לוביה: הירק המיותר של העונה?

מאת דני עוזיאל ~ 20 ביולי, 2018

WP_20180719_001

  לוביה יד שניה, עם בעיות צבע פה ושם

לגמרי. כל קיץ אני עושה את אותה הטעות וקונה בשם העונתיות ושאר הדיבורים יפי-הנפש את הזיפט הזה.  בכל פעם אני מופתע מחדש מטעמו העצי וממרקמו הסיבי והלא-נעים של התרמיל הזה.

השנה הגדלתי לעשות וקניתי קופסה עם בערך קילו לוביה. הכנתי כמה סוגי תבשילים, מוצלחים פחות ופחות. מה שהפך חלק מהם לאכילים היו מרכיבים נוספים שהסתירו את טעם הלוביה.

אם מישהו בכל זאת נחוש לעבוד עם חומר הגלם הזה, כדאי לחתוך את התרמילים למקטעים של 4 ס”מ ורק אז לבשל. יש לבשל לפחות עשר דקות. אם תחלטו 3-4 דקות, או שתשרו במים רותחים לחמש דקות, כפי שכמה מתכונים במרשתת מציעים, תשארו עם ירק בלתי לעיס.

אפרופו לוביה, אחותה העדינה יותר לעונה, השעועית הירוקה, סובלת מאותם חסרונות. יש לה תחליף מוצלח מאוד בדמות שעועית קפואה, שטעמה המתקתק נעים בהרבה מזה של אחותה הבלדית. היא גם זמינה כל השנה.

ועכשיו לחלק המעשי באמת: מישהו מעוניין בשאריות לוביה יד שניה?

שומר נפשו ירחק: מסעדות איטלקיות בגרמניה

מאת דני עוזיאל ~ 2 ביולי, 2018

WP_20180425_002

  המנה שבזכותה נכתב הפוסט: מנה עיקרית בארוחה עסקית במסעדת Acetaia

כמו בכל העולם, גם בגרמניה ישנה כמות אדירה של מסעדות איטלקיות. ככל שמתקדמים לדרום המדינה נראה שהכמות שלהן עולה. מעבר לכך, נוצר הרושם שהתפריט האיטלקי משפיע על תפריטיהן של מסעדות אחרות בדרום וכבר זכיתי לראות תפריט של מסעדה אסייתית שכלל מנות פסטה.

חלק גדול מהמסעדות האיטלקיות נמצאות בבעלות מהגרים איטלקיים, אבל ישנן גם מסעדות בבעלות יזמים גרמניים שהחליטו לנצל את הפופולריות הרבה של המטבח האיטלקי בארץ הקרטופל והזאוורקראוט.

המשך קריאה »

המלצה וקוץ בה

מאת עודד ~ 16 ביוני, 2018

אני בעצמי לא בטוח האם הדברים הבאים הם המלצה או אזהרה, החליטו בעצמכם.

snyders

לא מאד מזמן אוֹרי המליץ לי לטעום את חטיף הבייגלה האמריקאי Snyder’s. טעמתי. יש ברירה? חבר מבקש. זה היה מצוין. טוב יותר מכל בייגלה אחר שטעמתי. ומכיוון שאני חשדן מטבעי (ואולפתי היטב ע"י צמחונית שוחרת בריאות), בדקתי מה ברשימת הרכיבים. ואמנם, כפי שניתן היה לצפות, לא במקרה זה כל כך טעים. להלן הרשימה (של הטעם דבש, חרדל ובצל) מאתר החברה:

Enriched flour (wheat flour, niacin, reduced iron, thiamine mononitrate, riboflavin, folic acid), palm oil, water, sugar, onion powder, maltodextrin, dextrose, whey (milk), salt, vinegar powder (maltodextrin, modified corn starch, vinegar), honey powder, hydrolyzed soy protein, mustard [(vinegar, water, mustard, salt, turmeric), maltodextrin, corn starch], wheat starch, yeast, spices, extract of turmeric, citric acid, horseradish powder, natural flavors, soda.

(התמונה מעמוד הפייסבוק של החברה)

ומכיוון שכך, עם כל הצער שבדבר, אמרתי גומר שאני לא נוגע בזה יותר ולפני שהספקתי לומר יעקב אבולעפיה התחלתי להרגיש בריא יותר עם עצמי. את יתרת השקית חיסלתי בתוך כמה דקות ומרגע שנתרוקנה זו לא הפסקתי לחשוב על הטעם הבא שאנסה. זה אולי נשמע לכם סותר, אבל זה

המשך קריאה »

ולסטיה הבאה: אספרגוס וצ'יפס

מאת דני עוזיאל ~ 13 במאי, 2018

P5233270

  עיריה מעניינת יש להם בברמן

לאורך השנים הקדשנו לאספרגוס הלבן מספר פוסטים. הצגנו את המנות העיקריות שמכינים ממנו, כאשר שיטת ההכנה העיקרית היא באמצעות בישול עדין.

לאחרונה נתקלתי בשיטת הכנה שערורייתית, וזאת במקום בו הייתי מצפה להיצמדות קפדנית למסורות בישול האספרגוס. בשעת עצירת ביניים בעיר ברמן הלכנו לאכול ארוחת צהרים מאוחרת במסעדה שנמצאת במרתף בית העיריה. זהו אחד הטיפים הקולינריים המשונים שאני יכול לתת למי שמבקר בגרמניה: הגעתם לעיר ואתם לא יודעים היכן לאכול, נסו לברר אם במרתף בית העיריה ישנה מסעדה. בד"כ תמצאו במיקום המוזר הזה מסעדה טובה שמגישה מנות מסורתיות בביצוע קפדני. ברבות מהן מציעים משקאות מקומיים מעניינים. מסעדת העיריה של ברמן נמצאת באחד מבתי העיריה המרשימים ביותר שראיתי. כשיורדים מהכניסה הלא-מרשימה מתגלה מרתף רחב ידיים ועתיק. מאפיין בולט של עיצוב הפנים הן חביות היין הענקיות. ברמן אמנם לא נמצאת באזור ייצור יין, אבל בעבר היתה זו עיר מסחר חשובה וחלק גדול מסחר היין של גרמניה התנהל דרכה. כתוצאה מכך העיריה מחזיקה עד היום בחנות מרשימה לממכר יין וחלק מהיינות המעניינים זמינים במסעדה.

המשך קריאה »

השוקולדים של סלמא

מאת עודד ~ 12 במאי, 2018

לפני כשנה בערב חשוך, בשעה אפלה, פסעתי ברחוב סמוך לשוק הכרמל.  זר לא בלתי חשוד יצא מבית קפה בלתי מסומן ונעל מאחוריו את הדלת. כששם לב לנוכחותי החלו מיד חילופי דברים.

זר: "אתה אוהב שוקולד?"

אני: "מאד!" (אתה רוצה לשבת בכלא?)

זר: "יש לי קרואסון שוקולד, רוצה?” (מראה לי שקית נייר חומה)

אני: "לא, תודה רבה." (חוץ מזה, אמא אמרה לי לא לדבר עם זרים. ממשיך ללכת, מוכן לכל תפנית, מנסה להזכר איפה שמתי את הנונצ’קו שלי)

בלי שום קשר, מספר חודשים מאוחר יותר, הצמחונית קבלה שי: חפיסת תמרים ממולאים בשקדים ומצופים בשוקולד. על אף סלידתי הבלתי מובנת משילוב הטעמים של שוקולד ופירות, מצאתי את הנ”ל טעימים מאד.

המשך קריאה »