שוב פיצה, שוב גלידה ושוב בנמל

מאת עודד ~ 12 בדצמבר, 2010. בקטגוריית: ביקורת מסעדה, גלידה, ילדים, פיצה.

"You and the port are beginning to get me down!!" / The Twelve Tasks of Asterix  

 

אייסברג וולקנו בנמל תל אביב היא דוגמא טובה למקום שתמיד ארצה לחזור אליו (עד שיוכח שכבר לא טוב שם, כמובן). הפיצה טובה, הגלידה מעולה ויש לאינדיאניות אטרקציה בתצורת מזרקה בסמוך למקום.

בשבת הנמל עמוס לעייפה במבקרים ואם חשקה נפשכם בפיצה ו/או גלידה טובות, אני ממליץ להגיע בשעות הצהריים המוקדמות של הצהריים כדי להמנע מהתקהלות יתר בגזרת הפיצה.

בדרך לשולחן קיבלו את פנינו סידורי ממתקים מהודרים משובבי עיניים שקשה היה להפסיק לנעוץ בהם מבט. מה פשרם? שאלנו, אבל שכחתי מה היתה התשובה.

IMG_8034

IMG_8033

IMG_8036

 

עד שתגיע הפיצה הזמנו סלט קפרזה. הפירוש של המקום לקפרזה מעט שונה מהקלאסיקה, כלומר הוא לא מגיע בפרוסות אלא חתוך ועם זיתים ועגבניות מיובשות שדווקא מוסיפים מאד לטעם. סלט מצוין.

IMG_8051

(קפרזה לא רגילה, אך סימפטית)

 

הפיצה שלנו היתה הפעם "פיצת קרם ארטישוק" – מוצרלה, בצל סגול, צנוברים ועלי רוקט ובמרכזה קרם שמרכיבו העיקרי הוא ארטישוק. נחמד מאד. אגב, מניסויים שנערכו בבית, פרוסות ארטישוק ירושלמי מבושל הולכות מצוין על פיצה.

IMG_8063

(פיצה קרם ארטישוק)

IMG_8083

IMG_8084

(חם, דק, פריך, עם רוקט למעלה וגלידה על יד זה)          (וולקניסט בפעולה)

 

בסוף הארוחה, עם פנינו לגלידה, הבטנו בצער וזעזוע על התור המשתרך אל עמדת הגלידות. במקרים רגילים, על אף איכות הגלידה, היינו מוותרים מראש על התענוג הכרוך בעמידה של רבע שעה בתור, אולם הפעם נתבשרנו על ידי המלצרית החביבה שיש "תור אקספרס" לסועדים. היא שאלה לשמנו ולאחר מספר מצומצם של דקות נשמעה סירנה מאזור הגלידה והוזעקנו לבחור טעמים. התשלום על הגלידה מצורף לחשבון הפיצה. נוח.

הפעם ניסינו שוקולד (מעולה), קלבדוס עם תפוחים מקורמלים (נה) וגויאבה (מעולה). אגב, הגלידות בטעמים מיוחדים שיצרו שפים כבר לא ברפרטואר. על חלקן חבל ועל חלקן האחר לא נורא.

 

למי שמגיע לאזור הנמל יש חניה חינם בשפע בחניון רידינג הסמוך (והליכה קצרה עד לנמל). כמו כן, כדאי מאד לקפוץ לראות את שוק הנמל החדש, אבל לא בשבת מטעמי צפיפות ודוחק.

 

IMG_8031

(רק בישראל)

 

 

כתבות בנושאים דומים:

אלה אלה
תקופת היובש נגמרה
קומקום עם כורכום

8 תגובות על שוב פיצה, שוב גלידה ושוב בנמל

  1. דני

    אתם צריכים לעשות שם כרטיס מועדון. יש לך תאוריה איך הם מכינים את קרם הארטישוק? כמו כן, איך חום הפיצה לא הרג את העלים? יש לכם מזל עם החניה. לא תמיד זה כך.

  2. חנה

    מעניין מה קרה להם לאחר הסופה. אחרי תאור כזה מגרה אני מאד רוצה לטעום. השאלה אם יש איפה

  3. עודד

    ארטישוק – אני מניח שמבשלים תחתיות ארטישוק משומרות (למרות שזה סותר את מה שהם מצהירים), או תחתיות ארטישוק חלוטות ומוקפאות (שזה פחות נורא) עם שמנת ותיבול מינימלי.
    עלים – חום הפיצה לא הרג את העלים משום שהם הונחו על הפיצה לאחר שיצאה מהתנור. אפשר לראות את זה בתמונה של האופה.
    חניה – חניון האוטובוסים היה מלא עד אפס מקום וכך גם החניון שקרוב לגשר. החניון שקרוב יותר לרידינג היה פנוי מאד. אנשים תמיד מעדיפים להסתובב רבע שעה בחניון בתקוה שמישהו יצא על פני חניה רחוקה יותר והליכה של 5 דקות.

  4. שחר

    הייתי שם יום שישי שעבר וגם אני ראיתי את השלט הזה ליד חניון של האוטובוסים וחייכתי.
    אני לא מבין איך הם בחרו מיקום שכ"כ קשה למצוא אותו, אני חושב שרוב מבקרי הנמל בכלל לא יודעים שזה שם (וטוב שככה).
    האם טעמת את הגלידת חמאת בוטנים ופיצפוצי שוקולד שלהם ????

  5. עודד

    אגב, למרות השלט, צחנת שתן קשה עולה מהמקום.
    לא ראיתי את גלידת חמאת הבוטנים. בפעם הבאה… היא טובה?

  6. יובל

    רק מהתמונות הראשונות קבלתי זריקת סוכר לוריד…
    כרגיל הפיצה שם מצטלמת נהדר.

  7. מאיה

    איזה צילומים יפים, כל הכבוד לצלם 🙂

  8. עודד

    טוב, יש להם באמת איזה חודש שוקולד ולכן כל הממתקים שמסביב. אור ליום אתמול בלילה ביקרתי וטעמתי. המוכרת טענה שהממתקים זה לצורך דימוי עמי ותמי. אין דבר.

    להלן המסקנות:
    חמאת בוטנים ופצפוצי שוקולד – לא אהבתי. יש לה טעם של בוטנים עם סוכר ולא טעם של חמאת בוטנים. חבל.
    סורבה אגסים ביין – מעולה!
    טופי – מתוקה מדי.
    שוקולד בננה – נשמע מרתק, אבל מאכזב מאד. הטעם נעשה מריר מדי לקראת הסוף.
    שוקולד, מנטה וטרגון – כנראה שמצוין, יש לי בעיה עם הטרגון. עדיין לא התרגלתי לטעמו לצערי.
    שוקולד שחור עמוק – נחמד מאד אם כי סטנדרטי.
    שוקולד שזיף מעושן בויסקי – וואוו, לזה אני קורא יצירתיות! חבל שלא מרגישים את טעם השזיף.
    שוקולד ערמונים – מדהימה! המנצחת לטעמי.
    שוקולד לבנטיני – עם רחת לוקום. חתיכות הרחת שולפות סתימות מהשיניים. היה לי קשה ליהנות ממנה.
    ויש עוד כמה טעמי שוקולד שנראו לי סטנדרטיים מכדי לטעום.
    עשיתי טעות וטעמתי גם גלידה עם תחליף סוכר, אבל אני לא רוצה לדבר על זה, אני מרגיש מלוכלך.

הוספת תגובה