלינים. טעמים של אגוז, דובדבן ומעט אלון, עם גוף מלא וסיומת פירותית חזקה ואלגנטית.
יקב קדש ברנע
עשה לאחרונה מתיחת פנים והחליף תוויות ורעיונות. היקב, אשר שוכן לבטח על גבול מצרים, החל את דרכו בשנת 2000 על ידי אבי המשפחה, אלון צדוק. בשנת 2010 החליפו כיינן בנו הבכור, יוגב, שלמד ביחד עם זוגתו ייננות בפירנצה, איטליה. כיום יש ליקב שתי סדרות: קדש ברנע ומדבר. שני היינות מסדרת מדבר הם יינות רזרב. טעמנו את המדבר הלבן 2010. זהו בלנד של 40% סוביניון בלאן, 30% מורבדר, 30% שרדונה. הוא היה פירותי מאד עם חמיצות קלה.
גלעד הגבר-גבר שלף מתחת לדוכן את הפטיט ורדו 2009. זהו יין זני שעדיין לא נכנס רשמית לרפרטואר של היקב ובמשפחת צדוק חושבים שזהו הזן האופטימלי של הנגב. עודד חשב שהיין טעים ומיוחד מאד ויהיה מעניין לעקוב אחרי התפתחותו.
ועוד משהו מעניין על כשרות דווקא, כפי שנראה באתר היקב:
"קיימת סטיגמה שיין כשר הוא יין באיכות ירודה העובר תהליך בישול ההורס את מרקמו וטעמו. ובכן, לא כך הדבר. ייצור יין כשר אינו שונה מייצור יין לא כשר וכל עניין בישול היין לא מתבצע במהלך הייצור, אלא אם יש דרישה לכך, ואז מופיע הכיתוב מבושל/לא מבושל."
יקב רקנאטי
בדוכן היקב אפשר היה לטעום כמעט את כל יינות היקב. התאכזבנו שהסירה רזרב לא היה נוכח. גם בביקורנו האחרון ביקב הוא נפקד. למרות זאת, אפשר היה לטעום את הספיישל רזרב 2008, שנשמר בסוג של מקרר יין קטן, ה- winekeeper (השם הזכיר ליובל את ה-gatekeeper מ"מכסחי השדים", אחלה סרט!).
בנוסף לדוכן הוזמנו לטעימות והרצאה בחדר הפרטי של היקב. כשנכנסנו לחדר גילינו שהוא כבר לא כל כך פרטי, לא נורא. היינן הראשי, גיל שצברג, היה נוכח ויינן נוסף נתן סקירה מלומדת על יינות היקב. היה מעניין. עופר ציין שבניגוד לבירה, בטעימות יין דווקא יש נשים.
סירה ויוניה 2009 – עודד אהב אותו וחשב שיהיה מעניין לנסות אותו כשייפתח יותר ובאמת לאחר חצי שעה טעמו השתנה מעט לטובה. יובל הריח מרשמלו, דובדבן וגם קצת קרם. ויוניה הוא זן המשמש ליצירת יין לבן בדרך כלל, אך במקומות כמו צפון עמק הרון בצרפת מקובל להשתמש בו ביינות אדומים. (13.5%)
קריניאן רזרב 2009 (כרם בעל) – זן ענבים שבשנות ה-80 יצא לו שם לא טוב. הגפנים בכרם זה מושקות במי גשמים בלבד. ריחו נהדר והוא מעט תופס את החיך. מסתבר שישראלים אוהבים את זה (כך אנשי היקב). צבעו בורדו-סגול כהה עם ארומות של דובדבן, אלון, תות ומעט וניל. טעמיו כללו דובדבן, שוקולד מריר וגם אלון, עם סיומת דובדבנית אלונית חזקה. לדעת יובל היין צריך יישון בבקבוק של עוד כמה שנים על מנת לעדן קצת את הסיומת (13.5%).
יש לציין, ולטובה, את רמת האלכוהול הנמוכה יחסית של יינות רקנאטי, לעומת יינות רבים אחרים המיוצרים כיום בישראל.
יקב רמת הגולן
יקיר הבלוג. בדוכן היקב פגשנו את ישראל, שסיפר לנו ארוכות על היינות והכרמים.
ירדן T2 2008 (טיטו) – יין חדש ביקב. הוא מיוצר משני זנים פורטוגזים – טוריגה נשיונל וטינטה קאו ועל כן שמו. זהו הבלנד הראשון בסדרת ירדן ולכן היה מרגש לטעום אותו. צבעו סגלגל עם ארומה של שזיף, מעט וניל ואלון. טעמיו כללו פירות אדומים, דובדבן בשל ואלון, עם גוף מלא וסיומת קצת חמוצה. זוהי הפעם הראשונה שאנו חווים את סוג היין ואת זני הענבים הללו. יובל עדיין לא החליט אם הוא אוהב אותו או לא והוסיף שזה לא יעצור אותו מלרכוש כמה בקבוקים ולבדקו לאורך זמן. (14.5%) 
גמלא סירה 2009 – גם חדש לגמרי. עד עתה ייצר היקב סירה בסדרת ירדן וכעת הוחלט לייצר סירה בסדרת גמלא על מנת שליותר אנשים תהיה גישה לזן ענבים זה. עודד מצא אותו עוקצני, חזק מדי אלכוהולית, אך עם טעם טוב ואופייני של סירה. כדאי לחכות אתו שנה-שנתיים ולראות איך הוא מתפתח בבקבוק. (14.5%)
ירדן סירה כרם תל פארס 2008 – יין נהדר. כדאי לחכות אתו שנה. (15.5%)
ירדן קברנה סוביניון מכרם אל רום 2008 – מצוין אך חזק מאד גם אתו כדאי לחכות שנה או יותר. (14.5%)
ירדן Heights Wine 2008 – יין קינוח אדיר. דני חשב שהוא מתוק להחריד, אבל זו כנראה שאלה של הרגל. מיוצר מענבי גוורצטרמינר שמוקפאים בטמפרטורה של 12- מעלות כדי למנוע מהם תסיסה. אחרי חודש של הקפאה הענבים נסחטים באטיות בעודם קפואים והתירוש תוסס באטיות במשך מספר חודשים. (12%)
יקב דדה
לפני 60 שנה התפרנסה דדה, סבתו של ג'קי חזן, מייצור יין ומאחיא (עראק תאנים) במרקש, מרוקו, לאחר שקיבלה לכך אישור מיוחד ממלך מרוקו. בשנת 2007 הקים ג'קי את היקב בחוות מקורה בכרם מהר"ל. היינן הוא נינה של דדה, אלירן רז. סמלו המרשים של היקב הוא העתק של חותם שלמה, כפי שהופיע על מטבע מרוקאי במאה ה-13 והשם מופיע באנגלית בקישוטים כמו-ערביים.
מלבק ברברה 2008 – נטיה לחמיצות אך יש פוטנציאל. שווה לבדוק בעוד שנתיים. האף של יובל קלט דובדבן, אלון וגם זיתים שחורים. היה ליין גוף קל עם סיומת פירותית ועדינה. (13.5%)
קברנה סוביניון ספיישל רזרב 2008 – צבעו בורדו כהה עם ארומה של שזיף חזק, דובדבן, אלון ומעט עור וסיגר. טעמיו כללו דובדבן ואלון, עם גוף מלא וסיומת עגולה ואלגנטית. היין החליק בגרון בצורה נפלאה. קברנה מעולה. (15%)
פורט 2007 – הסכמנו כולנו שהוא מעולה. (18.6%)
נראה לנו שעוד נשמע ונקרא על היקב הזה, למרות שעל פי הבנתנו יינותיו אינם זולים והם משווקים כרגע בעיקר למסעדות.
יקב אמפורה
נמצא גם הוא בחוות מקורה שבכרם מהר"ל. גם כאן הוזמנו לטעימות בחדר הפרטי. לצד היינות הונחו פרוסות לחם, גבינת מנצ'גו מצויינת של מחלבת עז עברית מקיבוץ הזורע ופירות טריים. הגבינה השלימה את טעמי היינות בפה וכל הארוע היה נעים ומשעשע, ביחד עם נציגי משפחת סוידאן החביבים מחיפה.
Med Red 2007 – בלנד חביב מאד שזכור לנו לטובה עוד מגלגולו הקודם של היקב שהחליף בעלים. (14.6%)
Rhyton – קברנה מרלו 2007 – 70% קברנה סוביניון, 20% סירה, 10% מרלו. חזק מאד. מה יהיה עם האחוזים האלה ביין? (15.3%)
אוניקה – מרלו ברברה 2007 – 79% מרלו, 21% ברברה. שוב, חזק מדי, זה הפריע לנו להרגיש את הטעם. (14.6%)
Inna קינוח 2006 – עשוי מענבי שרדונה. מיוחד מאד עם טעם טוב של חבית. הוא מחוזק על ידי כהל ענבים שמיוצר ביקב. (17.5%)
יקב שושנה
על יקב שושנה אנחנו שומעים לראשונה ושמחנו לפגוש. בעלת היקב והייננית, שושנה ויזן, החליטה יום אחד שהיא רוצה לייצר יין. בעזרתו והדרכתו של ד"ר ארקדי פפיקיאן (הרוח החיה מאחורי יינות ויקבים רבים בארץ) נוסד בשנת 2006 יקב שושנה. היקב נמצא בעתלית וקונה את ענביו מכורמים ברמת הגולן. הוא מייצר כיום כ-3000 בקבוקים בשנה ויש שאיפות לקצת יותר. שני היינות שטעמנו היו מעולים. יובל מבטיח לחפש את הבקבוקים בקרוב.
קברנה סוביניון 2007 – צבעו בורדו עם ארומה של דובדבן, שזיף, אלון שרוף ווניל. טעמיו כללו דובדבן ואלון עם גוף בינוני וסיומת קלילה ופירותית.
שיראז 2008 – צבעו בורדו עם ארומה של קרם דובדבן ומעט אלון ועור. טעמיו כללו דובדבן, וניל, פרחים ותבלינים, עם גוף מלא וסיומת מתוקה ופירותית. יין מעולה, יש פוטנציאל להתיישנות בבקבוק.
(בשנה הבאה עם שק”ש על הפרקט)
עוד נזכיר בקצרה את יקב לוריא, שנמצא במושב ספסופה שבגליל העליון. טעמנו את ה-Grand Vital 2010. היין הוא בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ושיראז. יין מעולה עם צבע בורדו עמוק ביותר. ליין גוף מלא עם סיומת אלונית עדינה. ממש החליק בגרון. יין נהדר שישתבח בבקבוק עוד כמה שנים.
הגענו גם לדוכן של יקב גבעות. יין הדגל של היקב, המצדה 2009, הוא יין מצוין. היין הוא בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ופטיט ורדו. צבעו בורדו כהה עם ארומה של פטל ותות. טעמיו כללו דובדבן, אלון ותבלינים, עם גוף מלא וסיומת פירותית וחזקה. יין באמת מדהים (יובל).
לסיכום, יש לומר שהתערוכה השנה היתה מקצועית לעילא. הטעימות הסגורות שהוזמנו אליהן היו מעניינות מאד ומבחר היקבים שהציגו היה גדול ומגוון – כולל יקבים חדשים וקטנים רבים. כמה יקבים בלטו בהיעדרם, ביניהם פלאם, ברבדו, פלטר, קלו דה גת, דלתון, עמק האלה וטובים נוספים. חבל.
יש לציין גם את מבחר המזון שהוצע במקום ובייחוד את דוכן הגבינות המרהיב של משק יעקבס. לא טעמנו, כי באנו אחרי ארוחה טובה, אבל התרשמנו. עופר ויובל שיבחו את כריכי הרוסטביף שנמכרו במקום ובדוכן אחד אף נשנשנו בחדווה שוקולד מריר של ולרונה.
היה כיף גדול לפגוש כל כך הרבה אוהבי יין וידעני יין. התערוכה מהווה מוקד משיכה לחומר טוב וזו גאווה גדולה לראות כל כך הרבה יצרני יין מקומיים. בהחלט נשתדל להגיע גם בשנה הבאה כדי לדווח לקוראינו היקרים מקווי חזית היין.
אני כבר מחכה לשנה הבאה!!!