ארכאולוגיה קולינרית: מסעדת Rules בלונדון

מאת דני עוזיאל ~ 27 במאי, 2017

WP_20170424_007

  מעניין אם יש להם ביטוח נפרד לשטיח

יש לי חיבה רבה למקומות אוכל היסטוריים, ובמיוחד כשהם נמצאים באנגליה. בעבר חיפשתי בלונדון את מסעדת הפיש אנד צ'יפס העתיקה ביותר ואת חנות הפאי העתיקה ביותר. בקוטסוולדס ישבתי באחד הפאבים העתיקים באנגליה ובברייטון ביקרתי במסעדת דגים ותיקה. למֶכּה האמיתית של מוסדות האוכל ההיסטוריים של בריטניה לא הגעתי, עד עכשיו. ניצלתי יום חופשי מעבודה בלונדון כדי לקפוץ לצהרים במסעדה העתיקה ביותר בעיר: Rules.

תומס רולס פתח, כנראה, ב-1798 עסק אוכל כלשהו במיקומה של המסעדה בסמטת Maiden בקובנט גארדן של ימינו. כלומר, המסעדה החלה לפעול כאשר נפוליאון בונפרטה עלה לגדולה וניהל את מסע הכיבוש שלו במזרח התיכון. המסעדה עברה מדור לדור במשפחת המייסד עד שנמסרה בעסקת חליפין מוזרה לתום בל ממש לפני מלחמת העולם הראשונה. ב-1984 מכרה בתו של בל את העסק לבעליו הנוכחי, ג'ון מייהו, אשר הקפיד לשמר את עיצובה ואת חלק ניכר מן התפריט שלה כפי שהיה במאה ה-19.

המשך קריאה »

בית מזכוכית. מסעדת Glasshouse, לונדון

מאת דני עוזיאל ~ 12 במאי, 2017

WP_20170421_182

ענייני עבודה הביאו אותנו לאיזור קיו, רובע דרום-מערבי של לונדון שידוע במיוחד בגלל הגן הבוטני הענק ששוכן בו ושמוזכר בכל מדריך תיירים של העיר. חוץ מזה, אין הרבה מה לחפש ברובע הבורגני הנעים הזה, אשר נמצא מתחת לנתיבי הגישה לנחיתה של שדה התעופה הית'רו – מה שאומר שיש שם רעש מתמיד של מטוסים. כאשר התברר שנשהה שם שבועיים התחלתי לחפש מקומות קולינריים מעניינים בסביבה. למרבה ההפתעה התברר שליד תחנת הרכבת הצנועה ישנה מסעדה בעלת כוכב מישלן. כמו בתי עסק נוספים בסביבה, גם שמה קשור לגן הבוטני: חממה. המסעדה נפתחה ב-1999 וזכתה בכוכב ב-2002. בניגוד לרוב המסעדות המכוככבות בלונדון, היא נמצאת כאמור הרחק מהמרכזים הסואנים של העיר.

המשך קריאה »

פסטיג'ין: פסטיבל האוכל של ברייטון, אפריל 2017

מאת דני עוזיאל ~ 4 במאי, 2017

WP_20170429_004

זה התחיל בקצת בלבול. על האוטובוסים בעיר הוצגו פרסומות לאירוע שכללו תצלום של קנדיס בראון (תכף נסביר מי היא). בהתלהבות רבה ניגשנו לאתר הפסטיבל במרשתת ושם – יוק. שפע בשלנים אחרים, כן, אבל לא קנדיס ולא נעליים. לעומת זאת, באתר הכאוטי הבטיחו כניסה חינם השנה. "יופי", אמרנו לעצמנו, "סוף סוף אירוע הגון. נלך למרות שקנדיס כנראה ביטלה".

רק הנחנו את חפצינו עם חזרתנו מלונדון וכבר שמנו פעמינו אל טיילת חוף ברייטון, שם התקיים הפסטיבל. בדרך התבדחנו על כך שאחרי כל הפרסומות הבומבסטיות סביר שנמצא במקום איזה ש"ג ושניים-שלושה דוכנים רעועים. ריחמנו על כל המסכנים שבאו מרחוק לאחד מפסטיבלי האוכל המפורסמים של אנגליה בשביל זה.

המשך קריאה »

יום שישי בשוק הכרמל: סיפור שמתחיל בתקלה

מאת דני עוזיאל ~ 12 באפריל, 2017

WP_20170331_002

  אצל מוסי הסחורה כרגיל מובחרת. מימין:  צלופח, ברבוניות, ברקודות, סרגוסים

שבוע לאחר שקניתי את איילת הים, שלה הוקדש הפוסט הקודם, לא יכולתי להתאפק ונסעתי שוב לשוק הכרמל. את הבוקר התחלנו כרגיל בשוקשוקה עם ארוחת בוקר טובה של ז'רבידות מטוגנות, שקשוקה וכוס בירה. לאחר ששחררתי את שותפי לארוחה לעיסוקיהם פניתי אל דוכני הדגים. אחד אחד עברתי וסימנתי דגה מעניינת. הגעתי אל הדוכן של רוסטוס, בו מצאתי שבוע קודם את איילת הים הנדירה, והנה אוצרות חדשים. בראש ובראשונה משך את תשומת לבי ארגז של כחלון ים תיכוני – דג הידוע ביפו כעטעוט ובירושלים כסטלה. למרבה השמחה, גם הגמברי האדום (שרימפ אדום) שהחמצתי בשבוע הקודם חיכה בסבלנות. עד מהרה קיבצתי לי חבילה יפה של הנ"ל, של מספר מקרלים בגודל של סרדין (היו גם סרדינים – איך לא לקחתי?) ומרלן לטובת תחליף הגפילטע פיש המתוכנן לליל הסדר. שילמתי 106 ש"ח וביקשתי לשמור לי לעוד שעה.

המשך קריאה »

הוציאו לו את הנצרה

מאת דני עוזיאל ~ 2 באפריל, 2017

WP_20170324_005

  נא להכיר: נצרן/חזיר/חנזיר/איילת ים

חשבתי שהחורף הזה ייגמר מבלי שדג מעניין במיוחד יעבור אצלי במטבח, אבל זה קרה. בבוקר יום שישי אביבי ושמשי שמתי את פעמי אל שוק הכרמל. בדרך עברתי בנמל יפו וראיתי את הדייגים מביאים ארגזי מקרל. סיבוב ראשוני בשוק הותיר את הרושם שאין משהו מעניין ולכן רכשתי פלמידה ופארידה שמצאתי טריים ויפים באחד הדוכנים. ביקשתי לשמור במקרר בזמן שאני מסתובב בשוק. בעודי מסתובב ומחפש השראה, נזכרתי ששכחתי לבקר בדוכן של רוסטוס הדייג היפואי – דוכן לא מרשים במיוחד ומוסתר למדי, שלפעמים מוצאים בו דברים מעניינים. בפעם האחרונה שעברתי שם היו לו דגי חדד גדולים – הרבה יותר מדי גדולים לטעמי ולכן רכשתי רק שרימפ.

המשך קריאה »