מינכן: המשך החיפוש אחר בירות עם טעם

מאת דני עוזיאל ~ 16 באוקטובר, 2018

WP_20181005_002

הדומיננטיות של מבשלות הענק באוקטוברפסט עודדה אותי להמשיך את המסע בעקבות המבשלות הקטנות של מינכן. שיחות עם מקומיים והיתקלויות מקריות הביאו אותי לשלוש מבשלות נוספות ושונות מאוד אחת מן השניה. במשך שלושה ימים רצופים נסעתי אחרי העבודה אל מבשלות ובדקתי מה מתרחש בסצנה. מסתבר שהרבה.

WP_20181004_006 

  אחד המראות העצובים ביותר שיש: גן בירה ריק בדמדומים

 

Forschungsbrauerei

את הטיפ על המבשלה הזאת קיבלתי מסטודנט חובב בירות שחלק איתי שולחן במשרד. התברר שהוא גם עובד בחנות בשר וכך קיבלתי ממנו כמה טיפים על בשר מקומי, אבל לא לשם כך התכנסנו.

המשך קריאה »

ג’ין לפפונים

מאת עודד ~ 12 באוקטובר, 2018

שיעור בערבית, שלהי כתה י'. התלמידים מכונסים בכתה, המורה מדברת, אני עסוק בלנגן על גומיה קטע בס של אולארצ'יק מ"ערב חד פעמי קונבנציונלי". אנחנו שישה תלמידים, מורה וארון. זהו, אין עוד מקום בכתה. כשאתה מנגן על גומיה כולם שומעים. אומרת המורה:

"עודד, מה אתה עושה?"

– "הממ?"

"מה אמרתי?"

למרות שהייתי מרוכז מאד בגומיה, הצלחתי איכשהו לחזור במדויק על המשפט האחרון שהיא אמרה, אבל זה לא בדיוק מה שהיא רצתה לשמוע (או בדיוק לא). לפעמים אנשים אומרים דברים שהם לא מתכוונים אליהם. על כל פנים, במקום לשבח את חלוקת הקשב המופלאה שלי, היא צעקה עלי (לראשונה בחיי): "עוף החוצה!".

אני דווקא אוהב את הספריה, מצאתי חוברת אסטריקס נחמדה לקרוא.

יום אחר, אותה כתה, אותה מורה, אותו אני. מאחר לשיעור (לראשונה בחיי).

– "שלום, מצטער על האיחור…"

"אתה מצטער?"

– "לא, אבל חשבתי שתשמחי שאמרתי"

"עוף החוצה!!" (פעם שניה ואחרונה בחיי האקדמיים)

אני דווקא אוהב את הספריה, מצאתי ספר טוב של קלנסי. לא חולפות 10 קטנות ואייל מגיע, קצת אחריו עדו, עם חיוך על הפנים, אלעד וצפרא מיד אחר כך. רק מורן נשארה בכתה. מעניין, מורתנו לא היתה עצבנית כל כך בתחילת השנה. כנראה שעשינו משהו לא נכון. או שהיא.

cucu gin2

מפה לשם, גיליתי שגורמים חתרניים שתלו מלפפונים בג'ין שלי.

המשך קריאה »

פסטיבל בירה? רשמים מאוקטוברפסט 2018. חלק ב'

מאת דני עוזיאל ~ 7 באוקטובר, 2018

DSC01102

אחרי שבפוסט הקודם הצבעתי על כל מה שרע באוקטוברפסט, כעת ניגע בצדדים החיוביים שהתגלו בשני ביקורי בפסטיבל. בביקור הראשון בשעות היום הגעתי לבד והתמקדתי באוכל רחוב שאפשר לקנות בדוכנים השונים. המגוון עצום, אבל לרוב ניכרת מידת תעשייתיות. טעמתי מספר סוגי נקניקיות בלחמניה שהיו נחמדות, אבל שום דבר לכתוב עליו הביתה (ולמרות זאת אני כותב). בדוכן דגים אכלתי לחמניה עם סלמון מעושן על מדורה שבוערת ליד הדוכן. היה טעים נורא, אבל המחיר היה מופקע. בדוכן קפה ועוגה קיבלתי קפה בטעם זפת וסופגניה שטוחה חמה ולא רעה. סיימתי עם חצי בירת חיטה של פאולנר באחד המתחמים הפתוחים ואחרי כארבע שעות מעניינות בחום הרב החלטתי שמיציתי.

המשך קריאה »

פסטיבל בירה? רשמים מאוקטוברפסט 2018. חלק א'

מאת דני עוזיאל ~ 3 באוקטובר, 2018

DSC01330

אז מה הדבר הכי גרוע באוקטוברפסט? המוני התיירים האמריקאים בלבוש בווארי מסורתי? שאר התיירים בלבוש בווארי מסורתי? או אולי הבווארים בלבוש בווארי מסורתי? קשה להחליט. לכך נוספים המחירים השערורייתיים, צפיפות רבה בימים מסוימים, קפה מחורבן ומוזיקה מזעזעת.

הפסטיבל העממי הגדול בעולם פועל בשבוע האחרון של ספטמבר ובשבוע הראשון של אוקטובר. מדובר בעסק כלכלי ענק שמביא רווחים נאים למדינת בוואריה, לעיר מינכן ולעסקים שונים. היות והיבטים אחרים של האוקטוברפסט תוארו כאן היטב לפני כשמונה שנים, השאלה המרכזית איתה הגעתי הפעם לאתר החגיגות היא באיזו מידה זהו פסטיבל בירה. חשוב לשים לב שהגדרתו הרשמית של האוקטוברפסט היא "פסטיבל עממי", אבל הבירה ממלאת בו מקום מרכזי ביותר. רק כדי להדגים עד כמה מרכזי, בשנה שעברה ביקרו בשטח הפסטיבל 6.2 מיליון מבקרים ששתו 7.7 מיליון ליטרים של בירה. בשבועיים, כן?

המשך קריאה »

מי אפה פה פיתה?

מאת עודד ~ 1 באוקטובר, 2018

לפני כאתמוליים נזכרתי שבשבוע שעבר שכחתי לשלם לדוֹד-חומוס בסוף ההזמנה. הוא היה עסוק בלקוח הבא ואני הייתי עסוק בהטענת חמוצים, בצל וחריף בצלוחיות הקטנות שליד החומוס. אז חזרתי אליו לשלם כדי שלא ירבץ נמר על מצפוני. הוא שמח.

hummus

(במרכז הצלחת סחוג, לא פול)

לפני שקיריל טס למולדת המייפל היינו פעם בשבוע הולכים בצהריים יחד לחומוס, קונים מנה יפה ויושבים לאכול אותה עם בירה על הדשא. מאז שעבר הוא מקטר שקר לו, שאין לו ים, שמש, חומוס ופיתות. הצעתי לו לפתוח שם חומוסיה כדי למלא את החסר, אבל הוא היה סקפטי. עוד בארץ הוא היה סקפטי. מצד שני, הוא כן עושה ניסויים באפיית פיתות בבית.

המשך קריאה »