הדגים חזרו

מאת דני עוזיאל ~ 14 בנובמבר, 2017

WP_20171110_007

  הכי טרי שיש ולא פרי: פלמידה (למעלה) וגומבר

בחודש שעבר נצפו כבר מספר דגי ים טובים אצל מוכרי הדגים בשוק מחנה יהודה. לקח לי זמן להתפנות לנסיעה אל שוק הכרמל כדי לראות איך שובם של הדגים נראה שם.

התחלתי את בוקר יום שישי כרגיל עם בירה וארוחת בוקר בשוקשוקה. לרגל האירוע בחרתי בפלטת הדגים הכבושים עם ירקות, חמאה חמוצה ושוט של וודקה (41 ₪). המטיאס וההרינג היו נהדרים – כבישה ביתית במיטבה. את השפרוט המיובש בנוסח סובייטי אהבתי פחות. דגי מדי לטעמי.

סיבוב אצל מוכרי הדגים גרם לי להתביית על הדוכן של רוסטוס, אותו תפסתי כשהוא עדיין מסדר את הסחורה (ב-8:30 בבוקר – לא התעורר כנראה). תמורת 120 ₪ קניתי רסקס גדול, פארידה בינונית ושלושה טרחונים קטנים. מבחר ירוקים של חורף וכן לבנה וקרם פרש הצטרפו לחבילת הדגים.

המשך קריאה »

יודע מה?… ספרד – חלק א'

מאת עינת ~ 21 באוקטובר, 2017

לא זוכרת כבר איפה, לא זוכרת מתי, אבל הצ'ורוס היו נהדרים.

האמת שזה לא נכון, אני כן זוכרת בדיוק היכן אכלתי אחלה של צ'ורו. אמנם לא היה לי למה להשוות אותו כל כך, אבל הוא הרגיש לי מסורתי ונפלא.

חמקנו מעוד ארוחת חג וטסנו כחגיגה משלנו לשתי מדינות שונות (בערך) – קטלוניה וספרד. קטלוניה עכשיו, ספרד בחלק ב'.

אולי לא הלכנו למקומות הנכונים, אבל בלי שום ספק העדפנו את ברצלונה על פני מדריד… אהבנו את האווירה הגותית, הסמטאות הצרות וחנויות הבוטיק מימין ומשמאל. עם זאת, היה טעים גם כאן וגם כאן.

barcelona1

הדבר הראשון שעשינו, בהמלצת כל אחד ששמע שברצלונה היא היעד הבא, וכמובן בהמלצת הדיווח הקודם על ברצלונה וההמשך שלו, היה ביקור בשוק לה בוקריה. חשבתי שהשוק יהיה גדול פי 3 יותר ממה שהיה, אך הצבעים והטעמים לא אכזבו.

המשך קריאה »

שוקופאי לליאור

מאת עודד ~ 7 באוקטובר, 2017

רשומה זו היא מחווה לחברי כתום השיער שנשאר נאמן לרשת ההמבורגרים הישראלית במשך כל אותן שנים על אף הירידות הבלתי פוסקות של חבריו. כבר די מזמן חשבתי להכין לו שוקופאי ליום ההולדת ואיכשהו זה נדחה ונדחה. נצלתי את ההזדמנות לעשות זאת סוף סוף בפיקניק ברמות מנשה.

המשך קריאה »

בווארי: מסעדה ב”מפעלי המנועים הבוואריים”

מאת דני עוזיאל ~ 24 בספטמבר, 2017

WP_20170905_017

בפעם השניה בחיי הייתי במסעדה שקשורה אל תעשיית הרכב הגרמנית ושרדתי כדי לספר על כך. למי שלא שמע על “מפעלי המנועים הבוואריים” מדובר בחברת BMW, אשר מפעילה במינכן תשלובת של מוזיאון ומרכז מבקרים מפואר. חוץ מאוכל מעניין, יש שם גם כלי רכב.

לפני שיצאתי לבקר במוזיאון BMW, בדקתי את האפשרויות הקולינריות  וראיתי שיש שם קפיטריה מושקעת מאוד.  אחרי הביקור במוזיאון המעניין, אבל בעייתי מבחינה היסטורית, פניתי לקפיטריה.  מבט במקום ובתפריט הבהיר שאכן מדובר בקפיטריה מושקעת במיוחד, אבל היא היתה עמוסה במבקרים שגם הם חשבו שהגיע הזמן לארוחת צהרים.  החלטתי לעבור את הגשר המחבר את המזיאון אל מרכז המבקרים ולחפש שם אופציה לארוחה. מיד אחרי הכניסה שמתי לב למסעדה קלילה בשם “בווארי” שנראתה מעוצבת ומעניינת. למרות שהיא נמצאת בחלל המבנה הענק, מעצביה הצליחו ליצור בה רושם של ישיבה בגינה. כן, אני יודע שכך נראות חלק מהמסעדות הגנריות של קניונים, אבל כאן היה ברור שמדובר במשהו אחר. בירור אצל המארחת הבהיר שיש מקום לסועד יחיד וכך הובלתי אחר כבוד לשולחן.

המשך קריאה »

סטייק?

מאת דני עוזיאל ~ 12 בספטמבר, 2017

WP_20170821_003

  צלע עם עצם נקיה מהסחות דעת

בשר בקר ישראלי יכול להיות טוב? בודאי שלא, זאת התשובה המקובלת וההגיונית. בעקבות שמועות ששמעתי על בשר ישראלי אחר ערכתי לא מזמן ניסוי והתוצאה היתה מפתיעה.

מזמן לא היה לנו כאן פוסט בשר רציני. נראה שמאז שעורכנו עבר לצד האפל מפלס ה-B12 בשפונדרה ירד משמעותית. חווית בשר מעניינת שאירעה לי לאחרונה מהווה עילה טובה לחזור למקורות.

לפני מספר חודשים הזדמן לי לקרוא על מבחן טעימות השוואתי שנערך באחד ממקדשי הסטייקים בת”א ושבו סטייקים מבקר רמת הגולן קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בהשוואה לאושיות בקר כמו אנגוס אנגלי ושרלואה צרפתי. לקראת אירוע שדרש ארוחה טובה החלטתי לנסות בעצמי. הבחירה הטבעית לקנייה היתה מעדניית איוו בירושלים – בית מרקחת ידוע ומוכר שאנשים כמוני מגיעים אליו רק לרגל אירועים מיוחדים, וגם זאת אחרי נטילת הלוואה בבנק.  יחד עם זאת, בעל הבית ידוע כאחד המומחים הגדולים ביותר בארץ לבשר. הנתחים בויטרינה נראו מעולים ואחרי התלבטות לא קצרה החלטתי לקחת סטייק צלע עם העצם במשקל של כ-650 גרם וטיבון עגל במשקל של כ-700 גרם – שניהם מבקר רמת הגולן שיושן במקום. ליד הכניסה ניתן לראות את מקרר היישון של המעדניה ובפנים היו כמה נתחים מרשימים מאוד ממקורות שונים.

המשך קריאה »